נעמה מושקוביץ היא כבר דור שלישי לבתים של תורה. המחזה של אבי המשפחה שיושב ולומד מול ספר פתוח גם בזמן המועט שהוא בבית, והידיעה שבשאר הזמן הוא חובש את ספסלי בית המדרש או מלמד תורה ברבים, נספגו בה עוד כתינוקת.
אביה הוא הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת. משני הצדדים, דור נוסף אחורה, היא ינקה תורה של גדולים: סבה מצד אביה הוא הרב יעקב אריאל, ואבי אמה היה הרב אליעזר ולדמן זצ"ל, שבימים אלו מלאה שנה לפטירתו. קצת לפני שנסתלק לבית עולמו בירך הרב ולדמן את נכדיו הרבים, כל אחד לפי עניינו. ברכתו למושקוביץ הייתה: "שליחות באהבה, בשלום ובשמחה". דבריו נסובו על המאבק שהובילה באותם ימים נגד גזירתו של שר האוצר לשעבר ליברמן על ביטול הסבסוד במעונות למשפחות אברכים. "הוא מאוד חיזק אותי במאבק הזה והברכה שלו הולכת איתי. אני מנסה לקיים את הצוואה הרוחנית שלו להרבות תורה בארץ ישראל".
כאמור, מושקוביץ (35), אם לשישה, היא דור שלישי שממשיך לשאת בגאווה את דגל לימוד התורה. בעלה שקד על תורתו במשך 16 שנים בישיבה הגבוהה בכוכב השחר, והשנה התמנה לשמש כרב המושב מעון בדרום הר חברון. היא עצמה הייתה עד השנה מורה ללשון ובעיקר אשת אברך שמגדלת את המשפחה ומסייעת בפרנסה, אולם השנה יצאה לחל"ת כדי למסד את השליחות שהציבה לעצמה כמנכ"לית פורום האברכיות שנקרא 'תורתן אומנותן'.
המעונות הם רק הטריגר
לאחרונה דווח שוב על מאבקן של קומץ למדניות שדורשות לגשת להיבחן במבחני ההסמכה של הרבנות הראשית בטענה שגם לתורתן מגיעה הכרה. הן עמלו על הלימוד כמו כל למדן אחר, הן מצהירות, ודורשות את הזכויות המגיעות להן. אלא שאינו דומה שיחן ושיגן המתוקשר של אוהבות התורה הללו לחיי היומיום מלאי מסירות הנפש לתורה של מאות נשים המאוגדות תחת ארגון 'תורתן אומנותן'.
הולדתו של הפורום, כאמור, לפני יותר משנה, כאשר חרב גזירות ליברמן איימה למוטט כלכלית את משפחות לומדי התורה. מושקוביץ וכמה אברכיות נוספות הבינו שאם לא ייצאו לפעולה, לא יהיה מי שיילחם בשבילן. בשטח אין אף גוף ממוסד שעוקב אחרי צורכי משפחות האברכים בישיבות הלאומיות. האיגודים הקיימים מתייחסים לבחורים או אברכים בהיבטים הנוגעים לחיי הישיבה או הצבא בלבד. במגזר החרדי ישנה נציגות פוליטית שמגויסת טוטלית לאברכים החרדים, שמהווים את תשתית המגזר הזה, אולם אין לה ממשק עם האברכים הדתיים־לאומיים.
במקרה של ממשלת בנט־לפיד־ליברמן, מושקוביץ וחברותיה ראו כי דווקא להן יש נקודת פתיחה טובה יותר לקבל הישגים, שכן בניגוד למפלגות החרדיות שהיו באופוזיציה, למגזר הדתי־לאומי היו נציגים בממשלה שהיו קשובים למצוקת האברכיות, ובראשן חברת הכנסת עידית סילמן. קבוצת האברכיות החלה בסדרת מפגשים, מחאות יצירתיות והפעלת לחץ פוליטי, בעיקר על הח"כים שכיהנו אז בקואליציה: סילמן ואורבך. מושקוביץ אף טוענת כי אחת הסיבות שהניעו את סילמן למהלך הדרמטי של פרישה מהקואליציה הייתה המצוקה שנשות האברכים הביעו בפניה, שנגעה לליבה.
כמה חודשים לאחר הודעתו של ליברמן הורה בג"ץ להקפיא את ההחלטה על ביטול הסבסוד למעונות. אולם בחודשים שחלפו עד החלטת בג"ץ נאלצו ההורים לשלם למעונות בלי שיכלו להגיש בקשות להנחות, תבחינים ודירוגים, והתשלום המלא למעונות העמיק את החור בכיס בעוד אלפי שקלים בחודש. המצוקה הכלכלית הורגשה אצל כל ההורים, אולם משפחות האברכים שגם בימים כתיקונם חיות מהיד לפה הגיעו כמעט או ממש לכדי פת לחם. משפחות עם יותר מילד אחד במעון, מתארת מושקוביץ, שילמו במשך כמעט שנה סכומים שהגיעו עד חמשת אלפים ויותר שקלים בחודש. "משפחות בקושי שרדו ונכנסו למינוס. הם גירדו בקושי את הכסף, הצטמצמו מאוד. חברה אמרה לי שזה הגיע לה עד הלחם והחלב במכולת. המעון לקח את כל המשכורת המצומקת ממילא של האישה ולא נשאר ממה לחיות. אנשים התלבטו אם לרשום את הילדים למעונות לשנה הבאה או להשאיר בבית. הייתה חרדה גדולה".
במהלך השנה, מאז הוראת בג"ץ, החלו כל ההורים להגיש בקשות למשרד התמ"ת כדי לקבל את ההנחות הרגילות וגם לזכות בהחזר רטרואקטיבי על החודשים שבהם שילמו תשלום מלא. עומס הבקשות יצר פקק בלתי אפשרי במשרדי הממשלה, והמשפחות נאלצו להמתין חודשים ארוכים לקבלת מענה. יש גם כאלה שעדיין ממשיכות במרדף אחרי הרשויות כדי לקבל את הכסף הדרוש להן כאוויר לנשימה - מדובר בהחזרים של עשרות אלפי שקלים.
עם היוודע תוצאות הבחירות וההבנה כי גזירות ליברמן חלפו מן העולם, ואדרבה – כעת צפויה ממשלה שחלק מחבריה הם אוהבי התורה ולומדיה, התפנו בפורום 'תורתן אומנותן' לעלות לשלב הבא. המאבק על המעונות עורר אצל חברות הפורום את ההבנה שהן גילו ואקום שזועק להתמלא. "בציבור החרדי האברכים הם הציבור עצמו, אז פשוט שיש מי שדואג להם. במגזר שלנו אברכים זה רק עוד נושא, הבנו שזו גִזרה שאין מי שדואג לה. גזירת המעונות הייתה מקרה קיצון, אבל גם בשגרה צריך גוף שרואה את צורכי המשפחות הללו בראייה רחבה וארצית ומטפל בהן בהקשרים שונים".
לאחרונה יצאו נשות הפורום למסע בין רבני הציונות הדתית ונשותיהם, ושטחו באוזניהם את הצורך ואת החזון. הן הגיעו אל הרב דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב אריאל, הרב יהושע שפירא, הרב יהושע מגנס והרב חננאל אתרוג. "רצינו לקבל מהם גיבוי, הדרכה וברכת הדרך. המסע חיזק אותנו מאוד. מכולם שמענו עד כמה מה שאנחנו עושות הוא חשוב, ועד כמה אתגר האברכות הוא קשה. הם אמרו שצריך מי שיידע איך לחזק את המשפחות הללו ובירכו על כך מאוד".
אחת ממטרותיו העיקריות של הפורום הוא שינוי היחס במגזר הדתי אל לומדי התורה שלו ומשפחותיהם. "בציבור הדתי־לאומי לא תמיד יש תחושת הוקרה לאברכים. התגובות לפעמים פחות אוהדות, בסגנון 'תצא מהישיבה ולך לפרנס'. אברכות נתפסת לעיתים כשלילית. אנחנו רוצות להבהיר את החשיבות של להיות אברך – מדובר בהקמת שדרת תלמידי חכמים של גדולי דור, ר"מים וראשי ישיבות, רבני קהילות, אנשי מחקר תורני. הציבור זקוק להם ורוצה אותם, אבל לא מבין שהדרך לשם עוברת בשנות אברכות ארוכות. גם מי שלא נושא בתפקיד רוחני אלא לומד תורה כמה שנים כדי לבנות לעצמו חוט שדרה תורני, זה דבר בעל ערך עצום".
לא לבד במערכה
בשבוע שעבר יצאו לדרך שני מיזמים, שנמצאים עדיין בשלבי גיבוש ועשייה, במטרה לעורר את אותה הוקרה ציבורית כלפי האברכים ונשותיהם. האחד הוא מועדון הטבות לעסקים בתחומים שונים, מתכשיטים וביגוד ועד צימרים, שמיועד למשפחות אברכים. המועדון יסייע למשפחות מבחינה כלכלית, אבל גם יביע את ההערכה כלפיהן. "נשים צמאות להערכה כזאת מהציבור, זה מאוד מחזק". בינתיים מושקוביץ לא מרחיבה את הדיבור על המיזם, ומוכנה רק לגלות כי ההיענות של בעלי העסקים היא מעל לכל דמיון: בשבוע אחד כבר הצטרפו לנותני ההטבות שלושים בעלי עסקים.
המיזם השני הוא בניית מאגר אברכיות שיעבירו הרצאות באולפנות ובמדרשות ובהן יסבירו את המשמעות והחשיבות של להיות נשואה לאברך. "אנחנו בונות מאגר נשים שיספרו על החיים עם בן תורה, ומאידך פונות לראשי אולפנות ומדרשות ומציעות להם את השיחות. זה נושא לא מספיק מדובר שם, ואנחנו רוצים שיניפו את זה כדגל. שיפגשו אותנו בצורה ישירה ולא כסטיגמה. יש פה נשים שמובילות לימוד תורה שמחיה את האומה כולה". גם למיזם הזה נרשמה היענות גבוהה, וכמה מוסדות כבר יצרו קשר לקבלת השיחות. "גם בנות שהולכות ללמוד תורה במדרשה, יש בהן כאלה שכלל לא פגשו אברך, לא יודעות מה זה וזה לא מושג שיש להן הערכה כלפיו. אני מרגישה שזו ממש שליחות לדבר על זה עם הבנות".
יעדים נוספים שנשות הפורום מתכוונות לקדם לטובת משפחות האברכים נוגעים לתנאי המחיה ואפשרויות הקיום. "אנחנו פועלות מול הממסד כדי לוודא שתקנות ממשלה שנותנות הטבות לאברכים חרדים או משפחות ברוכות ילדים יותאמו ויופעלו גם כלפינו. תוכניות השמה או לימודים בהפרדה שמותאמות לחרדים ועונות לצורך של אברך דתי לאומי - נדאג שישרתו גם אותנו. בסוף יש לנו אותן התמודדויות". כיוון נוסף הוא איתור תוכניות ליווי פיננסי וייעוץ כלכלי למשפחות צעירות שיותאמו לאברכים ויסייעו להם לנהל נכון את כלכלת המשפחה בתקציב זעום.
ולבסוף, הן רוצות גם ליצור קהילת ענק מחבקת לכלל האברכיות, שפעמים רבות מרגישות שהן לבדן במערכה, בלי הערכה, ליווי או תמיכה מורלית. בימים אלה עמלות נשות הפורום על בניית הקשר עם רכזות הקהילה של הישיבות בכל רחבי הארץ, על מנת ליצור שיתופי פעולה ולקדם יוזמות שיחזקו את הנשים במשימה החשובה שבחרו. "אנחנו מתכננות קיום כנסים ארציים, שיעורים בזום ועוד. בסוף נשות האברכים מתמודדות עם אתגר שדורש התמסרות: פרנסה, גידול הילדים, לאפשר לבעל ללמוד, לחיות בצמצום כלכלי. הן בוחרות בכך בשמחה, אך לעיתים זה קשה. סטודנטיות צעירות לא מצליחות לסגור את החודש, אבל לא רוצות שהבעל ייצא לעבוד. אנחנו רוצות לחזק את כולן ולתת להן תחושה שהן שייכות למשהו גדול". עד כה הוקמו קבוצות ווטסאפ שבהן חברות כבר מאות נשים, והיד עוד נטויה.
למושקוביץ חשוב להבהיר שכל הצעדים הללו אינם כעני המחזר על הפתחים, אלא דרישה להכרה ציבורית וממסדית בערך השליחות שמשפחות האברכים נטלו על עצמן. "אנחנו רוצות שיראו את האברכים ונשותיהם כסיירת הרוחנית של עם ישראל שמעמידה את ההנהגה הרבנית. יש היום רוחות זרות שזורעות בלבול רב בעם ישראל, ורוח התורה נזקקת בצורה דרמטית כדי להזכיר לעם ישראל מי הוא. אנחנו רוצים את התמיכה הממסדית לא כדי לזכות בחיי עושר, אלא כי אנו מאמינים בתורה כערך לאומי והמדינה צריכה לתמוך בזה. אנחנו לא רוצים משכורות שמנות, מסירות הנפש היא עלינו, אלא רק להפוך את המצב ליותר אפשרי בשבילנו בתנאי יוקר המחיה הקיימים. חבל שמי שיכול לעשות הרבה טוב לעם ישראל יצטרך לצאת לעבוד בגלל קושי כלכלי".
חברת הכנסת אורית סטרוק, שנפגשה עם נשות הפורום, מברכת גם היא על היוזמה ועל הערך החינוכי־תודעתי שיצמח ממנה. "הנוכחות והדיבור שלהן על ערך לימוד התורה עשו קידוש השם גדול, להפוך את לימוד התורה לערך ציבורי". לדברי סטרוק, "הממשלה הזאת הולכת להיטיב עם לומדי התורה בכל מקרה. בוודאי קרנם תעלה ומצבם הכלכלי ישתפר", אבל המהלך התודעתי של נשות האברכים יועצם עוד יותר בממשלה המיועדת: "אנחנו בדרך לחוק יסוד: לימוד תורה, שיציב את לימוד התורה כערך עליון. זו אחת הדרישות שלנו, יחד עם המפלגות החרדיות. אני מאמינה שהחוק הזה ייחקק בצורה זו או אחרת, נראה באילו איזונים ומגבלות, אבל בכל מקרה הוא חשוב ברמה ההצהרתית והפרקטית. וזה דבר שהאברכיות תרמו לו ברמה התודעתית".
לתגובות: [email protected]
***