פחות מחודש להשבעת הממשלה ה־37, וממשלת נתניהו נכנסה למשבר הקואליציוני הראשון שלה, סביב אירועי פינוי המאחז אור חיים שהוקם על שמו של הרב דרוקמן במלאות שלושים לפטירתו.
המאחז, שעלה לקרקע ביום שישי שעבר, פונה בתוך שעות ספורות על ידי אנשי המינהל האזרחי, כשהתמונות המגיעות מהפינוי מעידות על אלימות קשה שהופעלה נגד קבוצת המתיישבים במקום.
האירוע הפך בתוך דקות ספורות למשבר קואליציוני חמור, שנמשך בעוצמה עד לזמן כתיבת שורות אלה. הודעות חריפות יצאו מלשכותיהם של שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, והעידו על מה שעתיד להסלים עוד יותר בימים שחלפו.
המסר המרכזי של התגובות הקשות היה ששר הביטחון גלנט פעל בניגוד להסכמים הקואליציוניים כאשר הורה לפנות את המאחז, שכן הסמכות הועברה לשר האוצר סמוטריץ' ולתפקיד השר במשרד הביטחון שאותו דרש. במוצאי השבת הודיעו שרי הציונות הדתית כי יחרימו את ישיבת הממשלה השבוע, ואכן הם לא השתתפו בה.
המשבר הקואליציוני סביב סוגיית סמכות המינהל האזרחי הגיע גם לדברים שנאמרו בישיבת הממשלה, כאשר ויכוח התפתח בין ראש הממשלה נתניהו ובין השר לביטחון הפנים איתמר בן גביר. נתניהו טען כי יש אכיפה מאוזנת לגבי בנייה בלתי חוקית, ואילו בן גביר הביא נתונים הסותרים את דבריו של ראש הממשלה. בישיבת סיעת הליכוד, שהתקיימה ביום שני השבוע, נתניהו כבר נשמע אחרת.
"אנחנו תומכים בהתיישבות", אמר. "הממשלות הקודמות שלנו הכפילו את ההתיישבות. לצערי, בשנתיים האחרונות, הממשלה הקודמת אפשרה השתוללות בנייה בלתי חוקית פלשתינית בשטחי C. באנו לשלטון עם הבטחה לשנות את הכיוון. לא מתקנים תקלה של שנתיים ביומיים. אנחנו נתקן את הבעיה הזאת. אבל מצד שני, זה לא אומר שנקבל בנייה בלתי חוקית ישראלית, כי אז נגיע לאנרכיה".
מאחורי שינוי הטון של נתניהו, שנע על הציר שבין תמיכה בהתיישבות לגיבוי לשר הביטחון, עומדות שעות ארוכות של שיחות ומפגשים שהבהירו שמדובר במשבר חמור. השיחות הללו החלו עוד לפני אירועי יום שישי האחרון, והן למעשה נמצאות ברקע של עבודת הממשלה כבר ימים ארוכים.
"אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני הוא הקמת מנהלת שמטרתה לאזרח את כל הנושאים האזרחיים הקשורים ביהודה ושומרון. הבעיה היא שגלנט מעכב את ההקמה שלה. זאת הייתה העילה לוויתור על הדרישה של המפלגה להחזיק בתיק הביטחון עצמו", אומרים גורמים בכירים במפלגת הציונות הדתית.
זה מהלך שנכפה על הליכוד, או שהם לא ראו בו בעיה בזמן חתימת ההסכמים?
"זה היה רעיון שהתקבל על ידי נתניהו עצמו כבר בשלב מוקדם. גם יריב לוין הסכים עם הרעיון, ואחר כך ישבו למצוא את הנוסחה הנכונה, כשהאמירה הייתה שאם צריך ישנו גם את החוק כדי שזה יתאפשר, והסמכויות יעברו למפלגת הציונות הדתית במטרה לאזרח את הנושאים האזרחיים".
צריך לציין שזאת לא הייתה הדרישה הראשונה של הציונות הדתית בנושא במהלך המשא ומתן הקואליציוני. הרצון המקורי היה להעביר את הסמכויות על המינהל האזרחי אל משרד ההתיישבות, מהלך מתבקש למדי לאור הרצון לאזרח את התחום. הרעיון הזה לא היה סוד במערכת הפוליטית. בראיונות שקיימנו לפני הפריימריז בליכוד בעיתון זה הדברים אף נאמרו בצורה מפורשת. בין היתר התייחסה השרה רגב לעובדה שמשרד ההתיישבות, שהוקם במקור בשביל ציפי חוטובלי במטרה לטפל בנושאי ההתיישבות, נותר בפועל גוף חסר סמכויות: "לא הצלחנו לעשות הכול, אבל כבר הכנו את התשתית. וגם במה שהכנו היו כלים כדי להתמודד עם הבעיה החמורה הזאת, שהיא בעיה אסטרטגית למדינת ישראל (השתלטות על שטחי C והתנהלות המינהל האזרחי כלפי ההתיישבות - א"מ). אנחנו חייבים להשלים את המהלך להעברת הסמכות למשרד ההתיישבות כי בלעדיו אין ריבונות דה־פקטו בשטח".
אלא שבליכוד התנגדו להעביר את הסמכויות למשרד עצמאי, ובמקום זאת קיבלו בשלב מוקדם מאוד של המשא ומתן את ההחלטה שבמשרד הביטחון ימונה שר נוסף שיעסוק בכל הנושאים האזרחיים, והדבר למעשה ייצא משליטתו של השר גלנט. "נתניהו היה איתנו מהרגע הראשון", אומרים הגורמים בציונות הדתית. "הוא אפילו אמר, עוד בישיבת המשא ומתן הראשונה, לאחר שסמוטריץ' אמר לו שהוא לא יכול לחיות עם השארת המינהל במתכונתו הנוכחית והוא לא רואה אפשרות להעביר את הסמכות האזרחית לשר שהוא לא שר הביטחון, שהוא לא רואה שום מניעה לכך. הם רק רצו שזה יהיה בתוך משרד הביטחון אצל שר אחר ולא כשר עצמאי. לכן זה נתפר מכל כיוון בהסכמים הקואליציוניים. זה גם מה שהובא לכנסת בהכרזת הממשלה, ועל זה כל הקואליציה הצביעה, כולל גלנט עצמו".
מסמן טריטוריה
אלא שהמנהלת לא הוקמה, וביום חמישי שעבר, שעות ספורות לפני שהמאחז עלה לקרקע, התקיימה פגישה משולשת בין נתניהו, גלנט וסמוטריץ'. בפגישה המדוברת התלונן סמוטריץ' על הסחבת בהקמת מנהלת 'אזרחות שווה', והדוברים הגיעו לטונים גבוהים. על פי גורמים המעורים בפרטים, המחלוקת החריפה התגלתה בין נתניהו לגלנט, כאשר נתניהו אמר לשר הביטחון כי הקמת המנהלת היא סוגיה ש"אינה נתונה לוויכוח" והסחבת בנושא צריכה להסתיים.
12 שעות אחרי הפגישה המתוחה נתן גלנט את ההוראה לפנות את המאחז שרק עלה על הקרקע. הן במפלגת הציונות הדתית והן במפלגת עוצמה יהודית סבורים שהמהלך נועד לסמן טריטוריה, ולהראות לסמוטריץ' ובן גביר כי בעל הבית בכל הקשור ליהודה ושומרון הוא שר הביטחון. גלנט, מצידו, טוען שההחלטה לפנות מאחז שהוקם כלל אינה בתחום אחריותו אלא התקבלה אצל אלוף פיקוד מרכז.
בין כך ובין כך, מרגע שנודע לשרים הבכירים על פינוי המאחז הם ניסו לעצור זאת. שעה לפני הפינוי בפועל שוחח השר בן גביר עם גלנט במטרה לעכב את ההליך. "בן גביר ביקש מגלנט זמן לבדוק את האירוע. הוא אפילו לא אמר שהוא לא יאפשר לפנות את המאחז, אלא רק ביקש זמן לבדוק את הסיטואציה", אומר גורם המעורה בפרטים.
מה בעצם ניסה השר בן גביר להרוויח בשיחה הזאת?
"שני דברים. קודם כול, הוא רצה שגלנט ייתן לו לדבר עם המתיישבים, לשמוע מה הסיפור ואולי להגיע להסכמות בנושא. ודבר שני, הוא רצה ליצור מנגנון מסודר. הטענה שלו, והוא הציג אותה גם בממשלה ביום ראשון, היא שבנייה ערבית בלתי חוקית זוכה להתעלמות מוחלטת של הרשויות, ואילו בנייה יהודית בלתי חוקית זוכה לתגובה בתוך שעות. זה לא יכול להיות ככה".
מה הייתה התגובה של גלנט לדבריו של בן גביר?
"ביטול מוחלט. הוא סירב לשמוע אותו ואת ההצעות שלו. לאחר השיחה בן גביר יצא בתחושה שגלנט עוד לא הפנים שהוא שותף קואליציוני שלו".
השיחה שהתקיימה ביום שישי שעבר לא הייתה החיכוך היחיד בין שני השרים הבכירים. למעשה, גם בן גביר, בדיוק כמו סמוטריץ', מנהל איתו מאבקים על קיום ההסכמים הקואליציוניים בכל הקשור לתחומי האחריות ממשרד הביטחון. "האמת היא שעד עכשיו, קרוב לחודש מהקמת הממשלה, גלנט לא פגש את בן גביר", אומרים בסביבתו של השר לביטחון הפנים. "בכל פעם הוא מוצא תירוץ אחר למה לא לפגוש אותו. הפעמים היחידות שהם נפגשים הן בישיבות הממשלה ובמליאה".
גם לבן גביר יש בעיה במימוש ההסכמים הקואליציוניים, כמו שיש לסמוטריץ'?
"בערך. בסוף הממשק בין שני השרים נוגע רק למג"ב איו"ש, שבן גביר קיבל בהסכמים. גלנט הושפע מהקמפיין שממציא כאילו בן גביר רוצה לקחת לו חלק מהשליטה על האכיפה ביהודה ושומרון, אבל אם הוא היה טורח לדבר עם בן גביר הוא היה מבין שזה חלק מתוכנית המשמר הלאומי ולא שום דבר אחר".
ההערכה הגוברת בצמרת הקואליציה היא שהשר גלנט מנסה למסמס את ההסכמים הקואליציוניים. לפי דיווחים שהגיעו ל'בשבע' מתוך אותן שיחות, עולה כי בשלב מסוים השר גלנט אף הודיע כי אין בכוונתו למלא אחר ההסכמים הקואליציוניים. הסיבות לכך מגוונות, ונעות החל מתגובה של שר הביטחון לאמירות של קצינים לשעבר כאילו סמוטריץ' ובן גביר מנסים לפרק את מערכת הביטחון במשמרת שלו, ועד לקרבות אגו על שליטה. לאחר שהדברים נשמעו בשיחות שנערכו איתו, התגבש קונצנזוס של כל ראשי סיעות הקואליציה כי הדבר לא יכול להימשך.
"בישיבת ראשי סיעות הקואליציה ביום ראשון כל ראשי הסיעות הביעו בצורה מאוד חדה שאין מצב שהם יאפשרו למישהו לבטל או למסמס את ההסכמים שחתומים איתם", אומרת דמות בכירה בקואליציה. "הם יודעים שהפעם זה מול סמוטריץ', מחר זה יהיה הסיפור של מג"ב איו"ש ובן גביר שיתפוצץ, ובעוד שבוע אלה יהיו הסיעות החרדיות. הם מבינים שאי אפשר לעבוד ככה, וזה הובהר לראש הממשלה".
כיצד נתניהו הגיב לכך?
"בהתחלה הוא ניסה לרגע להצדיק את גלנט, אמר שהוא צריך עוד ללמוד את האירוע וצריך לתת לו זמן להתאקלם ולהבין את ההשלכות, אבל מהר מאוד הוא הבין שמדובר כאן בחתיכת אירוע והודיע שהעניין בטיפול".
גורמים המקורבים לשר בן גביר אומרים ל'בשבע' כי אכן בימים האחרונים חל שינוי במסרים שמגיעים משר הביטחון, אך בצד של שר האוצר אומרים שנכון לכתיבת שורות אלה המגעים עדיין במבוי סתום. שיחות אומנם נערכות בין הצדדים, יחד עם ראש הממשלה, כבר מיום שני, אך עד כה ללא התקדמות משמעותית. לפי מידע שהגיע לידי 'בשבע', הסיטואציה עוררה תסכול רב בסביבתו של נתניהו, עד כדי כך שאחד האנשים הקרובים אליו ביותר אף תהה בשלב מסוים אם גלנט מנסה לגרום לפיטוריו ממשרד הביטחון.
"אף אחד לא מצליח להבין מה עובר על גלנט. יש תחושה כאילו הוא החליט לקחת את תפקיד הסמן השמאלי בממשלה. נכון שהוא הגיע מ'כולנו' של כחלון, אבל בשנים האחרונות הוא מיצב את עצמו כגורם מאוד ימני. עכשיו נדמה כאילו הוא חזר אחורה. זה חבל מאוד, כי יש עכשיו ממשלת 64 שכולה ימין. זאת עלולה להיות החמצה אדירה", אומרים גורמים בעוצמה יהודית.
גם בציונות הדתית מדגישים כי הם לא רואים בוויכוח עם גלנט עניין עקרוני אלא סוגיה פוליטית נטו. הם מדגישים שכל האזהרות כי יש ניסיון להקים צבא בתוך צבא או לפרק את מערכת הביטחון תלושות מהמציאות, ויתרה מכך, מדגישים שם ששני השרים, גם סמוטריץ' וגם בן גביר, מתנגדים למהלך שכזה. בנוסף לכך טוענים גורמים במפלגה שהמאחז עצמו כלל אינו האירוע המרכזי, וכי בהחלט ישנה אפשרות כי גם סמוטריץ' היה מאשר לפנות אותו, אלא ששר הביטחון כלל לא שוחח עם סמוטריץ' בנושא, למרות שהאחרון הוא זה שמחזיק בסמכויות בסוגיות האלה ממש.
בסביבת גלנט דוחים את הטענות מכול וכול. "יש כאן בעיה עקרונית. בן גביר וסמוטריץ' לא הבינו שביהודה ושומרון כל מהלך שאתה עושה יש לו השלכות ביטחוניות ומדיניות רחבות היקף. זה לא משהו שאפשר לעשות בהינף יד. צריך להתנהל בעדינות ובזהירות. הם פשוט עוד לא הבינו את האירוע שהם נמצאים בו", אומרים גורמים בסביבת שר הביטחון.
הטענה כאילו השר גלנט מנסה לקבוע עובדות בשטח אינה נכונה?
"מה פתאום. מה שקרה זה שביום שישי לפנות בוקר החבר'ה מהמאחז החליטו לעלות על הקרקע, והם בחרו מקום גרוע למדי כדי לעשות את זה. מדובר בקרקע פלשתינית פרטית, ולמעשה אין יותר מדי ברירה ושיקול דעת בנושא. זה בכלל לא באחריותו של גלנט אלא של אלוף הפיקוד. אם היה מדובר בקרקעות מדינה עוד היה אפשר לעכב את התהליך. אבל בקרקע פרטית אין בכלל מרחב תמרון".
לא היה אפשר לנסות להגיע להידברות מול אנשי המאחז, או אפילו לחכות ליום ראשון כדי להבין יותר את האירוע?
"אני רוצה להסביר לך מה המציאות שאנחנו מתמודדים איתה. תמיד סיפורים של הקמת מאחזים על קרקע פרטית זה כר פורה להסלמה. תוסיף לזה שעוד חודש חל הרמדאן, שהוא התקופה הכי מתוחה שיש, וזה מתכון לפיצוץ. תיאורטית, גלנט יכול היה לעכב את הפינוי, אבל לצעד כזה היו המון השלכות מאוד מורכבות".
כמו מה למשל?
"יום קודם לכן הוא שוחח עם היועץ לביטחון לאומי האמריקני, ג'ייק סאליבן, שפשוט ביקש ממנו לשמור על השטח שקט, כי זה הדבר האחרון שהם צריכים עכשיו. אתה לא יכול לעשות את זה אם אתה משאיר מאחז חדש על קרקע פרטית רגע לפני הרמדאן".
גם בסביבתו של גלנט מודים כי האירוע התדרדר למשבר קואליציוני מהר מדי, ובעוצמה גדולה מדי. הם סבורים כי האשמה אינה מוטלת עליהם אלא על סמוטריץ' ובן גביר, שלדברי מקורביו של גלנט התבטאו נגד השר במהלך אותן שעות. הם מבהירים שאין כאן שום עניין אידאולוגי מצד גלנט, וגם לא קרב על הגדרת סמכויות. "גלנט פעל לפי החוק. זה לא נושא שקשור למינהל האזרחי אלא צבאי נטו. ואף אחד לא יגיד לגלנט שהוא לא ימני או לא תומך בהתיישבות. זה שקר מוחלט. גם אין כאן עניין של סמכויות, כי גם שר הביטחון מעוניין שהסוגיות האזרחיות יופעלו על ידי גורמים אזרחיים ולא על ידי הצבא. העניין הוא שצריך להיות חכמים".
נפגשים בחאן
מי שקופצים על המשבר הקואליציוני הם חברי האופוזיציה הימניים, שדואגים להדגיש ש"ממשלת הימין מפנה יישובים יהודיים בזמן שבנייה ערבית בלתי חוקית ממשיכה להתפשט וחאן אל־אחמר עדיין לא פונה". חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו אף היה בין היוזמים של דיון דחוף בוועדת החוץ והביטחון בנושא, אך הדיון התעכב. לצידו גם חברי הליכוד שנותרו מחוץ לממשלה ניצלו את האירוע כדי לאגף אותה מימין. מדובר בעיקר ביושב ראש ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ובחבר הכנסת דני דנון. בשבועות האחרונים נרקמת בין השניים ברית פוליטית ויש ביניהם שיתוף פעולה פורה, שהתבטא בין היתר בביקור שערכו בחאן אל־אחמר בראשית השבוע.
למרות הגוון הפוליטי של הטענות, קשה להתעלם מהן. סוגיית חאן אל־אחמר, שמלווה את הימין כבר שנים ארוכות, אמורה לחזור לבג"ץ בימין הקרובים כאשר המדינה תצטרך לתת תשובה מתי היא מתכננת לפנות את המאחז הערבי הבלתי חוקי. בשיחה עם 'בשבע' דנון מסביר כי לא מדובר בטריק פוליטי שנועד לאגף את הממשלה מימין, אלא לטפל בסוגיה אסטרטגית שאמורה להגיע להכרעה בתוך זמן קצר. "זה המבחן הראשון של הממשלה שלנו ואסור לגמגם בו", הוא אומר. "אני מעלה את זה בישיבות הסיעה שלנו כבר שבועיים ברציפות, בלי שום קשר לאירועים שהיו בשישי האחרון. צריך להבין שחאן אל־אחמר הוא סוגיה אסטרטגית. מדובר בסמל של הרשות, והטיפול שלנו בו יקבע את הצורה שבה נפעל בהמשך הכהונה שלנו".
ומהצד השני, בנייה יהודית בלתי חוקית ביהודה ושומרון מתפנה בתוך שעות. זה נראה כמו אכיפה סלקטיבית למדי.
"אתה צודק, ואני אכן מתנגד לאכיפה סלקטיבית. צריך לומר כמה דברים. קודם כול, אנחנו תומכים בהתיישבות. לצד זה, אנחנו מדינת חוק, ולא יכול להיות שנהיה אנרכיה ואיש הישר בעיניו יעשה. אבל מצד שלישי, לא יכול להיות שנאכוף בנייה יהודית בלתי חוקית ולגבי חאן אל־אחמר נתחיל לגמגם".
הטיעון הוא שיש שיקולים ביטחוניים מורכבים שמונעים את פינוי המקום.
"אני הייתי שגריר באו"ם. אני מכיר את השיקולים הללו ומדינת ישראל יכולה וחייבת להתמודד איתם. צריך להבין שזו נקודה אסטרטגית ומסר שצריך להעביר להרבה מאוד גורמים. קודם כול, זה מסר גם למצביעים שלנו שאנחנו מקיימים את ההתחייבויות שלנו, גם לרשות הפלשתינית שמשקיעה בזה מאות מיליוני דולרים, וגם לקהילה הבינלאומית שמממנת את כל קמפיין ההשתלטות הזה. אני גם הצעתי לראש הממשלה הצעה מאוד פרקטית, וזה לתת לבג"ץ תשובה פשוטה שקובעת דד־ליין לפינוי. זה גם נותן לנו את הכלים לבחור מתי לפנות לפי המועד שנוח לנו".
עד כמה המחלוקות בין השרים גלנט וסמוטריץ' פוגעות בעובדה שמדובר בממשלה הומוגנית בנושא ההתיישבות?
"זה באמת בעייתי, ואני מקווה שמדובר בסך הכול בחבלי לידה. אין שום סיבה שיהיו חיכוכים כאלה בנושא שכולנו מסכימים עליו".
***