תגובה למאמרו של הרב שמואל אליהו - ''איך מתייחסים לרעידת האדמה שהייתה בטורקיה ובסוריה?''
א.
מורנו הרב שמואל אליהו הוא תלמיד חכם ומורה הוראה חשוב ביותר, והוא רב הדורש טוב לעמו. אולם במאמרו על רעידת האדמה בטורקיה דומני שהפריז על מידותיו באהבת ישראל הגדולה שבקרבו. הרב למד משירת הים שאמרו ישראל על ים סוף שגם עלינו לומר תפילת הודאה מקבילה על החורבן הגדול בטורקיה, שאינה מידידותינו, וזאת בלשון המעטה.
אציין אבחנה מרכזית נכונה מאוד במקראות שלמדנו מדבריו של הרב. שירת הים לא נאמרה על הצלתם של ישראל מים סוף, אלא על טביעת חיל מצרים בים ועל השמדתו. אך יש להדגיש, שטביעת המצרים בים הייתה טביעת חיל מצרים, פרשיו ורכבו, אלו שבאו להשמיד את ישראל או לכובשם מחדש לעבדי עולם. גם שירת דבורה וכן שאר השירות במקרא (שכולן, כולל שירת הבאר הן שירות מלחמה) נאמרו על המכה שקיבל צבא האויב שבא להשמידנו. מעולם לא נאמרה שירה על מכה קשה שספגה אוכלוסיה אזרחית בלתי לוחמת, הכוללת בתוכה ילדים וזקנים (וגם מספר מוגבל של יהודים). דומה שבמצב כזה יש מקום גדול דווקא לחוש בצערן של הבריות.
כשאנו שולחים לטורקיה עזרה זה לא בגלל שאנו חושבים שאנו רחמנים יותר מריבונו של עולם. הוא יתברך, מנהיג את עולמו מאז ומעולם בדרך שבאה לאתגר אותנו כבני אדם בעזרה לזולתנו ולא בהצדקת דינו הקשה עליהם.
מדינת ישראל שלחה צוותים לטורקיה, גם של פיקוד העורף וגם של ארגוני הצלה נוספים, והם עושים שם מלאכה הראויה לכל שבח. דומה שאם יש לקשור בדרך כלשהי את האסון בטורקיה לשירה, זה לאו דווקא לשירת הים, אלא יותר מכך לשירתו של אל"מ במיל' גולן ואך, מפקד יחידת החילוץ בטורקיה, שירה הבוקעת מתקליטיה היפים של משפחת ואך מהיישוב עלי שבשומרון, שהוא אחד מזמריה, וכולם שירי שבח לה'. דומה שיחד עימו נוכל לשיר עם תום פעולות ההצלה ועם כל הצער על הנספים הרבים ולא מתוך שמחה, שיר שבח לה', על שזיכה אותנו במצווה שיש בה כל כך הרבה קידוש השם, להציל בחיים אנשים שבתיהם ועריהם חרבו, וכפי שצה"ל עשה בשמנו בהאיטי, בנפאל ובמקומות נוספים.
ב.
שורות בודדות בשולי הדברים: בימים אלו מסתובבים רבים מבני הציונות הדתית (וכותב שורות אלו בתוכם) עם תחושת כעס על זעקות השמאל המנסות להחניק כל שביב תקווה ביכולת לשנות את מערכת המשפט לטוטאליטרית פחות וצודקת יותר. זה עשוי להביא אותנו להתבטאויות של 'דווקא' כלפי 'הציבור הנאור', המאמין בצורך לאהוב כל אדם ולאו דווקא יהודים. מעבר למחלוקת המהותית שיש לי עם מורנו הרב אליהו על דבריו, דומני שבעת הזאת יש לזכור את דברי חז"ל: 'כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע'. עלינו לחתור לכיבוי התבערה הפנימית העולה מכיכר 'הבימה' ודומותיה, ולא להצית אותה עד לבלי גבול.
באחד מדבריו של מורנו הרב אליהו אני אוחז בשולי גלימתו. הצורך שלנו להודות לה' מכל הלב על שהצילנו מרעידת האדמה, שספיחיה הגיעו עד בתינו, ועל הצלתו אותנו מכל אויבינו יום יום ושעה שעה.