על ההחלטה באו"ם לאפשר לבית הדין בהאג לחקור את מעמד ישראל ביהודה ושומרון, שוחחנו עם עו"ד אלן בייקר, מי שהיה בין תפקידיו גם היועץ המשפטי של משרד החוץ ונציג ישראל בלשכת היועץ המשפטי של האו"ם.
"אני לא חושב שזה דרמטי ושצריך לחשוש אבל אי אפשר להתעלם מכך כי הפלשתינים מנצלים את העובדה שרק באו"ם יש להם כבוד ומתייחסים אליהם ברצינות. גם ברש"פ ובחמאס לא מתייחסים לאבו מאזן ואין אמון בו, אבל בקהילה הבינלאומית האו"ם הוא המקום היחידי שרואים בו כמדינאי מתון שצריך לטפח אותו, ולכן הם מצביעים בעד ההחלטות שלהם".
עו"ד בייקר רואה במהלך הפלשתיני לא יותר מאשר "פעולת יח"צנות של הרש"פ" המנצלת את העובדה ש"מבחינה פוליטית באו"ם יש רוב אוטומטי שיתמוך בכל דבר שהערבים רוצים לגלגל, ולכן הוא זכה לרוב והתקבל".
על ההיבט המעשי-משפטי של ההחלטה והפנייה לבית הדין בהאג, קובע בייקר כי אין לאירוע משמעות של ממש, ראשית משום ש"החלטות של עצרת האו"ם זה רק המלצה". מעבר לכך מדובר בלא יותר מאשר "בקשה לחוות דעת מייעצת". מאחר וכך, "בית הדין יכתוב חוות דעת בעוד שנה או שנתיים והיא רק מייעצת ולא מחייבת אף אחד, לא את ישראל ולא את יתר המדינות".
"סביר להניח שהם ינסו לקבוע שהכיבוש הישראלי בלתי חוקי ושהישראלים עושים דברים נוראיים", אומר בייקר ומעיר נקודה מעניינת הכלולה בפניה של האו"ם, אך היא מנותקת מכללי המשפט הבינלאומי: "מה שמעניין מבחינה משפטית הוא השאלה שהם מפנים לאו"ם לגבי כיבוש מתארך, מה שלא קיים בכלל במשפט הבינלאומי. כיבוש הוא דבר חוקי במצב מלחמה ואין גבול בדין הבינלאומי לגבי אורך הזמן של כיבוש. הם יכולים לקבוע שישראל פוגעת בדין הבינלאומי ההומניטארי כשהיא לא מאפשרת לפלשתינים לעבור באופן חופשי ממקום למקום, אבל אי אפשר לקבוע שכיבוש הוא בלתי חוקי כשהוא ארוך טווח, כי אין הגדרה שכזו".
עוד מציין בייקר כי בית הדין בהאג לא יוכל להתעלם מהנאמר בהסכמי אוסלו ולפיו קיימת הסכמה פלשתינית שישראל תהיה נוכחת בחלק משטחי יהודה ושומרון עד קביעת מעמד הקבע. לדבריו במידה והתנהלות בית המשפט תהיה רצינית הנתונים הללו יצטרכו להילקח בחשבון. לשאלתנו אם אכן מדובר במהלך שיפוטי רציני או במהלך פוליטי ידוע מראש, משיב בייקר: "אלו שופטים שנבחרו על ידי מדינות שיש להן עמדה פוליטית והן מדריכות את השופטים מטעמם. השופטים ילכו לפי ההנחיות מהמדינות שלהם".
"לא צריך לצפות שבית הדין הזה, שהוא גוף או"מי, יקבע אחרת ממה שתקבע העצרת הכללית, אבל אנחנו לא צריך להתייחס לזה ברצינות. זה לא מחייב ולא יגרום לנו בעיות מעבר למה שיש לנו היום, כלומר דעת קהל באירופה, באפריקה וכו' שזו דעת קהל שלילית כלפינו".
עוד שאלנו את בייקר האם קיים סיכוי כלשהו שחקירה רצינית של הצוות המשפטי בבית הדין בהאג יביא אותם למסקנה לפיה על פי החוק הבינלאומי יהודה ושומרון הם חלק מהשטח המיועד עוד מועדת סן רמו והצהרת בלפור להקמת בית לאומי לעם היהודי. בייקר משיב ואומר כי גם אם הדבר נראה חסר סיכוי "תמיד יש סיכוי כזה, ולכן הפלשתינים לא פנו לבית הדין בטענה נגד החוקיות של ישראל. הם חששו מהתוצאות שיתקעו אותם. כך גם כאן, תמיד יש סיכוי כזה, אבל בספק רב, כי השופטים הם בחירה של המדינות שיש להן עמדה פוליטית וסביר להניח שהם יתיישרו עם העמדה הפוליטית של האו"ם".
באשר לאופן בו על ישראל לנהוג, האם להחרים את דיוני הבירור המשפטי בשל התוצאות הידועות מראש שלו, אומר עו"ד בייקר כי סוגיה זו נתונה לפתחם של משרד ראש הממשלה ומשרדי החוץ והמשפטים. הוא מזכיר את הדיון המשפטי שהתקיים בבית הדין הבינלאומי סביב חוקיות גדר ההפרדה. בייקר עצמו היה מי שריכז את החומר ואת הצוות הישראלי שנשלח להגיב על הדברים, וטענותיו המרכזיות לא נגעו לעצם הנתונים המתבררים בבית המשפט, אלא על כך שלטענתה של ישראל בית הדין כלל אינו בר סמכות לדון בכך. אפשרות כזו קיימת גם היום, כמו גם האפשרות של התעלמות מוחלטת מהאירוע.
"בכל מקרה, אבו מאזן עושה את זה כי הוא יודע שזה יגרום לישראלים שלא יודעים מה קורה בבית הדין בהאג, פאניקה, וזה מה שקורה גם בציבור וגם במנהיגות. לא צריך להיכנס לפאניקה. זה חלק מהיומיום שלנו", אומר בייקר ומזכיר כי במקרה גדר ההפרדה נקבע שהגדר אינה חוקית ושיש להסיר אותה, אך היא עדיין עומדת על תילה. להחלטות מסוג זה אין שיניים וסמכות אכיפה כלשהי.