נפש גדולה יש לצפת ולאנשיה. תרתי השבוע ברחובותיה של צפת. מאחד הבניינים צדו את עיני נירות שבת ביום חול רגיל. ולא. לא היתה הפסקת חשמל. תמהתי ונכנסתי פנימה. אוירה של קדושה סתם באמצע יום חול. עשרות אנשים יושבים סביב שולחנות ערוכים. טיש באמצע השבוע צילום:קובי פינקלר מה הסיפור? כדי לחוש זאת סורו לרחובה הראשי של העיר רחוב ירושלים אל מנדיס- פנינת האוכל היהודי. שם, לא הרחק מעירית צפת, מסעדה יהודית בשרית כשרה למהדרין המציעה טעמים אירופאים משובחים מהמטבח היהודי. אשר ראטה, חסיד קוסוב הוא הבעלים ויחד עם השף מנדי, רקחו כאן מרקחת שאין שני לה בעולם כולו. מעולם לא טעמנו כזה אוכל משובח. שילוב מיוחד ונדיר של חדש וישן, אומנות צפתית, ניגונים ניחוחות ואוכל מעולם עתיק, ניחוחות מיוחדים ועכשיו גם טיש שבת של פעם. היכן שלא תגיעו בבניין בן 3 הקומות תחוו חוויה. בקומה התחתונה, בחדר הכספות של הבנק שהיה כאן פעם, מקפיא ענק. חוויה בפני עצמה. בקומת הכניסה, בקומה האמצעית מסעדת 'באשערט' ( זיווג מושלם בתרגום חופשי). מסעדה חדשנית וקסומה הפתוחה בכל ימי החול, עם תפריט שף של מנדיס המשלב שיטות בישול מתקדמות עם טוויסט של נתחי בשר משובחים מהמעשנה. בהמשך, מגוון מנות החל ממרק עוף עם קרעפלאך , ניוקי יהודי עם בשר מפורק, בלינצ'עס עם כבד מעושן, ועוד מנות 'רגילות' קלאסיות כמו סטייק רוקה, דג לברק ובשרים שונים מהמעשנה. תפריט ייחודי ומשודרג עם טעמים וריחות שהופכים את הביקור במסעדה לחוויה מעוררת חושים. מנה מיוחדת צילום:קובי פינקלר ו עכשיו לקומה השלישית. קומת האירועים. זו הופכת באחת לחצרו של האדמו"ר מלפני מאה שנה ויותר, עוד לפני המצאת החשמל. מתי חוויתם לאחרונה (או שלא..?) טיש בת אמיתי אבל באמצע השבוע? אז גם אנחנו הוקסמנו. לאור נירות שבת, מכונסים להם עשרות אנשים במיטב מלבושיהם, סביב ולאורך שולחנו של הרבי. זה יושב עטוף הדרה וקסם, על כסא מהודר וכל אחד מהיושבים מרגיש שותף לחוויה של שבת. זה מתחיל בשלום עליכם בידי המנגן והרבי, עובר לקידוש שכולם טועמים ממנו בבחינת " טועמיה חיים זכו.." וזה עוד לפני האוכל המשובח. האוירה מחשמלת ומאירה פנים. כולם שותפים כאן בקסם הזה. הקהל, הרבי, המנגן ומספר הסיפורים של הרבי. טיש עם האדמו"ר צילום:קובי פינקלר לרגע משתרר שקט. הרבי הולך ליטול ידיו. אחריו הולכים עוד כמה. ברגש ובכבוד. האדמו"ר בוצע את החלה הענקית ומחלק שיירים, כולם מקבלים. הנגן פורט על מיתריו והשירה החרישית בוקעת משמי צפת.. לכה דודי לקראת שבת פני שבת (הגם שזה היה באמצע השבוע ..) ומספר סיפורי צפת פותח בסיפור צפתי. הקהל צוחק. זה יופיה של הקדושה. גם רצינות וגם צחוק, גם שתיה וגם הדרת פנים. כולם שרים והקהל יושב פעור פה למול המאכלים, למול השירים ולמול הסיפורים. הכל בגובה העיניים, עם שירי צפת של ידיד נפש, מזמור לדוד וקצרה היריעה לפרט. אח"כ מגיעים המאכלים המסורתיים. איש לפי טעמו . מזרח ומערב. גפילאט פיש וחרייימא, רגל קרושה וצימס, ממרק עוף עם קרעפלאך וקניידאלך, לאכול, לשיר ולשמוע על צפת שהיתה, שעודנה ושל זו שתהיה. עיר של קדושה, אוכל ונפש. כשרות של הבד"ץ העדה החרדית ירושלים, וכשר למהדרין רבנות צפת. מכאן יצאנו לתור אחרי הקדושה בסימטאות. יש קדושה בצפת. אנשי קודש הולכים בסימטאותיה, בתי כנסת נראים בכל פינה,אומנים יוצרים ופועלים סביב הקודש ובכל אתר נשמעת שירה חסידית. העיר השתנתה לבלי הכיר. משעוליה וסמטאותיה של העיר נקיים כפי שלא היו מעולם. ההרגשה היא שאתה הולך בתוך הקודש שאפף את העיר לפני כ- 500 שנה. ברובע האמנים המפורסם אומנות שכולה סביב דמותה של העיר. לא הכל צריך להבין. לא הכל צריך להיות נרכש. די להסתובב כדי לקבל את האוירה. איורים מדמויות תנכיו"ת,רימונים מוצגים בכל פינה, כליזמרים מוצגים בצורות שונות ושאר מיני הקודש מפזזים להם מכל חלון. אומנות בצפת צילום:קובי פינקלר ומעל הכל זו עיר של אוכל ושירה. לא פלא שבין סמטאותיה חיבר רבי שלמה אלקבץ את הפיוט "לכה דודי". לעמוד בערב שבת בין השמשות, לשמוע את ענפי העצים כשהרוח מפזזת בינהם אומרים שירה למול הר מירון הטובל בירוק ובגווני הזהב של השמש השוקעת במרחקים, זו הרגשה עילאית של קדושה. רבי יוסף קארו צילום:קובי פינקלר ראש העיר החדש והנמרץ מוסיף את החן ואת הפעולה משלו . גם בשטח וגם ברעיון "ראה" הוא אומר לנו תוך כדי לגימת יין בטיששבת החדש במסעדת מנדיס "כאן חובר השולחן ערוך. כאן ניתן לראשונה התואר מר"ן לאישיות תורנית. מר"ן (ראשי התיבות של מאתים רבנים נסמך) לא ניתן לאיש זולת רבי יוסף קארו "הבית יוסף" שחי וכתב כאן בצפת. במורדות ההרים בבית העלמין העתיק, קברו של רבי אלעזר אזכרי . רבם לא שמעו עליו אבל הוא שחיבר את 'ידיד נפש המפורסם'. ציון קברו של רבי אלעזר אזכרי צילום:קובי פינקלר ואכן נפש גדולה לצפת ולאנשיה.