יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו היום (א') את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
פרויקט מדד הדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-20 ברציפות, משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. השנה, עורך הדו"ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים. כך, נותן הדו"ח סיכום מקיף על החברה הישראלית, ומציג מגמות ושינויים שחלו בתפיסות הפוליטיות בשני העשורים האחרונים.
>>> מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022
הרצוג אמר כי "מרגע שנבחרתי לנשיא המדינה, הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן – אני מודאג מאד משלושה הנתונים שנמצאים בדו"ח שמוגש לי היום: היחלשות הסולידריות בישראל, ערעור תחושת השייכות למדינה, והירידה במידת האופטימיות באשר למצבנו. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדו"ח שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות - הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש.
''אני מאמין שהדרך הנכונה מתחילה באחריות. אחריות של כל אזרח ואזרחית, ויותר מכך - אחריות שלנו – נבחרי הציבור. אני מתכוון להמשיך לפעול ולהקדיש לנושא הזה את מרב מאמציי. הסולידריות והשייכות קריטיות לחוסננו, ועלינו לעמול על ביסוסן וחיזוקן – יום-יום, שעה-שעה", אמר הרצוג.
ממצאים עיקריים:
המחקר מצא שפל חסר תקדים באמון הציבור במוסדות המדינה – 33% מכלל הציבור נותנים אמות במוסדות, לעומת 61% לפני כעשור. בתחתית אמון הציבור לשנת 2022 נמצאים התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). לעומת זאת, עלייה באמון הציבור בצה"ל (85%) ובנשיא המדינה (62%) בהשוואה לשנה שעברה.
57% סבורים כי צריכה להיות לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. פערים גדולים בתמיכה בקרב הערבים (87%) לעומת יהודים (51%), וכך גם בקרב השמאל והמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).
85% מהיהודים ו-82% מהערבים סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר של הציבור שבחר בהם
60% מהיהודים סבורים כי היחסים בין יהודים וערבים בישראל רעים או רעים מאוד – עליה של 33% משנת 2018.
49% מהיהודים סבורים כי צריכות להיות זכויות יתר ליהודים במדינה נכון ל-2022, לעומת מוצע רב-שנתי של 36.6%. בחלוקה גושית, 66% ממצביעי ימין סברו כך, 33.5% ממצביעי מרכז ו-11% ממצביעי שמאל.
85.9% מהיהודים גאים בהיותם ישראלים, לעומת 46% מהערבים בחישוב רב שנתי ורק 38% נכון לשנת 2022.
48% סבורים כי המדינה מצליחה לדאוג כיום לביטחון אזרחיה. בחלוקה גושית, 66% ממצביעי שמאל סבורים כך, 55% ממצביעי המרכז ורק 30% ממצביעי הימין – ירידה חדה מ-84% בשנת 2020.
בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד המדינה (מ-76% ל-49%), ועם זאת הרוב הגדול מעוניינים להישאר לחיות בארץ (69%). בעשור האחרון חלה עלייה חדה בשיעור המעוניינים במנהיג חזק שיוכל לפעול ללא מגבלות (מ-41% ל-61%)
מדד הדמוקרטיה הישראלית נערך על-ידי מרכז ויטרבי (בעבר מרכז גוטמן) לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר 2022, שנערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 22 במאי ו-21 ביוני, רואיינו 1,092 איש ואשה בשפה העברית ו-219 בשפה הערבית, והם מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל גילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.76% ± ברמת בטחון של 95% (3.02% ± למדגם היהודים ו-6.75% ± למדגם הערבים).
איסוף הנתונים בוצע בעברית על ידי מכון "מידע שיווקי" ובערבית על ידי מכון המחקר "אפקר". חלק מהשאלות נשאלו שוב בסוף אוקטובר 2022 על ידי מכון המחקר "מדגם".