יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אינו מודאג. הוא בטוח שהקואליציה הנוכחית תשרוד רק שנה וחצי, לא יותר. בראיון לבן כספית הוא אף הסביר מי יפיל את הממשלה: "הם, אחד את השני, תסתכל עליהם".
עבור לפיד, פיזור הממשלה הוא נבואה המעורבת במשאלת לב, ובכל זאת, כדאי להתבונן באמירה הזאת. במבט ראשון, הקביעה שהשותפים הקואליציוניים יפילו את ממשלת החלומות שלהם נשמעת מופרכת. אין שום סיבה שיהרסו לעצמם את האפשרות למשול. אבל למען האמת, התסריט הזה כבר הוקרן פה לפני 30 שנה.
ממשלתו של יצחק שמיר שהוקמה ב־1990 היתה ממשלת ימין־חרדים צרה. היום היו קוראים לה "ממשלת ימין מלא־מלא". הממשלה הזו לחמה בטרור, פיתחה את ההתיישבות ביש"ע, קלטה גלי עלייה עצומים מבריה"מ המתפוררת וקיבלה בברכה את באי מבצע שלמה. ממשלה שהיא התגשמות חזון הימין. אבל אז הגיעה ועידת מדריד.
שמיר השתתף בעל כורחו, והמפלגות מולדת, צומת והתחיה פרשו מהקואליציה. הממשלה התנפצה ברעש גדול, והבחירות הוקדמו. בסיומן הוקמה ממשלת רבין השנייה, שהביאה בכנפיה את הסכם אוסלו המדמם - שהיה הפוך מכל אידיאולוגיית ימין. ואם נחזור להיום, עוד לא עבר חודש מאז הוקמה ממשלת ימין־חרדים, וקולות ההתנגשות המיותרת, המאיימת על שלמות הקואליציה, מתחילים להישמע ברקע. הפעם מחוללי ההתנגשות לא מגיעים מתוך הממשלה, אלא מבחוץ.
ףבסוף השבוע האחרון הוקם המאחז "אור חיים" בשומרון, על שמו של הרב דרוקמן במלאות 30 יום לפטירתו. ההתיישבות הוקמה בסמוך ליישוב מגדלים, במיקום אסטרטגי שמבקש לבלום בנייה ערבית בלתי חוקית על אדמות מדינה. רק שעות אחדות חלפו עד שהמאחז פורק בהוראת שר הביטחון יואב גלנט, אבל המהומה היתה בלתי נמנעת. בצלאל סמוטריץ', שלפי ההסכמים הקואליציוניים אמור לקבל לידיו את המינהל האזרחי ולהיות אמון על הבנייה היהודית והערבית ביו"ש, ניסה למנוע את הפינוי ולא הצליח. חברי הקואליציה נקלעו לעימות פנימי חריף. ישיבת הממשלה ביום ראשון כללה מחאות של שרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית. מדוע עלה המאחז על הקרקע דווקא עכשיו? מה היה הרווח הגדול מהצתת גפרור בתוך הממשלה? מי הרוויח מזה?
מעבר הסמכויות מגלנט לסמוטריץ' בכל הנוגע למינהל האזרחי עוד לא הושלם. שר הביטחון, שהוא אלוף במיל', מכיר את המערכת, ונאלץ להסתגל להנחיה מורכבת שהוא לא תכנן. זה לא מהלך פשוט, אך מבחינת סמוטריץ' ותומכיו הוא הכרחי לפיתוח ההתיישבות. הקמת מאחז "אור חיים" אינה מקדמת את המעבר הזה. היא גורמת להתנגשות מיותרת באזורים רגישים של חיכוך בין השרים.
בואו נשים דברים על השולחן. זו הממשלה הכי ימנית שהיתה ושתהיה פה בשנים הקרובות. בניגוד לממשלות נתניהו הקודמות, הפעם הוא לא הכניס, לעת עתה, גורמי מרכז לקואליציה. הממשלה מונה שרת התיישבות תושבת חברון ושר בכיר שהקים את ארגון רגבים, שנאבק בבנייה ערבית בלתי חוקית.
על השולחן מונחת התוכנית להסדרת ההתיישבות הצעירה ברחבי יו"ש ולחיבורה למים זורמים ולחשמל. לצידה מונחת ההבטחה לבטל את חוק ההתנתקות, מה שיאפשר שיבה ליישוב חומש הנטוש. מי שתומך במדיניות ימין צריך להביט במבט גדול ואסטרטגי על האינטרס ההתיישבותי, ולא לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה. גם לא בדמות גרעין התיישבות, חשוב ככל שיהיה. בעוד כמה חודשים, אם ההבטחות לא ימומשו, יהיה אפשר לאתגר את נבחרי הציבור בשלל דרכים, אבל לא עכשיו.
מובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון נוהגים לצטט את יוסף טרומפלדור: "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו" - משפט מדויק, שמתאים גם למציאות הישראלית. והיום יש ממשלה בירושלים שמבקשת לקדם בדיוק את זה, באופן חוקי ולגיטימי. אנשי הימין צריכים לתת לה לעבוד.
פורסם ב״ישראל היום״