במהלך מבצע שומר החומות, תושבי הגליל התעוררו למציאות שהם לא הכירו. כבישים חסומים, מהומות, ירי, ויישובים שהיו במצור במשך ימים רבים. האירועים הללו היו למעשה הסימפטום למצב כיום בגליל, מצב בו הציבור היהודי הפך למיעוט בחבל ארץ אסטרטגי זה. אלא שלא היתה שום סיבה שהמצב הזה יקרה, שכן בשנות השמונים היה רוב יהודי בגליל. "במשך השנים הגליל היה בתחתית סדר העדיפויות של מדינת ישראל. השקעות התקציב בכל התחומים היו בין חדרה לגדרה. אבל מדינת ישראל לא נגמרת בקו חדרה, ומגיע גם לתושבי הפריפריה לקבל את אותם שירותים בסיסיים כמו תושבי המרכז" אומר אילן רובין מנכ"ל ארגון 'לב בגליל'.
הפעם ב'בשבע עיניים' ננסה להבין כיצד אבד הרוב היהודי בגליל, מה המשמעויות של זה, והאם ניתן לשנות את המצב ולהחזיר את המשילות בגליל. "לפי נתוני הלמ"ס מספר האזרחים במחוז צפון - 42.3% תושבים יהודים בגליל. הגליל מוגדר כקו יוקנעם מזרחה - עפולה ועמקים עד קריית שמונה, מדלג על איזור חיפה והקריות שמוגדר כמחוז בפני עצמו, וממשיך בעכו נהריה עד גבול הצפון. אם נמשיך במגמה זו בשנת המאה למדינת ישראל, שנת 2048 - יהיה את אותו אחוז יהודי שהיה בזמן הקמת המדינה - 38% תושבים יהודים בגליל. המגזר היהודי סובל מאפליה בתחום הקרקעות במרחב הכפרי בתנאי קנייה ויש לזה הרבה השלכות".
רובין מוסיף: "פיזור האוכלוסייה יכולה לפתור בעיה ארצית של יוקר הדיור ובעיית הפקקים. בנייה מסיבית בגליל ובנגב תוריד את הלחץ מהמרכז". הוא מסיים בקריאה: "מדינת ישראל חייבת להשקיע בגליל בכל התחומים. אל תפקירו את הגליל".
האזינו לנו בספוטיפיי ובגוגל פודקאסט.
האזנה נעימה.