עו"ד אורי בנקי, אביה של שירה ז"ל, מספר בראיון לערוץ 7 על הפעילות המשותפת לעמותה בראשה הוא עומד, 'דרך שירה בנקי', מרכז רבין ומרכז מורשת רבין, שיתוף פעולה חינוכי חברתי שרבים מופתעים ממנו.
אורי ספר על היעד שהציבו בפני עצמם שלושת הגופים, למצוא את המכנה המשותף בין החלוקים בחברה הישראלית על מנת לייצר דיאלוג מתוך הבנה שרב המחבר מהמפריד וגם את המפריד יש לנהל באופן אחר ומלוכד. לשם כך הוקם המיזם המשותף תחת קורת הגג של בית הנשיא ובו תלמידים מגיעים לימי לימוד במרכז רבין ובמרכז גוש קטיף ובשני המקומות המדריכים הם מדריכים משותפים משני המוסדות.
למדריכי ימי הלימוד אין מגמה לשכנע שדרכו של הימין או דרכו של השמאל היא הצודקת, אלא "לשכנע אותם בצד השני לא יושב אידיוט או בוגד, אלא אדם כמוני שרוצה את טובת העם המדינה והארץ והדרך שלו היא אחרת, ועד שיוכרע הוויכוח ננסה לחיות יחד בלי לרצוח אחד את השני, לנסות להתפשר, להגיע להבנות לכבד אחד את השני".
בנקי מספר כי בפועל המיזם מצליח ותלמידים אכן מגיעים וחוזרים שנה אחר שנה, ובנה שעברה הוא הורחב מהמרכז אל הפריפריה שאליהם המרכזים מגיעים במקום שהם יגיעו אל המרכזים, בשל זמני הנסיעות הארוכים. "כנגד כל הקולות האחרים בחברה הישראלית צריך להציב גם קול אחר. אין זבנג וגמרנו בחינוך. זו משיכת חבל. תמיד יהיו מי שימשכו להסתה שנאה וקולות צורמניים וצעקניים ויש מי שימשוך למתינות סובלנות ופשרות והכרת האחר, ואנחנו מושכים לשם".
בהתייחס להתבטאויות האחרונות סביב המחאות נגד מהלכי הממשלה, אומר בנקי כי ההתבטאויות מטרידות ומדאיגות אותו מאוד. "כששמים על השולחן מילים חמורות כמו מלחמת אזרחים, מלחמת אחים ורצח זה הופך לנושא לדיון וזה לא נושא לדיון. אני מנסה לתרום את השקל שלי בדרכים שונות, דיסקרטיות יותר או פחות, לייצר הידברות בין שני המחנות. אני חושב שעצמת הכאב הפחד האיבה בין שני המחנות מאוד מטרידה. אנחנו לא יכולים להיות אויבים אחד של השני".
בהתייחס למאפייני מחאת תומכי ההתיישבות בגוש קטיף בימים שטרם העקירה לעומת המחאה כיום, אומר בנקי כי הא אמנם אינו זוכר את הפרטים בשל השנים שחלפו אך הוא "זוכר לטובה את המחאה שת מתיישבי גוש קטיף שכמעט ולא הייתה בה אלימות. אני זוכר שהיו מעט מאוד סירובי פקודה וחיכוכים אלימים. הייתה מחאה קשה והצד השני צריך ללמוד ממנה, ללמוד את עצמת הכאב. אפשר לגשת מתוך תפיסה של גן 'מי התחיל' ולחזור לאלטלנה ולמי רצח את ארלוזורוב, אבל זה לא יעזור לנו. חשוב לא להסתכל על הדבש של הצד השני אלא שכל אחד יסתכל על הדבשת של עצמו וייקח אחריות על המקום שלנו".
"אני דורש מבעל הסמכות והכוח להיות גם בעל האחריות. הממשלה לא יכולה להתנער מהאחריות שלה לטון ולשיח ולמה שנאמר. למחאה יש אחריות. ככל שהדרגה עולה האחריות גדולה וראינו זאת באירוע המביש בגולני. לכן הדרישה שלי מהממשלה גדולה מהדרישה שלי מהמפגינים. אנחנו לא מספיק רחוקים ממקומות רעים", אומר בנקי.
"להקצנה ולשנאה יש רייטינג מעולה. כל אחד אומר למחנה שלו שנעמוד על שלנו בכל הכוח, ופשרה נראית "דרדלה", יותר כיף זה לשנוא. זה גם מגדיר אותנו ומאחד אותנו. האם אני מוגדר כחילוני כי אני שונא דתיים? לא. אני חילוני כי אני מחפש מה זה אומר להיות חילוני בארץ ישראל מהחיוב ולא מהשלילה. אפשר להתנגד לרפורמה מתוך אמונה במערכת המשפט כפי שהיא. אפשר לומר שאני בעד הרפורמה לא כי אני שונא את מערכת המשפט אלא כי צריך לתקן בה דברים מקולקלים, אבל יש לזה רייטינג נמוך".