נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הודיע על תכניתו המוניטרית לחודש ספטמבר לפיה תופחת ריבית בנק ישראל ב-0.5 אחוזים לרמה של 6.5אחוזים.
מבנק ישראל נמסר, כי המשך תהליך הפחתת הריבית מתאפשר בשל רמת הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הנמצאת בתחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים), ועל רקע המשך הירידה בקצב עליית המחירים בפועל, התייצבות בפעילות הריאלית ברמה ממותנת והרגיעה היחסית בשוק מטבע-חוץ ובשוקי הכספים וההון, וזאת למרות עליה מסוימת שנרשמה בשבועות האחרונים בשער החליפין ובתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך.
עוד נמסר, כי הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, נותרו כאמור באוגוסט ברמה דומה לציפיות של יולי, והציפיות לאינפלציה בשנה השניה ואילך עלו במקצת, אך מרביתן נמצאות בתחום העליון של היעד.
הערכות החזאים הפרטיים לשנה קדימה נמצאות באמצע היעד, והמודלים של בנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לעוד 12 חודשים ולשנה שלאחר מכן, תוך המשך הפחתת הריבית.
בבנק ישראל מציינים, כי מדיניות הריבית מכוונת להשגת יציבות מחירים לאורך זמן בהתאם להחלטת הממשלה על פיה יעד האינפלציה לשנת 2003 ואילך הוא בתחום שבין 1 ל-3 אחוזים, שהוגדר כיציבות מחירים, ולא בהכרח לשנה קלנדרית מסוימת. בהתאם לכך, מדיניות בנק ישראל נועדה בכל עת על פני השנה להשיג יציבות מחירים לטווח של שנה ושנתיים קדימה.
בחודשיים האחרונים, לצד ירידת הריבית של בנק ישראל, עלו כאמור התשואות הריאליות והנומינליות לטווח ארוך, לאחר מגמה של ירידה מתמשכת בהן מחודש פברואר השנה, שניזונה מהקטנת אי הוודאות הביטחונית-מדינית באיזור ואישור הערבויות על ידי ממשלת ארצות הברית. להערכת בנת ישראל, לא ברור עדיין אם השינוי שנרשם בחודשיים האחרונים במגמת שער החליפין - מייסוף לפיחות - ובתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך - מירידת תשואות לעליה בהן- מהווה סטייה זמנית במגמת היציבות המאפיינת את השווקים.
במשטר הנוכחי של התכנסות ליציבות מחירים ניתן לשאת תנודות זמניות מעל ומתחת לתחום יציבות המחירים ללא תגובה מיידית בריבית, אם יש הערכה כי קיימים גורמים אחרים אשר יפעלו להחזרת תוואי המחירים אל היעד. גורמים אלה, בנסיבות של היום, יכולים להיות ההאטה במשק ומדיניות תקציבית אמינה לשנת 2004 המחזירה את שיעורי הגרעון והחוב לתוואי יורד.
לדברי בנק ישראל, אמנם התכנית הכלכלית האחרונה עצרה את ההידרדרות הפיסקלית, ואולם גרעון ממשלתי צפוי של כ-6 אחוזי תוצר בשנת 2003 הוא גבוה בכל קנה מידה בינלאומי, ואינו עומד בהחלטות הממשלה לחתור לחזרה לתוואי יורד של הגרעון ולהורדת משקלו של החוב בתוצר. לכן, החלטות הממשלה לגבי היקף התקציב והגרעון לשנת 2004 תהוונה מבחן חשוב ליכולת השליטה התקציבית של הממשלה.
כך, העדר קיצוץ מתאים ונחישות לחזור לתוואי יורד של גרעון המבטא משמעת פיסקלית עלול להביא להמשך העליה בתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך, כפי שהחל להסתמן לאחרונה, וזו תפגע בסיכויים של המשק לחזור למסלול של צמיחה והגברת התעסוקה. בהקשר זה לא סביר להניח שהשווקים ישלימו עם מציאות בה הריבית של בנק ישראל יורדת, ואילו הריבית לטווח ארוך עולה.
עוד הובהר, כי בנק ישראל עוקב אחרי התפתחות שער החליפין, ובמיוחד בוחן את השלכותיו על קצב האינפלציה, אך בבנק מזכירים כי שער החליפין, ברמה כזו או אחרת, מגמתו או התנודתיות בו, אינם מהווים, כשלעצמם מטרה למדיניות המוניטרית.
בהקשר זה מסבירים בבנק ישראל כי תנועות ההון אל המשק וממנו, אשר נרשמה בהן האטה בחודשיים האחרונים, מושפעות, בין היתר, משיעורי הריבית לטווחים השונים בשווקים בארץ ובחו"ל, והשינויים בהם אינם תואמים בהכרח את השינויים בשערי הריבית שנקבעים על ידי הבנקים המרכזיים.
בנק ישראל מסר, כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית.
בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
(א"ב)
מבנק ישראל נמסר, כי המשך תהליך הפחתת הריבית מתאפשר בשל רמת הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה הנמצאת בתחום יעד יציבות המחירים (1 עד 3 אחוזים), ועל רקע המשך הירידה בקצב עליית המחירים בפועל, התייצבות בפעילות הריאלית ברמה ממותנת והרגיעה היחסית בשוק מטבע-חוץ ובשוקי הכספים וההון, וזאת למרות עליה מסוימת שנרשמה בשבועות האחרונים בשער החליפין ובתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך.
עוד נמסר, כי הציפיות לאינפלציה לשנה, הנגזרות משוק ההון, נותרו כאמור באוגוסט ברמה דומה לציפיות של יולי, והציפיות לאינפלציה בשנה השניה ואילך עלו במקצת, אך מרביתן נמצאות בתחום העליון של היעד.
הערכות החזאים הפרטיים לשנה קדימה נמצאות באמצע היעד, והמודלים של בנק ישראל מצביעים על האפשרות להשיג את יעד האינפלציה לעוד 12 חודשים ולשנה שלאחר מכן, תוך המשך הפחתת הריבית.
בבנק ישראל מציינים, כי מדיניות הריבית מכוונת להשגת יציבות מחירים לאורך זמן בהתאם להחלטת הממשלה על פיה יעד האינפלציה לשנת 2003 ואילך הוא בתחום שבין 1 ל-3 אחוזים, שהוגדר כיציבות מחירים, ולא בהכרח לשנה קלנדרית מסוימת. בהתאם לכך, מדיניות בנק ישראל נועדה בכל עת על פני השנה להשיג יציבות מחירים לטווח של שנה ושנתיים קדימה.
בחודשיים האחרונים, לצד ירידת הריבית של בנק ישראל, עלו כאמור התשואות הריאליות והנומינליות לטווח ארוך, לאחר מגמה של ירידה מתמשכת בהן מחודש פברואר השנה, שניזונה מהקטנת אי הוודאות הביטחונית-מדינית באיזור ואישור הערבויות על ידי ממשלת ארצות הברית. להערכת בנת ישראל, לא ברור עדיין אם השינוי שנרשם בחודשיים האחרונים במגמת שער החליפין - מייסוף לפיחות - ובתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך - מירידת תשואות לעליה בהן- מהווה סטייה זמנית במגמת היציבות המאפיינת את השווקים.
במשטר הנוכחי של התכנסות ליציבות מחירים ניתן לשאת תנודות זמניות מעל ומתחת לתחום יציבות המחירים ללא תגובה מיידית בריבית, אם יש הערכה כי קיימים גורמים אחרים אשר יפעלו להחזרת תוואי המחירים אל היעד. גורמים אלה, בנסיבות של היום, יכולים להיות ההאטה במשק ומדיניות תקציבית אמינה לשנת 2004 המחזירה את שיעורי הגרעון והחוב לתוואי יורד.
לדברי בנק ישראל, אמנם התכנית הכלכלית האחרונה עצרה את ההידרדרות הפיסקלית, ואולם גרעון ממשלתי צפוי של כ-6 אחוזי תוצר בשנת 2003 הוא גבוה בכל קנה מידה בינלאומי, ואינו עומד בהחלטות הממשלה לחתור לחזרה לתוואי יורד של הגרעון ולהורדת משקלו של החוב בתוצר. לכן, החלטות הממשלה לגבי היקף התקציב והגרעון לשנת 2004 תהוונה מבחן חשוב ליכולת השליטה התקציבית של הממשלה.
כך, העדר קיצוץ מתאים ונחישות לחזור לתוואי יורד של גרעון המבטא משמעת פיסקלית עלול להביא להמשך העליה בתשואות הנומינליות והריאליות לטווח ארוך, כפי שהחל להסתמן לאחרונה, וזו תפגע בסיכויים של המשק לחזור למסלול של צמיחה והגברת התעסוקה. בהקשר זה לא סביר להניח שהשווקים ישלימו עם מציאות בה הריבית של בנק ישראל יורדת, ואילו הריבית לטווח ארוך עולה.
עוד הובהר, כי בנק ישראל עוקב אחרי התפתחות שער החליפין, ובמיוחד בוחן את השלכותיו על קצב האינפלציה, אך בבנק מזכירים כי שער החליפין, ברמה כזו או אחרת, מגמתו או התנודתיות בו, אינם מהווים, כשלעצמם מטרה למדיניות המוניטרית.
בהקשר זה מסבירים בבנק ישראל כי תנועות ההון אל המשק וממנו, אשר נרשמה בהן האטה בחודשיים האחרונים, מושפעות, בין היתר, משיעורי הריבית לטווחים השונים בשווקים בארץ ובחו"ל, והשינויים בהם אינם תואמים בהכרח את השינויים בשערי הריבית שנקבעים על ידי הבנקים המרכזיים.
בנק ישראל מסר, כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשווקים במטרה להבטיח שמירה על קצב האינפלציה בתחום המוגדר כיציבות מחירים תוך חיזוק היציבות הפיננסית.
בכפיפות לכך יפעל הבנק כדי לתמוך במדיניות לעידוד התעסוקה ולקיצור תקופת ההאטה במשק.
(א"ב)