לקראת תשובתה של המדינה לעתירה לבג''ץ בנושא חאן אל אחמר, אשר צריכה להינתן בימים הקרובים, גובר הלחץ מתוך הקואליציה לפנות את הכפר הפלסטיני הבלתי חוקי.
ח"כ יולי אדלשטיין וח"כ דני דנון מהליכוד סיירו במקום והצטרף אליהם איש התנועה הקיבוצית יואל מרשק. בראיון לערוץ 7 בכנסת מספר מרשק על הצעה פרקטית שעומדת כעת על שולחן ראש הממשלה לפתרון המשבר.
בראשית הריאיון עימו אומר מרשק כי ניתן להגיע לפשרה. ''הייתי בסיור על הגבעה שבה עמדו חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודני דנון, ושמעתי את ההסברים שלהם, ואת האמירות שלהם ואת הצעתם פשוט לפרק את הכפר ולהרחיק משם את התושבים. נכון שבג"צ כבר דן בזה מספר פעמים וישנה החלטה בסיסית מדובר באדמות מדינה והמבנים הוקמו שלא כחוק ועל כן יש לפרקם רק שוכחים שאפשר לפרק את המבנים, אבל אי אפשר לקחת את האנשים בכוח על פי החלטת בג"צ".
"אני בדקתי את זה היטב עם אנשי הרשות, ועם אנשי הכפר", מספר מרשק. "נפגשתי לפני שנה גם עם שני שרים מהרשות - השר לנושא אסירים והשר לנושא גבולות, והם הבהירו חד משמעית שהם לא מוכנים בשום תזוזה. המסקנה שלי היא שהם מחכים שמדינת ישראל תעשה משהו. וכשזה יקרה ממשלת ישראל או נציגיה שנתנו את ההוראה, יופיעו בהאג. אף אחד לא רוצה את המצב הזה".
''אני מוכרח להסביר. ההתנחלות היא בלתי חוקית, זה החליט בג"צ, ואף אחד לא מערער על זה. אבל אי אפשר להרחיק משם את התושבים כיוון שהם יושבים שם כבר 75 שנה. אפשר רק לפרק את המבנים. לכן חיפשנו מקום שהם יסכימו לעבור. מצאנו מקום כזה מערבית למצדה, בבקעת הקנאים, לאחר מכן נסענו לרשות להסדרת הבדואים ומתברר שזה אפשרי. המחיר הוא קבלת 60 תעודות למבוגרים, ו-125 תעודות לילדים כמו במזרח ירושלים", אומר מרשק.
בהמשך מספר מרשק מדוע זה בסוף לא קרה. "אני בדקתי את זה עם ראש הממשלה וזה נעשה בברכתו אבל אז התחיל מסלול של בחירות והוא לא היה מסוגל להזיז את זה. היום לפני שעה קלה דיברתי איתו שוב והוא ביקש מהמזכיר שלו לבדוק את זה עוד הערב, כי עושים הכנות עכשיו לקראת התשובה לבג"צ. ייתכן מאוד ונראה את זה כבר בתשובת המדינה לבג"צ".
מרשק מספר גם על ההצעה הראשונה שגובשה, להזיז אותם 500 מטר, ומדוע היא נכשלה. "הדבר הזה נבדק. זאת הייתה הצעה הראשונית עם העורך דין שלהם. למחרת שהוא הסכים, פיטרו אותו טוב אז התברר שהעו"ד של תושבי הכפר ממומן על ידי אנשי הרשות, והם נתנו לו על הראש ופיטרו אותו על זה שהוא הסכים לזוז בחמש מאות מטר", מספר מרשק.
בנוגע לטיפול דומה גם בהסדרת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון אומר מרשק כי הוא בעד תוכנית טראמפ. ''להכיר בשתי מדינות, לא לשלוט בה ולסדר דרכים עוקפות ונאפשר להם את חיבור בין ג'נין לחברון. אני בעד שכל התיישבות, כולל החוות החקלאיות, כל דבר שעלה כבר על הקרקע ואושר על ידי גורם צבאי, יישאר במקומו. אין צורך לספח. הסיפוח היום ישים מכשולים לגבי ההתיישבות. הרבה יותר נכון והרבה יותר פשוט להסדיר את ההתיישבות עם המנהל. בעתיד נדבר על הסיפוח שהרבה תלוי גם בקשר שלנו עם ארה"ב. אי אפשר לזלזל בזה, אנחנו קשורים איתם", אומר יואל מרשק.