התחלה// לפני 48 שנה. בן שלישי במשפחה של 11 ילדים.
אבא// שלום (75), יליד בלגיה, בן להורים ניצולי שואה. מנהל עמותת 'קליטת קהילות ישראל'. מקדיש את חייו לקידום העלייה. "במשך 30 שנה אבא זכה להעלות מצרפת עשרת אלפים יהודים ועדיין כולו מסור לחלום של קיבוץ גלויות. הוא נטע בי את המבט על החושך של הגלות והאור של הגאולה".
אמא// ליאת (71), ילידת תוניסיה. "אמא מטפלת זוגית שבחוכמתה וברגישותה מצליחה לחבר ולגשר בין אנשים. התכונה הכי בולטת שלה היא העין הטובה. היא אמא ל־11 ילדים וסבתא לעשרות נכדים ונינים, וכולם יקרים ומיוחדים בשבילה".
משפחה ברוכה// "זה מלמד אותך להיות רגיש לזולת, לדעת לעמוד על שלך כשצריך ולדעת לוותר כשצריך. במשך ארבע שנים ישנתי באותה מיטה עם אחי, וזו זכורה לי כאחת החוויות המהנות והמחברות בילדותי. משפחה גדולה כמו שלנו זו בהחלט חוויה חיובית, וההוכחה לכך היא שכולנו בחרנו לגדל משפחות גדולות בעצמנו".
מוזיקה// מגיל צעיר ספג את החיבור העמוק למוזיקה. "גדלתי במשפחה ששרה בכל הזדמנות, בשולחן שבת, בשמחות ובסתם התכנסות. כילד קטן הייתי יושב על הברכיים של אבא בסעודה שלישית ושומע איך הוא שר בקול שלישי".
שליח// עד גיל 18 גר בקריית ארבע. "כל ילדותי אבא היה שליח ציבור במערת המכפלה ואנחנו הילדים הצטרפנו אליו לתפילה ולשירה. השירים שכתבתי לאורך השנים הושפעו עמוקות מחוויית השבת והתפילה".
אנשים גדולים// "בשנות ה־80 קריית ארבע הייתה מקום מלא באנשים גדולים. בין השכנים שלנו היו הסופר והאיש הכה מיוחד דוד בן יוסף, הסופרת נעמי פרנקל, זמביש ועוד רבים וטובים. התפללנו עם הרב לוינגר והרב ולדמן. בקריית ארבע של ילדותי היו עוצמות ואנרגיות שקשה לתאר".
בפנימייה// ביסודי למד בתלמוד תורה ברקאי, "שם ספגתי את האהבה העצומה לשינון התורה". בתיכון למד בפנימייה הצבאית אור עציון. "הייתי ילד מאוד דינמי והמקום הזה התאים לי. בפנימייה הצבאית הכרתי לראשונה את העולם הצבאי. שם גדלתי והתעצבתי".
הרב דרוקמן// "בתור תלמיד של הרב דרוקמן חשתי חיבה מיוחדת ממנו, בגלל שאבא עלה ארצה בגיל 15 בלי הורים ובלי משפחה, ומי שגידל אותו בביתו היה לא אחר מאשר הרב דרוקמן. עד סוף התיכון אבא גדל בביתו והרב דרוקמן היה האב הרוחני שלו".
מכינה// למד במכינה הקדם־צבאית בעלי. "אלו היו השנה וחצי המשפיעות ביותר בחיי. בזכותן הבנתי שעולם התורה ועולם המעשה אינם מנוגדים אלא משלימים ומפרים זה את זה, וגיליתי כמה התורה שייכת ומחוברת לעולם הפנימי שלי".
לצבא// התגייס לצנחנים, גדוד 890. "הגעתי לצבא עם המון רצון לתרום ולתת מעצמי". הוא יצא לקורס קצינים ובסיומו שב לגדוד כמ"מ. בהמשך שימש מפקד פלוגה בגדוד והוביל אותה בלחימה בדרום לבנון. לאחר מכן היה מפקד פלגה במגלן, מפקד פלוגה בגדוד 202 ועוד שלל תפקידי פיקוד. "הייתי שמונה שנים באדום, שמונה שנים בסגול ושמונה שנים בכתום".
כתום// שימש כמפקד גדוד קדם. במהלך שנים אלו יצא למשלחות החילוץ בהאיטי, בפיליפינים ועוד. את שירות הקבע סיים בתור ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף בדרגת אלוף משנה. "במלחמות של ימינו פיקוד העורף הופך יותר ויותר חשוב".
מילואימניק// לאחר שחרורו מצה"ל מונה למפקד יחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה הארצית), תפקיד שבו הוא מכהן עד היום. במסגרת תפקידו עמד בראש כמה משלחות סיוע של פיקוד העורף, בין היתר לאסון הסכר בברזיל ולרעידת האדמה באלבניה. כיום הוא אומנם בן 48 אבל עושה מילואים שלושה חודשים בשנה בממוצע. "רואה חשיבות גדולה במה שאני עושה".
מציל חיים// לאורך השנים היה חבר במשלחות חילוץ רבות לאזורים מוכי אסון בעולם ואף פיקד על כמה מהן. "מדובר במשימה הומנית ממדרגה ראשונה, מרגשת מאוד ובעלת חשיבות לאומית מכיוון שאנחנו מייצגים את צה"ל ואת מדינת ישראל".
מתוך ההריסות// "האירוע שזכור לי ביותר היה רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010. השתתפתי בניסיונות חילוץ של אדם ששכב מתחת להריסות 108 שעות בלי אוכל ובלי מים. לקח לנו שעות לחלץ אותו בחיים, במאמצים אדירים. ברגע החילוץ ממש פרצנו בבכי של התרגשות".
הבניין קרס// הוא לקח חלק גם במבצע החילוץ באסון קריסת בניין המגורים בפרבר של מיאמי לפני כשנה וחצי. מהריסות הבניין חולצו 98 הרוגים, ביניהם יהודים רבים. "זו הייתה טרגדיה קשה ומשימה מורכבת מאוד. היינו המשלחת הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שסייעה במשימה שכזאת".
לקבר ישראל// "לצערי חילצנו במו ידינו 32 יהודים, גברים, נשים וילדים, שהובאו לקבר ישראל. זאת הייתה חוויה מאוד קשה, אבל כשאתה רואה את המשפחה מקבלת את יקירה שנעדר, אז עם כל הצער הנורא אתה מבין שמעגל חיים נסגר וגם זה סוג של חסד".
החצי השני// הדר, בת 45, בתם של הרב יוחנן ונורית פריד, עובדת סוציאלית במקצועה. "האהבה הגדולה של חיי. זאת שמשלימה את כל התחומים שחסרים בי. האמא הכי מדהימה ובת שיח נבונה ורגישה".
הנחת// שבעה. צורי (22), גפן (20), מור־דרור (18), כרמל (16), חן (14), בארי (11) ובניה (8). "הם מקור לאופטימיות ושמחת חיים".
משמעות// לפני כמעט חמש שנים השתחרר מהצבא וחיפש את האתגר הבא. "השירות הצבאי מספק תרומה ומשמעות גדולה ואני חיפשתי להמשיך באותה הדרך". כך מונה למנכ"ל 'לב בגליל', "ארגון שחרת על דגלו לפתח את הגליל, לקדם תוכניות ממשלתיות ועוד". במסגרת התפקיד הקים את מועצת הגליל "שמייצגת את כל הרשויות בגליל מול הכנסת ומשרדי הממשלה".
קיבוץ גלויות// אחרי שנתיים וחצי למען הגליל עבר לתחום העלייה והקליטה. "מי שדחף אותי לכך היה חבר בשם יגאל נווה ז"ל, מנכ"ל חברת סייבר, בן תורה ואידיאליסט גדול שאמר לי שהדבר הכי חשוב בדור הזה הוא לעסוק בקיבוץ גלויות. הוא נתן לי סכום כסף לא קטן וליווה אותי בפעילות לקידום העלייה".
מחובקים// מאז הוא פועל במסגרת ארגון 'ישראלה' לעלייה וקליטת יהודי דרום אמריקה. "יהדות דרום אמריקה מחוברת לישראל. רק בשנה האחרונה עלו 14 משפחות ולשנה הבאה כבר נרשמו 28 משפחות. אנחנו מעלים אותם כקבוצה לקהילות קולטות בארץ. אנחנו לא נותנים להם פרח בנתב"ג ושולחים באוטובוס, אלא מלווים אותם יד ביד בשנתיים הראשונות לקליטה טובה".
המשימה// עליית יהודים והרבה. "יחד עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית לקחנו על עצמנו להרחיב באופן דרמטי את מספר העולים לארץ, ובשנה הבאה אבא ואני מתכננים להרחיב את הפעילות".
לוחם ומוזיקאי// "לאורך השנים אני מנגן בגיטרה ובמפוחית, כותב ומלחין. גם בשנותיי בצבא כלוחם. את השירים אני מלחין לפעמים בגיטרה ולפעמים בראש. הרבה פעמים במהלך השבת אני רואה מולי טקסט והלחן פשוט זורם. במשך השבת אני מזמזם שוב ושוב את הלחן כדי שלא אשכח ואוכל להקליט אותו במוצאי השבת".
הקול נשאר במשפחה// עומד בראש ההרכב המוזיקלי של משפחתו, משפחת ואך. "אנחנו שבעה בנים, ארבע בנות ושני הורים, וכולנו שרים יחד". בין השירים המוכרים שלהם 'אחותנו' שמושמע בחופות רבות במגזר, 'אבינו מלכנו' שמושר בבתי הכנסת ועוד.
המשפחה המזמרת// לאורך השנים הוציאה משפחת ואך כ־80 שירים בשישה דיסקים ועוד סינגלים רבים. המילים לשירי הלהקה שאובות מן התנ"ך, מהתפילה וממשוררים עבריים. בנוסף לכך נוכחים ביצירתם גם שירים מקוריים שכתבו בני המשפחה. "הרבה מהשירים זכיתי לכתוב ולהלחין בעצמי".
אם זה לא היה המסלול// "ללמד ילדים קטנים לשיר".
במגרש הביתי
הבוקר שלי// קם לתפילה של שש, ואחר כך עוזר בהתארגנות של הילדים. "בלו"ז שלי אין יום אחד שדומה לשני. בעיקר יש מפגשי הכנה לקראת קליטת עלייה. אבל כל יום אני לומד דף יומי, מנגן ורץ". כאמור, עושה הרבה מילואים (90 יום בשנה). בערבים עורך מפגשי זום עם יהודים מדרום אמריקה. לא הולך לישון לפני אחת אחר חצות.
פלייליסט// "מוזיקה ארץ־ישראלית הרמונית". חנן יובל, הפרברים, אביב בכר, יושי, אבישי כהן וגם, איך לא, משפחת ואך.
השבת שלי// "המטען הרוחני, המשפחתי. מתחבר לתכלית שלשמה אנו חיים".
דמות מופת// אביו, שלום ואך. "עוצמות אינסופיות של מסירות נפש למען עם ישראל בפרויקט העלייה. רק מי שעוסק בעלייה מצליח לרדת לעומק דבריו ולהבין את קשייו של משה רבנו".
משאלה// "שעם ישראל יצליח למצוא את נקודת האחדות שבו ולהתלכד סביב חיזוק קומתו החומרית והרוחנית".
מפחיד אותי// "שום דבר, אבל אני כן משתדל לחיות בתחושה שהיום הוא יומי האחרון ולנצל כל רגע".
כשאהיה גדול// "לקחת חלק משמעותי בקיבוץ גלויות מכל העולם ובבניין הקהילות בארץ ולהגשים את צוואתו של יגאל נווה ז"ל".
לתגובות: [email protected]
***