סערת מזג האוויר גבתה כבר ביומה הראשון לא מעט נפגעים גם ברכוש וגם בנפש. עצים קורסים על כלי רכב ועל עוברי אורח, ציוד שעף ברוח פוגע באזרחים ותשתיות לקויות מביאות לפגיעות בגוף.
על הגורמים האחראים ואולי גם אלה שאמורים לפצות את הנפגעים שוחחנו עם עו"ד עומר חרל"פ, מומחה לתביעות נזיקין.
"בניגוד לדעה הרווחת, אין פיצוי אוטומטי על נזקי מזג אוויר בישראל. אין חוק או קרן סטטוטורית שמפצה על נזקים שכאלה", פותח עו"ד חרל"פ במעין ניפוץ מיתוס. "כל שנותר הוא לממש פוליסת ביטוח, בין אם של רכב בין אם של מבנה ותכולה, ומרבית הדירות מכוסות דרך המשכנתא, וגם בנזקי גוף פוליסות רבות מכסות תאונות אישיות".
האפשרות השנייה להתמודד עם פגיעה שכזו היא הגשת תביעות נזיקיות. "אם נפגעת מעץ קורס יכול להיות שתהיה עילה לתביעה נגד הרשות המקומית. במשרד שלנו אנחנו עוסקים בלא מעט תיקים בעקבות פגיעת עצי אקליפטוס, שיש להם נטייה להישבר וליפול וגורמים ללא מעט תאונות, והם נפוצים מאוד בפארקים ברחבי הארץ. אנחנו נתקלים בלא מעט קריסות של עצי אקליפטוס".
חרל"פ מדגיש ש"כל מקרה לגופו. אם הרשות יודעת שיש עץ מסוים שהוא מועד לפורענות כי היו תלונות או אזהרות שהוא ייפול אז בהחלט יתכן שיש עילת נזיקין, אבל גם אדם פרטי יכול להיות נתבע. אם יש פאנל סולארי על הגג שלנו והוא לא מאובטח כמו שצריך והוא עף ומישהו נפגע יתכן שנהיה תחת תביעה. כל מקרה נשפט לגופו והדברים נבדקים דרך מבט עינו של האדם הסביר".
ומה לגבי הסופה עצמה? האם המציאות המשפטית משתנה אם זו סופה "סבירה" או סופה נדירה שלא ניתן היה לצפות לה? חרל"פ משיב בחיוב. "במקרה של מקרה קיצון, לא כמו הסערה הנוכחית, מקרים שלא ניתן היה לצפות אותם יכולה לבוא טענת כוח עליון ויכולה להיות בעיה כי הביטוח לא מכסה".
הגדרת המונח 'כוח עליון' מחייבת הוכחות סטטיסטיקה ותימוכין שחברות הביטוח יביאו בפני בית המשפט ולעיתים גם חוות מומחים לתחום יוצגו כדי להוכיח זאת. הדברים אינם נתונים לפרשנות גמישה לחלוטין.
"בכל הנוגע לאסונות טבע, למעט הוראות חוק על נזקי חקלאות אין פיצוי מטעם המדינה", שב ומזכיר חרל"פ ואומר כי אכן "יכול להיות שהמחוקק יקצה כסף למקרה מסוים אבל כרגע אין פיצוי והדוגמא הקלאסית היא רעידת אדמה, אין פיצוי למקרים שכאלה והמדינה הפריטה את נושא הפיצוי לרעידת אדמה ומה שמכסה את אזרחי ישראל זה רק הביטוח האישי שכל אחד עשה".