הרב יובל שרלו, שהיה מהרבנים המובילים שקראו לחקור את התלונות לפגיעות מיניות מצד הרב צבי טאו, התייחס לטענה החמורה של נחמה תאנה שלפיה הרב טאו אינו יהודי, הוא נצר למשפחת מנגלה ואחראי למקרי רצח רבים.
"זו הדרך שבה אני נוהג לחשוב על סוגיות מורכבות שמתגלה בהם מידע מטלטל, שמערער את תמונת העולם בצורה משמעותית", כתב הרב שרלו. "מה אעשה בפעם הבאה? מה אעשה כאשר חס ושלום תהיה מתלוננת שתטען מראש שאדם מסוים, איש גדול, הוא מצאצאי הנאצים והוא פגע בה מינית?".
'ֿ'האם אומר לעצמי שהיא פגועת שיקול דעת? סביר להניח שכן", ציין. "האם אומר לעצמי שבגלל שהיא כנראה פגועת שיקול דעת לא צריך לבדוק את הפגיעות המיניות? חס ושלום. פגיעות במתמודדי נפש שכיחות מאוד. יותר מאשר בנשים ואנשים שאינם מתמודדים. יש לכך סיבות רבות. ומי יודע מפני מה היא מתמודדת נפש. "האם אומר לעצמי שצריך לבדוק את הטענות בדבר היותו של אדם צאצא של נאצי , לא".
"ומה ההבדל, אשאל את עצמי: פשוט. 'כקטון כגדול תשמעון'. פגיעות מיניות מתרחשות, ועל כן התורה מצווה עלינו לא להבדיל בין איש לאיש, בין אהוב לשנוא, בין גדול לקטן, בין ישראל לגוי, בין אף אחד לאף אחד. לעומת זאת, סבירות היותו של אדם נאצי - קלושה. צריך הרבה יותר כדי לטעון שיש לחקור. גם כאן, בלי להבדיל בין איש לאיש, בין אהוב לשנוא, בין גדול לקטן, בין ישראל לגוי (אולי בגוי יש יותר בסיס….)".
הרב שרלו הוסיף: "האם אומר 'מאמינים לנפגע/ת' או 'מאמינים לפוגע/ת'? חס ושלום. אסור לומר שום דבר ברמה העובדתית. לא זו בלבד, אלא שמוטל עלינו לפתוח פתח לשני הצדדים גם יחד כדי שיבררו את האמת. אלו דיני לשון הרע ואיסורי הוצאת שם רע".
"האם חובה לנסות לברר בתחילה בצנעא, במוסדות רשמיים, בגופים חברתיים (כמו פורום תקנה), בוודאי", כתב. "החפץ חיים לימד אותנו שחובה שלא לגרום נזק יותר מאשר היה נגרם אילו היינו הולכים למוסדות רשמיים. ואני מציע להיות שותף בחשבון זה, ושכל אחד ישאל את עצמו על הפעם הבאה, מאחורי מסך הבערות, בלי לדעת במי מדובר, ולאור זה יבחן את דרכו. כי בדיני נפשות מדובר. לכל הצדדים. גם לציבור. ולכן צריך לחשב מראש את דרכנו. לא בדיעבד".