ד"ר שוקי פרידמן
ד"ר שוקי פרידמןהמכון הישראלי לדמוקרטיה

לפני כשבוע הכריז שר המשפטים לוין על "מהפכה חוקתית" בישראל. במסגרתה הוא מבקש לשנות מהיסוד את האיזון בין הרשויות וכך "להחזיר את המשילות", "להחזיר את השלטון לעם" ו-"לחזק את הדמוקרטיה".

רכיב מרכזי ברפורמה, שפרטיו התבררו אתמול, הוא הדרך בה מתמנים שופטים בישראל. לוין מציע פוליטיזציה של מינוי השופטים ושליטה מוחלטת של הממשלה במינויים. אם אכן תשתנה השיטה, בוודאי יחד עם הרכיבים הנוספים, מערכת המשפט שלנו תשתנה ללא הכר, ולרעה.

ב-75 שנות קיומה פועל בישראל מנגנון ייחודי לבחירת שופטים. לפיו, השופטים נבחרים על ידי וועדה של תשעה חברים המייצגים את שלושת רשויות השלטון: שני נציגי ממשלה, שנים של הכנסת, שנים של לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים של בית המשפט העליון. החל מ-2008 ניתן לבחור שופטים לעליון רק ברוב של שבעה מבין חברי הוועדה. משמעות הדבר היא שללא הסכמה רחבה, המבטאת פשרות ואיזונים, לא ניתן לבחור שופטים לערכאה החשובה בישראל. השיטה הזו לא מושלמת, וקלקוליה נחשפו לפני כמה שנים כשאת הלשכה הוביל אדם שנקיון כפיו הוטל בספק. ועם זאת, היא הניבה לאורך כל שנותיה של המדינה מינויים של שופטים טובים ומקצועיים, בכל רמות השיפוט ובוודאי בבית המשפט העליון.

ראוי להפריך כמה מיתוסים שקיימים סביב השיטה הקיימת. מאחר ולשופטים כבר אין רוב ויכולת שליטה במינויים, הם חייבים להגיע להסכמות עם נציגי הממשלה בוועדה. התוצאה היא מינויים מאוזנים יותר. הדבר ניכר היטב בדמותו של בית המשפט המשתנה לנגד עינינו. את המונוליטיות שרווחה בו בעבר וזכתה לביקורת מוצדקת, מחליף גיוון חברתי וערכי. בעליון מכהנים היום יותר דתיים, יותר שמרנים, יותר מזרחיים ויותר נשים ממה שכהנו בו אי פעם.

אבל זה לא מספק את הממשלה הנכנסת. שר המשפטים לוין מציע לשנות את המצב באופן קיצוני ולמעשה להביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליך מינוי השופטים בישראל. על פי הצעתו, בוועדה יהיו אחד-עשר חברים, מהם שבעה ימונו על ידי הממשלה. המשמעות היא שהקואליציה היא זו שתמנה שופטים בישראל. כך, מהליך מינוי מאוזן הדורש פשרות והסכמות, תשתנה השיטה להליך פוליטי לחלוטין שנתון לשליטת פוליטיקאים אינטרסנטים. קל לראות איך הליך כזה עלול לדרדר את מעמדו, רמתו, ויכולתו של בית המשפט העליון לתפקד. מעתה במקום פרמטרים מקצועיים ואיכות אישית וערכית, השופטים ייבחרו בראש ובראשונה לפי עמדותיהם הפוליטיות. מופעי אימים פופוליסטיים ממרכז הליכוד, עלולים להיות מועתקים להליך הבחירה למוסד השיפוטי החשוב ביותר בישראל.

הסכנה של מהלך כזה משולשת. ראשית, צריך לזכור שמתוך כתשעת אלפים תיקים שבהם דן בית המשפט העליון בשנה, פחות מ-20% הם תיקי בג"ץ ובין אלו שיעור קטן מאוד הם תיקים בעלי השלכות ערכיות משמעותיות שבהם באים לידי ביטוי השקפות ערכיות. מינוי שופטים לא מקצועיים יפגע ביכולת לעשות צדק במובן הכי פשוט של הענין. שנית, גם במצב הנוכחי, המאוזן והלא פוליטי במפגיע, עולות טענות על הטיה פוליטית של שופטים. מי ייתן אמון בפסקי דין שנתנו על ידי שופטים שעיקר מעלתם היא השתייכות לצד פוליטי מסוים? ולבסוף, צריך לזכור שהמהלך הזה מצטרף למהלכים נוספים שנועדו להחליש את בית-המשפט העליון. כל אלו יחד אם ימומשו כפי שמוצעים כעת, יערערו משמעותית את היסודות הדמוקרטיים של ישראל.

דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב אלא מערכת מורכבת של ערכים דמוקרטיים ואיזונים ובלמים בין רשויות השלטון. ליבת הדמוקרטיה היא שלטון אפקטיבי מכוח העם לצד ריסון של הכוח. פוליטיזציה של בית המשפט העליון, מוסד כל כך מרכזי בכל דמוקרטיה ובוודאי בזו הישראלית, עלול לפגוע במערכת המשפט כולה וביכולת של ישראל להמשיך ולתפקד כדמוקרטיה חיונית.

ד"ר שוקי פרידמן הוא סגן נשיא המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'. ספרו "לא אהבנו מדי" יצא לאחרונה בהוצאת "ידיעות ספרים".