ד"ר איתן שחר במהלך אחת ההכשרות לעובדות סוציאליות ופסיכולוגיות מאוקראינה
ד"ר איתן שחר במהלך אחת ההכשרות לעובדות סוציאליות ופסיכולוגיות מאוקראינהצילום: ארגון נתן

לפני כמעט שנה פלשה רוסיה לאוקראינה והחלה את המלחמה בין המדינות במזרח אירופה. מה שנראה בהתחלה כמו עימות קצר שיסתיים בהסכם הפסקת אש בתיווך המדינות השונות, התגלה כמלחמת התשה לא פשוטה. מי שמכיר את הנושא מקרוב הוא מזכיר קיבוץ להב, ד"ר איתן שחר, המשמש כמומחה בתחום של סיוע בטראומה ועבודה סוציאלית בינלאומית בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר.

ד"ר שחר, מנהל התחום הפסיכו-סוציאלי בארגון נתן בו הוא מתנדב במשך יותר מ-15 שנים, מספר בראיון על המשלחות איתן יצא לגבול אוקראינה-פולין ועל הניסיון שלו בעשייה בתחום הסיוע הבינלאומי. במשך השנים הוא היה חלק ממשלחות של סיוע בינלאומי בהאיטי, מוזמביק, נפאל, גואטמלה, יוון, סרביה, אנגולה, גיאורגיה ועוד.

אתה יכול לספר על ארגון נתן?

"זהו ארגון עם זיקה לתנועה הקיבוצית, בין מקימיו נמנה הנרי אלקסלסי שעסק בתנועה. הארגון עצמו ישב בתוך התנועה הקיבוצית. הקשר שלי לארגון נוצר דווקא דרך האקדמיה ולא דרך קיבוץ להב . דרך מכללת ספיר, מסלול עבודה סוציאלית בינלאומית ומכללת תל חי מסלול טראומה ולחץ בעבודה סוציאלית".

מה האירוע הראשון בו נטלת חלק?

"הצטרפתי לארגון ב-2008 והאירוע הראשון היה המלחמה בין רוסיה לגיאורגיה. מאז אני מעורב בעשייה בתחום של הסיוע הבינלאומי. ארגון נתן הוא ארגון שכל פעיליו הם מתנדבים, מהמנכ"ל ועד אחרון היוצאים לשטח. ארגון העוסק בתחום הרפואי, הפסיכו-סוציאלי והחינוכי. אנשי מקצוע מהתחומים האלה, רופאים, אחיות, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכדומה, יוצאים לסיוע ברחבי העולם במצבים של אסון. אלו אסונות מכל סוג, של אדם או של איתני הטבע - מלחמות, רעידות אדמה, סערות לסוגיהן וכן הלאה. פליטות היא מסוג המצבים האלה. אני אחראי על עבודת העובדים הסוציאלים והפסיכולוגים - איתור הצרכים, הגדרת המשימה, שליחת המשלחות, ליווי שלהם שם. תפקידי לרכז את הדבר הזה". "לצערי ישראל התברכה בניסיון ובמשאבים בתחומים האלה"

מה הפעילות שנעשתה עד כה במלחמת רוסיה-אוקראינה?

"הארגון פועל באיזור מתחילת המלחמה. בשלב הראשון, שארך חצי שנה ואף יותר, היינו בגבול פולין-אוקראינה ופעלנו במרכז מעבר של פליטים שיצאו מאוקראינה והגיעו לאירופה. נקודת הקליטה הראשונה שלהם הייתה על הגבול. בהתחלה חלפו כ-3,000 אנשים ביום במרכז הזה. הצוותים שלנו מנו 10 אנשים. חצי מהתחום הרפואי וחצי מהתחום הפסיכו-סוציאלי. קניון טסקו הפך למרכז קליטה ארעי לפליטים ומשם הם יצאו לרחבי אירופה. יצאו 15 משלחות במשך כחצי שנה לשבועיים כל משלחת. 150 אנשי מקצוע בסך הכל".

נתקלתם במחסום שפה?

"העדפנו להוציא דוברי רוסית ואוקראינית, יש כאלה בישראל לא מעט. החל מודש אוגוסט פחת מספר היוצאים מאוקראינה, והתחילה חזרה מאירופה לאוקראינה, לא כי המצב השתפר או כי המלחמה נגמרה. הם יצאו ללא התארגנות כדי למלט את נפשם, הם חשבו שהם חוזרים הביתה, למקום יציב. בעת ההימלטות התפיסה לא הייתה "הנה ההזדמנות שלנו לצאת מהמקום הזה" כמו שרואים אצל פליטים מאפריקה, סוריה, עיראק וממקומות נוספים. התפיסה הייתה 'התחילה מלחמה, יגיעו תוך זמן מה להסדר ונחזור הביתה'".

ומה קרה לאחר מכן?

"הם ראו שזה לא קורה, המלחמה נמשכת וחלק גדול מהם עדיין החליט לחזור לאוקראינה. הם סוג של עקורים שם. אם הם גרים באיזור מופצץ הם יוצאים מביתם או שביתם במצב שאינו מאפשר להיות בו. הם נמצאים במקום בטוח יותר. לפעמים זה לוקח חודשים ספורים ולפעמים יותר, תלוי בתנודות המלחמה. זו תופעה שההתמודדות איתה לא פשוטה".

איזה שינוי חל בקיץ?

"אחרי חצי שנה מספר האנשים שחולפים במרכז הקליטה פחת. הבנו שאנחנו צריכים לעסוק במשימה אחרת - הכשרת אנשי מקצוע מאוקראינה להתמודדות בחירום. טראומה, חוסן, פליטים. אין להם ניסיון בתחומים האלה. בישראל, לצערי, זה משאב שלמדנו והתנסינו בו. אנחנו מעבירים הכשרות לאנשי מקצוע בתחומים הפסיכו-סוציאלים. עיסוק עם ילדים ונוער, עיסוק עם משפחות, אנשים עם צרכים מיוחדים. הכל תחת הסיוע בחירום או במצבי מלחמה. ההכשרות נעות בין 3 ל-5 ימים. ההכשרה לנשים בלבד כי גברים בגילים של 18-60 לא יכולים לצאת מאוקראינה לפי הנחיות המדינה".

איזה ערך מוסף יש לצוות מישראל במקומות האלה?

"יש מדינות שיש בהן כל הזמן מלחמות, אבל אין את המשאבים והשירותים לטפל בנפגעים נפשית מהמלחמה, כמו סוריה ועיראק. יש ניסיון אך אין משאבים. יש מדינות שיש להם ידע ומשאבים אבל לא ניסיון. לצערי ישראל התברכה בניסיון ובמשאבים. התחומים האלה בישראל מבחינה אקדמית ומקצועית מפותחים מאוד. רואים בישראל כמדינה שיכולה לתרום לשיקום בעקבות מלחמה. אנחנו עוסקים בזה, בונים תוכניות ומכשירים צוותים שייצאו להדריך שם".

מה צופן העתיד?

"אני באופן אישי הייתי שלוש פעמים בהכשרות שם. אנחנו ממשיכים במתן הכשרות. כרגע זה בפולין, אבל אנחנו נמצאים בקשר עם ממשלת אוקראינה ונערכים להיכנס לתוך אוקראינה להקים את ההכשרות שם ולבחון מודלים מסוג מרכזי החוסן שאנחנו מכירים בישראל".

הפעילות של ארגון נתן בגבול אוקראינה-פולין
הפעילות של ארגון נתן בגבול אוקראינה-פוליןצילום: ארגון נתן

מניסיונך, אפשר לבצע השוואה בין המדינות ובין מצבי החירום?

"כל מדינה או כל סיטואציה היא שונה. לא משווים. הלמידה היא לבדוק את האופן שבו הם מתמודדים. עם הכלים והמשאבים ולבצע מיפוי עמוק להתמודד עם מה שיש. כל אסון וכל מצוקה הם 100 אחוז ולא משווים לאף גורם אחר".

מה השתנה במשך הזמן?

"רואים באוקראינה את ההזדהות הלאומית. לא יודע כמה זמן זה יחזיק. בתקופה הזאת ראינו את הכוח ומה שהנשיא זלנסקי משדר. הסכמה שזו מלחמת הקיום שלהם. זה כוח מאוד גדול. בחודשים הראשונים ראיתי רוח התנדבות בקליטת העקורים. כשיש בישראל הסלמה בעוטף עזה, אז מארחים את התושבים בצפון ובמרכז. יש תחושה שככל שהמצב מתמשך, נוצרת עייפות גדולה ויכולה להיות התמרמרות. גם בהתחלה אירופה פתחה את שעריה לקבל את הפליטים אבל גם זה אחרי כמה חודשים התמעט. הזמן שחולף לא תורם לאנשים שנמצאים במצוקה".