נציגי ההתיישבות העובדת ומנהיגות הישוב היהודי בקרית ארבע חברון קיימו השבוע מפגש עליו שוחחנו עם יואל מרשק, איש התנועה הקיבוצית פרויקטור התיישבותי וביטחוני.
בראשית דבריו מציין מרשק את הקשר הקודם שלו עם חברון וקרית ארבע, מה שהוביל לקיומו של המפגש דווקא שם. בין השאר הוא מזכיר כי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות כיהן כיו"ר ועדת קלפי בחברון ובקרית ארבע, פעל להנגשת מערת המכפלה ולמען כך נועד עם ראש עיריית חברון שבעברו היה מחבל, התקבל אצלו יחד עם חברי מועצת חברון בכבוד רב בעקבות פעילותו לשחרור שלושים טון של ציוד הומניטארי שהיו תקועים בנתב"ג בשל סרבנותה של הרש"פ.
עוד הוא מספר כי בהדלקת נר חנוכה בניצוחו של נשיא המדינה לפני כשנה הוזמן הוא על ידי הנשיא להשתתף באירוע ולמעשה היה היחיד שאינו חובש כיפה באירוע. כמו כן הוא מספר על שבת חברון בשנה שעברה בה התארח אצל איתמר בן גביר והתיידד אתו. "אחים אנחנו, והפגישה הזו בקרית ארבע באירוח של אליהו ליבמן היה אירוע בלתי רגיל".
במפגש השתתפו שישה נציגים מכל צד, "דיברנו על ההסכמות ועל חילוקי הדעות. הדרך שלנו היא לדבר אחד עם השני. כשמדברים לא יורים. אני חושש משפיכות דמים בגלל אי הבנה כלשהי", אומר מרשק הרואה בתכנית טראמפ שילוב של שתי מתנות שניתנו לישראל, האחת היא שתי מדינות והאחרת היא שאיש אינו מגורש מביתו. לשאלתנו מדוע אם כן הוא עצמו לא הפך למצביע לליכוד שקידם את תכנית אברהם, הוא מזכיר שתמיד הקפיד לצלם את פתק ההצבעה שלו שתמיד היה 'אמת'. לדבריו "בית לא עוזבים על בית נלחמים. נולדתי בגבעת השלושה אני חי ואמות בגבעת השלושה".
בדיון שהתקיים בין הצדדים בחברון עלתה שאלת היחס למוסר ושלטון על עם אחר, סוגיה שתעלה לדיון גם במפגש הבא שיתקיים בחודש הבא. לתפיסתו יש לאפשר שליטה פלשתינית ברציפות שתימשך מחברון ועד ג'נין תוך שימוש בכבישים עוקפים. מנגד הוא מוצא ערך רב בקיומן של עשרות חוות חקלאיות של יהודים ובפעילותם של נערי הגבעות הנאחזים בקרקע. "אנחנו צריכים לאפשר להם שליטה היכן שהם נמצאים", הוא אומר ומזכיר את תמיכתו בפשרת אביתר בהיות הנקודה חשובה אסטרטגית.
מרשק מודע היטב לסרבנות הפלשתינית העיקשת לאורך עשרות שנים לכל תכנית שלום ופשרה, וגם כעת שאיפתם היא לקבל את הכול, גם את תל אביב, כלשונו. מאחר וכך על ישראל לנקוט בצעדיה שלה מתוך ביטחון בכוחה המדיני והצבאי. "אנחנו צריכים את הכוח שלנו ואת התבונה המדינית שאומרת תן להם להיות מדינה משלהם, תבטיח להם רמה כלכלית, תתמוך בה".
בפגישה הבאה ישתתף גם אסא כשר ויפתח בהסבר על סוגית המוסר והשליטה על עם זר. הערנו למרשק שהתבטאויותיו האחרונות של כשר בדבר טפילות החרדים והקושי לשמוע את עמדת העם מציבות אותו במקום שקשה לקבל ממנו אמיתות בדבר מוסר ודמוקרטיה. מרשק שכמובן אינו דוברו של כשר מציין שחשוב לפתוח את השיחה עם אדם מעניין ובעל ידע וכזה הוא הפרופ' כשר. "הוא יציג מהזוויות שלו מה פרוש המילה מוסר במיוחד בהקשר של שליטה על העם השני".
"אני סבור שאנחנו צריכים לשבת אחד ליד השני מתוך התבונה שיש בנו. אני מאמין בכל אחד למרות שהבא להורגך השכם להורגו. צריך לדון במשמעות הריבונות", אומר מרשק לשאלתנו אודות הסכנה שבהקמת מדינה על רכסי ההרים בשומרון, כזו הצופה פני גוש דן ומאיימת על כל מוקדי האוכלוסיה הישראלית.
לטעמו מפלגת העבודה בה הוא תומך, צריכה לשנות את פניה אם היא רוצה לעבור את אחוז החסימה. לשם כך עליה "לשים את הנושא המדיני ביטחוני במרכז". מרשק אינו מוכן לקבל את הטענה לפיה המפלגה התרחקה מהעמדות בהן הוא מאמין וכעת היא תאומת-מרצ. הוא מקווה להצליח במאבק על דמותה של המפלגה ומעיר כי בביקור גילה את יופיים וייחודם של אנשי קרית ארבע, "הם אנשים מדהימים, אוהבי הארץ, מלח הארץ ואפשר איתם לבנות מדינה".