רופאים אונקולוגים בכירים קוראים לשים דגש בסל התרופות על מימון תרופות לשלב הגילוי המוקדם של הסרטן, גם אם יבואו על חשבון תרופות לשלב המתקדם, כך מפרסם העיתון "ישראל היום".
הגישה הטיפולית החדשה בטיפול בסרטן היא ניצול חלון ההזדמנויות שבגילוי מוקדם, והבטחה לריפוי. כל אלו מגולמים בטיפולים שניתנים לחולים בשלבי מחלה מוקדמים, שהוגשו השנה לסל התרופות.
הדילמה בנושא לא פשוטה: תקציב הסל עומד על 550 מיליון שקלים בשנה בלבד, וייתכן שהטיפולים לחולים בשלבים המוקדמים יבואו "על חשבון" הטיפולים לחולים קשה, שלא יזכו השנה לתרופות חדשות.
"המיוחד בתרופות האלה הוא בכך שהן יכולות להביא לריפוי מלא. לא רק להאריך חיים בכמה חודשים, אלא לרפא. כל אלה חייבות להיכנס לסל, ורק אחריהן, אם יישאר תקציב, כל השאר", סובר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב וראש המועצה הלאומית לאונקולוגיה. התרופות המדוברות מוכרות וידועות, אבל לראשונה החלו לתת אותן גם בשלבי המחלה המוקדמים.
אחת החולות שזכו לטיפול החדש היא מיטל דוידוב, (35) שאובחנה כחולת סרטן השד בנובמבר 2020 היא היתה בהיריון הרביעי שלה, נשאית מוטציה של גן המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות, ובת לאמא שחלתה בסרטן ונפטרה. התרופה שמקבלת דוידוב, לינפרזה, מפחיתה ב-73% את הסיכון שמחלתה תחזור, ומשפרת ב-23% את סיכויי הישרדותה. למעשה, לאחר מעקב של ארבע שנים אחרי החולות שטופלו בתרופה - כמעט 90% מהן עדיין בחיים.
עם זאת, יש הסבורים שיש צורך במחקר ממושך יותר, לפני המימון הציבורי. איריס גינזבורג, חברה לשעבר בוועדת סל התרופות: "בכל טיפול מניעתי לטווח ארוך, עולה השאלה מהו אורך המעקב, ואם הוא מספיק כדי להוכיח תועלת במונחי אי־חזרת הגידול. במקרים רבים, מדובר בשלב מחקרי מוקדם מדי".