בראיון לערוץ 7 לקראת שבוע גוש קטיף נזכרת שרת ההתיישבות והמשימות הלאומית, אורית סטרוק, בימי המאבק ההם, ימים בהם פעלה בכל דרך לבלימת העקירה מגוש קטיף.
"הזיכרונות קשים מאוד. עברנו תקופה קשה מאוד אז גם בכנסת וגם מחוץ לכנסת בהפגנות ובמחאות. גם אני, כמנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע שהופנו אליי אלפי פניות של מתנגדי התנתקות שהזכויות הכי בסיסיות שלהם למחות נגד ההתנתקות הופרו ברגל גסה, זו הייתה תקופה שחורה ואפלה שהשיא שלה היה כמובן העקירה עצמה, המחיקה של הישובים, הנסיגה מחבלי המולדת שלנו".
"זו הייתה תקופה אפלה בתולדות מדינת ישראל, והיום אנחנו פוגשים ברוך ה' את ההיפך, ממשלה שמתכוונת לחוקק כבר בימים הקרובים את חוק חומש שהוא הראשון שאומר שאנחנו מתקנים את חטא ההתנתקות, חוזרים לחבלי הארץ שנטשנו ולישובים שהחרבנו אותם באיוולותינו וסיכלותינו. אפילו אומר שהסיטואציה הנעימה לפגוש את ידידי הטוב, יוסי פוקס, שהיה עמית שלי ועבדנו כתף אל כתף במסדרונות הכנסת נגד חוק ההתנתקות הנורא, לראות אותו כמזכיר הממשלה ואני שרה, זו תחושה אחרת, תחושה של אור חדש על ציון תאיר".
לדבריה של סטרוק יש לזכור כי במבחן התוצאה של חלוף השנים ברור שהמאבק ההוא כשל כי אכן ההתנתקות בוצעה, ו"הוא כשל גם מהותית כי עם ישראל ברובו הגדול לא כאב אז, אבל אנחנו לא מתייאשים, לא שוכחים ולא אומרים שזה מאחורינו ושחבל עזה לא שייך לנו. אנחנו אומרים גם היום שחבל עזה, המקום בו הוקם גוש קטיף, הוא חבל מארץ ישראל ובעזרת ה' יבוא היום וגם נחזור אליו. זו ארצנו".
סטרוק סבורה כי כיום יש קונצנזוס רחב סביב ההכרה שההתנתקות הייתה עוול ואיוולת, כמו גם קונצנזוס רחב לכך שישראל צריכה לחזור לצפון השומרון. "יחד עם זאת, אנחנו לא צריכים לשקוט על השמרים. אנחנו צריכים לחזק את ההתיישבות ואת תודעת ארץ ישראל בכל מקום כי הכול מתחיל בתודעה. ככל שנגיד לעצמנו שזו הארץ שלנו כך נדע להגיד את זה טוב גם לחברינו בעולם וגם לאויבנו וממילא נוכל לסכל מגמות נסיגה דומות".
את סיפורו של גוש קטיף רואה השרה סטרוק כ"סיפור של אהבה, גבורה ומסירות נפש. האהבה הזו ותעצומות הנפש האלה לא הלכו לאיבוד. הם חייבים לשמש חלק מהחינוך של הדור הבא והם אכן משמשים כך. כל היופי הפנימי של המתיישבים שהיו שם ונרמסו ברגל גסה, היופי הזה חייב לשמש נר לרגלינו".