סקר מיוחד שנערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי 61% מאמינים ששיח בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה הוא חשוב והכרחי, והם היו רוצים לקיימו בהתאם (כגון שיח בנושא פיסקת ההתגברות והפרדה בין גברים לנשים).
בפילוח לפי זיקה לדת עולה כי רוב החרדים (64%) לא חושבים שיש לעסוק בנושאים אקטואליים שנויים במחלוקת בבתי הספר, לעומת 61% מהדתיים ו-78% מהחילוניים שחושבים שדווקא נכון לעסוק בנושאים אלה.
67% מהנשאלים חושבים שעדיף שהילדים שלהם ילמדו בכיתות עם ילדים מקבוצות שונות מהם מבחינה דתית, לאומית, תרבותית וכדומה לעומת כיתות שבבתי ספר נפרדים. אם זאת בפילוח לפי זיקה לדת עולה כי בעוד 83% מהחילוניים מעוניינים שילדיהם ילמדו עם קבוצות ילדים שונות, רוב הציבור החרדי 74% רוצה שילדיהם יהיו רק עם הדומים להם.
גם בפילוח של ההצבעה בבחירות האחרונות, האוכלוסייה החרדית בולטת ברצון להתבדלות, עם זאת, עמדה זו קיימת באופן לא שולי גם בכל המגזרים בחברה לאור ההצבעה למפלגות השונות (ציונות דתית 38%; הליכוד 14%; ישראל ביתנו 19%; בל"ד 27%; הבית היהודי 21%) .
הסקר מצא גם ש- 71% מקרב אזרחי ישראל מייחסים חשיבות לערכים דמוקרטיים במערכת החינוך כמו לחשיבות למיומנויות לשוק העבודה, להן מערכת החינוך הישראלית מקדישה את עיקר המשאבים שלה.
ד"ר תמי הופמן, מנהלת התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה "חשוב להבין שהעובדה שהציבור חושב שצריך לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת, אינה מספיקה. כדי לעסוק בכיתה בנושאים שעומדים בלב המחלוקת של הציבוריות הישראלית (יחסי דת ומדינה, מעמד בית המשפט, היחס לקבוצות מיעוט, שחיתות שלטונית ועוד), נדרשים שני דברים נוספים.
הראשון, הכשרה מתאימה למורים בכל הקשור לפדגוגיה של מחלוקות. מורה בכיתה אינה עוד אזרח מן השורה, חלה עליה האחריות המקצועית לעסוק בנושאים אלו באופן שאינו משקף את השיח ברשתות החברתיות, ברחוב ואפילו לצערנו בכנסת. הכשרה זו כמעט ואינה ניתנת במוסדות להכשרת מורים. השני, מתן גיבוי כלל מערכתי וציבורי למורים ואמון בהם. זהו תנאי שלצערנו גם הוא לא מתקיים מרבית הזמן".
הסקר, נערך בין התאריכים 28/11-1/12/2022, ורואיינו בו 600 איש ואישה בשפה העברית ו-147 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59% ± ברמת בטחון של 95%.