מרגע הקמת הממשלה הנוכחית מתעוררים חברי האופוזיציה ותומכיהם ומזהירים מפני "קץ הדמוקרטיה", בין אם מדובר בחוק האפליה תוך עיוות עיקרי החוק, ובין אם ברפורמות הצפויות במערכת המשפט שמהוות חלק מרכזי במצען של כל מפלגות הקואליציה. חברי האופוזיציה מרשים לעצמם להמריד ולהסית נגד מהלכי הממשלה ותומכיה, וכמיטב המסורת הם זוכים לרוח גבית חזקה ממערכות התקשורת הגדולות בישראל.
אבקש להתמקד בפולמוס המתמשך שנוגע לעבודות התחזוקה ברכבת ישראל בשבת. חברי כנסת באופוזיציה, מלווים בגורמי מקצוע ואנליסטים מטעם, מזהירים מפני ההשלכות הכלכליות הקשות שטמונות בהפסקת העבודות. לדידם, גם אם קדושת השבת היא ערך חשוב, הרי שחשיבותה משנית ביחס למחיר הכלכלי הטמון בשמירתה. כלומר, ערכים יכולים לעמוד בראש סדר העדיפויות כל עוד הם אינם כרוכים בעלות כספית. גישה זו בוחרת להתעלם מהעובדה שסט הערכים שלאורו אנו חיים אינו חומר אלסטי שמשתנה על פי מידת הנוחות אלא מצריך ויתורים והשקעה יתרה.
בריאיון שהעניק בימים האחרונים לאחד מערוצי התקשורת הזהיר מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר שחר איילון מפני ההשלכות הרות האסון שטומנת בחובה הקפאת העבודות. "כשהרכבת מושבתת", מיהר לקבוע, "תצטרך לנכס לעצמך יום אחר ממהלך השבוע להשבתת תנועת הרכבות וזה יוביל לאסון גדול... זה פיקוח נפש, יהיו פה הרוגים".
בדיקה של הדברים מעלה שביצוע עבודות תשתית במהלך השבת לא רק שמנוגד להסכמים הקואליציוניים, אלא מנוגד אף לחוק שעות עבודה ומנוחה. אלא שלצערנו במדינת ישראל פעמים רבות מדי הפקודות או החוקים שנוגעים לסוגיות דת ומדינה הם בגדר המלצה בלבד ואינם מיושמים כראוי, וכך הופכים במהרה לאות מתה.
אם ראשוני העולים לארץ באופן מאורגן, החל מעליית בעלי התוספות במאה ה־13, עבור דרך עליית מגורשי ספרד ופורטוגל, עליית החסידים במאה ה־18, עליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה־19 ועד לעלייה השלישית, היו חושבים על תנאים סבירים ונוחות בהקמת המדינה וגאולת הארץ – היישוב היהודי בארץ ישראל היה נשאר בגדר פנטזיה בלבד. העולים לארץ נאחזו ברובם בתנאי מסירות נפש ממש, ורבים מאוד אף קברו את קרוביהם במאמץ ליישב את הארץ כתוצאה מקדחת, מרעב ומהתקפות הערבים.
כמעט כל ערך עולה במאמץ, בזמן או בכסף, בין אם תמיכה בנזקקים, הגדלת סל הבריאות או שיפור תשתיות כבישים על מנת למנוע תאונות דרכים. האם העלויות הכלכליות הכרוכות בכך מונעות מאיתנו לקדם את הערכים החשובים הללו? כאן סדר העדיפויות נותר בעינו מבלי מפריע.
יש לציין כי ישנם פתרונות שמאפשרים לקדם את מדינת ישראל שלא על חשבון השבת. דרישת יהדות התורה הייתה לשלב נציג מטעם הרבנות הראשית בוועדה שתדון בעניין הרכבת, אולם גם זה לא קרה. במערכות חיוניות ניתן למצוא פתרון לרוב הדברים, כפי שיש בבתי חולים, בצה"ל, במשטרה, בחברת החשמל ועוד, אך הפסד כסף אינו פיקוח נפש. אם הפסקת העבודות ברכבת בשבת עלולה להגיע לידי פיקוח נפש, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שאינם נוגדים את ההלכה. קצרה היריעה מלפרוש כאן את מכלול הפרטים ההלכתיים, אך בהחלט קיימים מענים הלכתיים לסוגיה.
"שמרו על השבת והיא תשמור עלינו", במילים אלו חתם ראש עיריית תל אביב הראשון מאיר דיזנגוף על מודעה מטעם עיריית תל אביב בשנת 1933. עם ישראל ברובו המוחלט מבין את ערכה של השבת, רוצה בה ואף מוכן לעשות ויתורים למענה. התעלמות מרצון העם היא קץ הדמוקרטיה.
הכותב הוא ראש המכון התורני שעל יד ישיבת אור וישועה
***