חיסונים קיימים בעולם כבר כמה מאות שנים, והאחריות לחיסון האוכלוסייה נמצא מאז שנות ה־50 של המאה הקודמת בידיהם של מערכות הבריאות בעולם, וגם בישראל. אלו השנים שבהן התרחש האירוע הזכור ביותר, מחלת הפוליו (שיתוק ילדים) ונכנס לשימוש רחב החיסון נגד מחלה זו שהביא לעצירת התפשטותה וקירב את העולם למגירתה.
בשנות ה־50, מלבד הפוליו, החלה ישראל הצעירה בחיסון תינוקות וילדים נגד מחלות הילדים דיפתריה, טטנוס ושעלת, מחלות זיהומיות קשות ומסוכנות. בעשורים הבאים נוספו גם החיסונים נגד החצבת - שנחשבת למחלה הנגיפית המדבקת ביותר, האדמת - שהביאה להיוולדות של תינוקות רבים עם מומים מולדים שנגרמו בשל הדבקות האם, והחזרת - שאומנם נחשבת למחלה יחסית קלה יותר בילדים אך מדבקת מאוד ומסוכנת למתבגרים מבוגרים).
כיום חיסונים אלו ניתנים במנת חיסון אחת (MMR-V), שכוללת גם חיסון נגד מחלת אבעבועות רוח - מחלת ילידם נוספת הנחשבת כמדבקת ביותר ובעלת סיבוכים לא מעטים.
במהלך השנים נוספו גם חיסונים נגד הפטיטיס A ו־B (דלקת כבד נגיפית) שעשויות לגרום לסיבוכי כבד קשים, עד כדי צורך בהשתלת כבד, חיסון נגד חיידק ההומפילוס אינפולאנזה b, חיידק הגורם בין היתר לדלקת קרום המוח ודלקת ריאות ויכול להיות קטלני והינו שכיח בעיקר עד גילאי 4-5 שנים, חיסון נגד זנים שונים של הפנוימוקוק, חיידק מסוכן שעשוי לגרום להתפתחות דלקת קרום המוח ולאחוזי תמותה גבוהים למדי וגם החיסון נגד נגיף הרוטה, הגורם למחלת שלשולים קשה בתינוקות, שהביא לתמותה גבוה של תינוקות באמריקה הדרומית ובאפריקה.
חיסון משמעותי שטרם נכלל בסל התרופות ושגרת ההתחסנות הוא החיסון המגן מפניי החיידק האלים, הלא הוא חיידק המנינגוקוק, נמצא בצורת נשאות באף אצל ילדים צעירים מתבגרים ויכול לגרום למחלה אצל ילדים ומבוגרים, אלא שלרוב מערכת החיסון יודעת להגן עלינו מפניו והוא נותר רדום.
קיימים מקרים בהם מערכת החיסון לא מספיקה לפתח נוגדנים (תינוקות לדוגמא או חולים מדוכאי חיסון) והחיידק מצליח לפרוץ למערכת הדם ולהביא להתפתחות, בין היתר, של שתי מחלות עיקריות ומסוכנות: מנינגיטיס - דלקת קרום המוח, ומנינגוקוקסמיה - אלח דם. משם המצב עשוי להתדרדר למצבים כמו פגיעה רב מערכתית, נזק נמקי נרחב לגפיים בשל חוסר באספקת דם, בעיות עצביות שונות וב־5% עד 25% מהמקרים גם למוות. על כן, החשיבות בקיומו של חיסון מונע המגן מפני החיידק האלים וההרסני.
בזכות ההתקדמות בחקר התחום הגנומי, הצליחו החוקרים לפצח את הגנום של אותו החיידק, ולפרוץ את הדרך לחיסון נגד זן B של חיידק המנינגוקוק. עם סיום שלב הפיתוח, החיסון הראה תרומה קלינית משמעותית להפחתת התחלואה, והראה יעילות משתנה בין 75%-99% אצל אוכלוסיות שונות ובטווחי גיל שונים ובמדינות שונות, כשאצל תינוקות (שהם אוכלוסיות הסיכון לחיידק) הוכחה יעילות של 99% על בסיס רמת הווצורת הנוגדנים המגינים בדם.
באנגליה, מחקר גדול שנערך בין השנים 2015-2016 הראה רמת יעילות של 83% וירידה של כ-75% במקרים של דלקת קרום המוח מזן B של חיידק מנינגוקוק. החיסון הוכיח את עצמו גם במקומות בעולם שבהם חלה התפרצות של זן. כך למשל בקוויבק שבקנדה, בין השנים 2009 ל־2011 מנינגוקוק B היה אחראי ל־88% מהמקרים של מחלה מנינגוקוקית פולשנית ול־61% ממקרי התמותה.
במאי 2014 החלה תוכנית חיסונית גורפת לגילאי חודשיים עד 20 שנה באחד המחוזות שבקוויבק, והתוצאות היו חד־משמעיות, החיסון הפחית את התחלואה במחוז ב־96%. תוצאות אלו הביאו להחלטה לחסן את קוויבק כולה בחיסון שהיה נחשב אז חדש. מאז יש כבר למעלה מ -9 מדינות מפותחות המחסנות כנגד החיידק בשיגרת החיסונים של התינוקות.
בישראל, המלצת משרד הבריאות היא לחסן את הילדים החל מגיל חודשיים, אך החיסון עצמו אינו כלול בסל הבריאות ואינו חלק משגרת ההתחסנות.. זאת לעומת מדינות מתקדמות אחרות כגון צרפת בריטניה, אירלנד, איטליה, פורטוגל, צ'כיה, שהשלימו את תוכנית החיסונית הלאומית שלהן עם הוספת חיסון זה לכלל החיסונים האחרים.
על כן יש צורך בהכללת החיסון בסל התרופות, הכללה שתנגיש את החיסון לכלל התינוקות בישראל, ומשמעותה המיידית היא מניעת מקרי תמותה ונכות קשה בקרב עשרות תינוקות מדי שנה.
--
פרופ' יוג'ין ליבוביץ הוא מומחה למחלות זיהומיות בילדים, רופא בקהילה בקופת החולים כללית ולאומית, ולשעבר מנהל המחלקה לרפואה דחופה ורופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות ילדים במרכז הרפואי סורקה בבאר שבע.