עורך דינו של שחר דביר זליגר, מהעצורים היהודים החשודים כי התארגנו לפגיעה בערבים, פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה שיפנה את מרשו להסתכלות פסיכיאטרית.

עו"ד ברוך בן יוסף, המייצג את שחר דביר זליגר, אמר כי מרשו "לא מבין מה הוא מדבר, לא מבין מה קורה איתו, מדבר הרבה שטויות ומפליל אנשים חפים מפשע".

טרם התקבלה החלטת בית המשפט בעניין.

זמן קצר לאחר מעצרו של זליגר הוא נשבר בחקירה והפליל את ששת החשודים האחרים, שנעצרו בעקבות כך. ההודאות שנתן סיפקו לשב"כ בסיס ראייתי חשוב נגד החשודים בפרשה.

יצוין כי בביטאון "הסנגור" מחודש יוני 03 מתייחסים השופטים ש. סירוטה, א. טל וע. בנימיני ל"משקלן של הודאות הנמסרות במהלך חקירת שב"כ". הדברים נכתבו לסיכום גזר דינו של מחבל שנשפט על תכנון פיגוע: "עולה מן הראיות, כי חוקרי השב"כ נהגו לומר לנאשם שחקירתו תימשך ברציפות עד אשר יודה באשמות שהוטחו בו, והחקירות אכן נמשכו ברציפות שעות רבות מדי יום. דרך חקירה זו עלולה להביא נחקר להודות בדבר שלא ביצע, מתוך רצון לזכות במנוחה או מתוך תחושה כי אין בפניו מוצא אחר".

עוד נכתב כי "לצורך החשיפה והסיכול של פיגועים נאלצים חוקרי השב"כ לא פעם לחקור את החשודים שעות רבות מדי יום, עד אשר ישוכנעו כי החשודים מסרו מידע אמתי ומדויק המצוי ברשותם. ואולם, חקירה סיכולית לחוד, וחקירה פלילית לחוד. כאשר מדובר בהודאת נאשם היכולה לחרוץ את דינו לשבט או לחסד, או בהודאת חשוד אחר המפליל את הנאשם בחקירתו – על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות מתן ההודאה, כולל האיום בחקירה ממושכת. אין מדובר באמצעי חקירה פסול המביא לשלילת קבילותה של הודאה, לנוכח תכליתה הסיכולית של החקירה, אך הודאה המתקבלת לאחר שימוש באמצעים שכאלה תיבחן "בשבע עיניים", ומשקלה יופחת". (ש.ח.)