הרב יונה גודמן מספר על מחקר אותו קרא, בו שאלו ילדים על חוויותיהם ועל יחסם לבית הוריהם. לדבריו, המחקר על תחושות הילדים כלפי בית הוריהם מציב בפני כולנו שאלות שונות. "מה היה קורה", כך הוא שואל, "אילו היו שואלים את ילדי או את ילדיכם את אותה שאלה?".
לדבריו, בחינוך ילדים אין חשיבות לשאלה מה המקצוע של ההורה או האם הוא עשיר או מפורסם. מה שקובע הוא בעיקר החום והחינוך שהילדים מקבלים, מהורים אכפתיים שחפצים לחנכם לתורה ולמעשים טובים.
הרב יונה גודמן מסביר שלב העשייה החינוכית אינו טמון בנאומים או באמירות, אלא ראשית לכל מדוגמה אישית שנבנית מעצם הווית החיים. הוויה שרוויה בחום ובאהבה, שמאפשרים גם הכוונה וגבולות לפי הצורך ובעיקר בהכוונה מאירה.
סוף דבר, כך הוא מסיים, אמנם במחקר הילדים הם שנשאלו שאלות, אך עיקר השאלות מופנות כלפינו: האם ואיזה בית אנו בונים עבור ילדינו, והאם יש דברים באווירה או באמירה, אותם נרצה לשנות. "אין הדבר תלוי אלא בי".