בשמורת עוז וגאו"ן שבגוש עציון קיימה תנועת הריבונות סמינריון נוסף לפעילים מרכזיים של נוער הריבונות תחת הכותרת 'לומדים להשפיע'.
על כוחו ויכולותיו של הנוער להשפיע במדיות התקשורתיות השונות שוחח עם המשתתפים צבי סוכות, איש ההתיישבות ומועמד 'הציונות הדתית לכנסת', שפרס בפני בני הנוער את הדרך הנכונה והיעילה להעביר מסרים ומידע לכלי התקשורת. זאת תוך היכרות עם שיקולי המערכות השונות.
את דבריו פתח סוכות בתחושותיו לנוכח עשרות בני הנוער המשתתפים בסמינריון. הוא הזכיר את ראשית תנועת הריבונות, לפני כ-12 שנים, כאשר "רעיון הריבונות היה נחשב, גם בעיניי, וסליחה על כך, הזוי. הדיבור היה איך למנוע את הפינוי הבא, אבל נדיה מטר ויהודית קצובר קיימו כנסים, הפיצו את הרעיון הוציאו עיתון ועוד. זה היה נראה הזוי לאורך שנים, אבל שיח הריבונות הגיע עד לנשיא ארה"ב. זה לא היה קורה בלי הדחיפה הראשונית שהתחילה במחשבה ראשונה של שתיהן. היום השמאל נמצא בקרב בלימה מול אירוע הריבונות, וכך דברים זזים".
על כוחו של הנוער בהסברה ובקידום רעיונות, ציין זוכות כי בניגוד למבוגרים שלא פעם מוצאים את עצמם עסוקים במשפחה, בפרנסה ולעיתים גם חשים כבדות בשל כישלונות עבר, הנוער בעל כוחות להזיז מערכות, אמר סוכות והציג מספר דוגמאות מהשנים האחרונות בהן נוער הוביל מבצעי התיישבות בשטח מתוך תפיסה לפיה לא די במאבק נגד פינויים ונסיגות אלא יש להתקדם ולהוביל ברמה המעשית.
בהמשך הדברים הדריך צבי סוכות את בני הנוער בהתמודדות מול המאבק התקשורתית על תשומת הלב, מאבק ששותפות לו מערכות התקשורת הגדולות כמו גם המדיות החבריות השונות. במאבק זה מושקעים מיליארדים רבים ולצד מי שסבור שיש להתנתק מהמדיות הללו, "אפשר גם להשתמש במדיום הזה שלא היה קיים עד לפני כמה שנים. היעד הוא מירב חשיפה ומשיכת כמה שיותר תשומת לב. כל הגופים המפרסמים נלחמים על תשומת הלב של הציבור וכדי להשאיר משתמש באפליקציה דואגים שהחומר יהיה המעניין ביותר".
סוכות חלק עם משתתפי הסמינריון תובנות סביב שיקולי עורכים ומערכות תקשורת כאשר מובא בפניהם אייטם, הרחיב על יחסי עיתונאי מקור, על הבדלים בין ידיעה בעלת סיכוי לתשומת לב ברמה המגזרית לעומת ידיעה העשויה למצוא מקום בעיתונות הכללית והשיקולים בהפניית אייטמים לכאן ולכאן.
עוד הדגיש את הדרך ליצירת כותרת נכונה והרחיב על חשיבותה, דיבר על ערכה של האמינות בדיווח מול עיתונאים ומערכות תקשורת, הצורך להיות מעניין ובלתי שגרתי, עסק באופן בנייה נכונה של ידיעה והיחס בין עובדות לפרשנות, מהירות העברת המידע ושיקולי העדפת כלי תקשורת אחד על פני האחר, שילוב ציטוטים בידיעה, שמירת קשר אישי עם עיתונאים ועוד.
דובר נוסף באירוע היה תום ניסני, מנכ"ל תנועת 'בידינו למען הר הבית' שהציג שורת דוגמאות לאירועים בהם השינוי הנדרש במציאות הגיע מאזרחים שנטלו את האחריות לידיהם ולא המתינו לפעילותם של מקבלי ההחלטות.
"90 אחוזים מהציבור בטוחים שהמדינה תפתור את הבעיות או שהיא זו שצריכה לפתור את הבעיות, אבל זה לא נכון", קבע ניסני. "ממשלות ישראל לאורך השנים לא נתנו פתרונות ובעיות נשארות בתחומים שונים, החל מחינוך וקרקעות ועד ריבונות והר הבית. הציפייה שהרשויות יפתרו את העניין לא נכונה".
ניסני הציג שורת מקרים המוכיחים את קביעתו זו, והראשון בהם הוא החלטתם של תושבים חרדים ממודיעין עילית להתארגן להגנה אזרחית מפגיעתם של ערבים תושבי הכפרים הסמוכים שהגיעו לגנוב בבתי התושבים.
לשם כך הקימו חמ"ל מסודר, צוידו בנשק קר ואקדחים, גייסו כלבים למשימה, ובתורנות עצמאית הובילו לגדיעתה של התופעה מהשורש. "אזרח ממוצע יקרא למשטרה או יתלונן ברשתות, אבל הם החליטו לעשות מעשה כדי לבלום את הגנבים שיכולים להיות גם מחבלים", אמר ניסני וציטט את אחד ממובילי המיזם שהודה שאכן מתסכל לא להיות עם בני המשפחה בסעודת ליל שבת אחת לחודש, אך מתסכל יותר להישאר ללא מענה מול סכנתם של גנבים ומפגעים שמגיעים עד לבתים.
גם את ההתגייסות האזרחית לתרומות כליה רואה ניסני כחלק ממגמה זו של פעילות שמחוללת שינוי במציאות מבלי להמתין לעזרתן או יוזמתן של הרשויות. דוגמא נוספת לכך הציג ניסני מאזור מגוריו בשומרון, כאשר תושבים החליטו לשים קץ לתופעה בה חסמו פורעים ערבים את הכבישים בסלעים וצמיגים המסכנים את חיי הנוהגים בדרך. נטיעת עצים סביב הכביש וגידור המרחב הסמוך לכביש כיוזמה פרטית עצמאית שמה סוף לתופעה.
עוד סיפר על אירוע במקום מגוריו הקודם, בישוב נוקדים. "מדובר בשטח בגבולות שטחי מדינה מתחת להרודיון, שם הייתה השתלטות ערבית על השטח כולל הפיכת נחל לכביש בכלים כבדים ללא התייחסות כלשהי וללא מענה מצד המינהל או הצבא לדיווחים על כך". גם כאן המענה להשתלטות היה אזרחי. קבוצת תושבים הודיעה לחמ"ל הצבאי שבכוונתה לרדת לשטח וצפוי חיכוך במקום. בתוך דקות נשלח למקום ג'יפ צבאי.
נוכחות נוספת ומתמדת של מתיישבים בטיולים וסיורים בשטח עד להובלת אירוע מרכזי גדול בהשתתפות חברי כנסת הובילה לתפנית דרמטית מצד יחסן של הרשויות שביקשו למנוע את החשש מחיכוכים מתמשכים. פקודה של קצינת מת"ק ניתנה לכוחות בשטח לצד הבהרה שכל קריאה מהשטח תיענה מיידית בכוח צבאי שיגיע למקום.
מקרה דומה היה בשדה קוצים שנותר ללא עיבוד בלב נוקדים משום שהיה מי שהגדיר אתו כשטח פלשתיני.
בירור מאוחר גילה שאין לכך כל בסיס ברשומות או בחוק, ולמרות זאת המדינה מאפשרת למשפחות ערביות הטוענות לבעלות על השטח להגיע אליו פעם בשנה ולעבד אותו בעידודם של ארגוני שמאל. היוזמה שהובילו התושבים הייתה להקדים את בואן של המשפחות ולשתול עצים שיוכלו בראייתו של ניסני להיות תשתית לשכונה עתידית של נוקדים.
ניסני רכש מכספו עצים, גייס תלמידים ובני נוער למבצע שתילה ומאז במשך שלוש שנים אין במקום עבודות של ערבים. התמדה, פעולה מבלי להמתין לאחרים, אמונה בכך שאחרים ימשיכו את הדרך גם אם כעת היוזמים נמצאים לבדם במערכה ותכנון מדוקדק של יעדי הפעולה, הם לדברי ניסני העקרונות המרכזיים לחולל שינוי במציאות.
במהלך יום הסמינריון נחנכה בשמורת עוז וגאו"ן פרגולה לזכרה של רינה שנרב הי"ד. באירוע השתתפו בני משפחתה ומנכ"לית מועצת יש"ע, שירה ליבמן, שנשאה דברים בהם סיפרה על תחושותיה לנוכח עשרות בני נוער שבוחרים לנטוש את המסכים ואת המיטה ביום חופש ולהגיע לאירוע המחבר אותם לערכיה של ארץ ישראל ולחזון הריבונות ההופך מרעיון הזוי שאיש לא דיבר עליו עד לפני כעשור, לתכנית המדינית המדוברת ביותר במסדרונות הממשלה והכנסת.
בטקס שודרה ברכתו של יו"ר מועצת יש"ע ומועצת גוש עציון, שלמה נאמן, לבני משפחת שנרב על המשך פועלם להפצת טוב ואור ברוחה של בתם, לתנועת הריבונות כולה ולבני הנוער שהתכנסו לחזק את רוחם לקראת המשך הפעילות בתנועה למען ארץ ישראל.
