ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט סיפר בראיון שהעניק לחנוך דאום על פגישותיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ועל תגובתו כששמע מבנט את שמו של נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי.
בשיחתו סיפר בנט על האינטרס הישראלי בתיווך בין רוסיה לאוקראינה במלחמה, ועל הוויתורים של הצדדים, כשבין השאר פוטין התחייב לבנט שלא יהרוג את זלנסקי וזלנסקי התחייב שלא יצטרף לנאט"ו.
בנט הסביר את הרקע ואת הקשר המקדים בינו לבין פוטין, שנוצר עוד קודם המלחמה בין רוסיה לאקוראינה. "אני נפגש תקופה מסויימת לפני המלחמה לפגישה ראשונה עם פוטין", אמר בנט. "הפגישה מתארכת מאוד לבערך חמש-שש שעות. אנחנו מדברים על הרבה מאוד נושאים".
לדבריו, "איך שהוא גילה שבשנת תשעים וחמש נחשבתי, ככל הנראה, לאלוף צה"ל בחיסול מחבלי חיזבאללה, במספר, זה מאוד הרשים אותו. בכלל, דיברנו על הצבא, על תפישות, פרקטיקה, הרבה מאוד על איראן, הרבה מאוד על סוריה. צריך לזכור את אותה תקופה, זה טרום המלחמה ורוסיה היא מעצמה משמעותית מאוד לישראל מהרבה סיבות, בין השאר בגלל ההתמקמות שלהם בסוריה יחד עם S-300, מערכת טילי קרקע-אוויר הכי מתקדמת בעולם".
על התרשמותו מאישיותו של פוטין אמר: "הוא מאוד חכם, איש חריף מאוד. לא מפחיד. הומור? היה פה ושם. אלקין כל הזמן תרגם. בדברים האלה אני גם תמיד מכבד את קודמי, את נתניהו, אני אף פעם לא מדבר סרה על ביבי בחו"ל".
בנט הצליח להשיג באותה שיחה חופש פעולה נגד מטרות איראניות בסוריה, תוך הבטחה מפוטין שמערכות ה-S-300 לא יופעלו נגד טייסים ישראלים.
"אני משיג בשיחה דברים", אמר בנט. "על פי פרסומים זרים זמן קצר מאוד אחרי קרו כל מיני דברים בסוריה שלא קרו קודם. בגדול היו אירועים בשנים האחרונות של חיכוך מול הרוסים בסוריה וזה הצר את הפעילות שלנו, אז דאגתי שלישראל יהיה חופש פעולה מלא בסוריה וזה בא לידי ביטוי בשנה וחצי האחרונות. יש לו אינטרסים בירושלים, קרקעות רוסיות כאלה ואחרות, כל מיני דברים. הוא העביר לי את הרושם שהוא מאוד פרוטושמי, מאוד אוהב יהודים. שכנים יהודים גידלו אותו כשהוא היה ילד, המורה שלו יהודייה והוא קנה לה דירה. אבל יש לו שני צדדים - אני לא מתכחש לצד אחר".
הפגישה הייתה ידידותית ביותר, עד שבנט הזכיר את שמו של זלנסקי. "בסוף השיחה הוא הציע לי ללכת לאורך החוף", סיפר. "הוא גם אמר לי, אני אף פעם לא מזמין אנשים לבית הפרטי שלי בתוך האחוזה אבל אני אזמין אותך. הוא הביא אותי לתוך הבית, היה שם בר בצורת ח'. שני דברים מעניינים קרו בבר הזה. אחד, קודם לכן התקשר אליי, יומיים לפני, אחד שקוראים לו זלנסקי, מנהיג אוקראינה ששמעתי שהוא יהודי שהיה בדרן, כאילו חנוך דאום נהיה ראש ממשלה. הוא ביקש ממני בצורה מאוד יפה אם אני יכול לבקש מפוטין להפגש איתו. חיכיתי עם זה. אנחנו כבר חמש וחצי שעות שם מדברים, ואז אמרתי שזלנסקי ביקש, ואני מבקש בשמו אם אתם יכולים להפגש. הוא היה הכי נחמד בעולם עד עכשיו ופתאום מבט קר, 'אלה נאצים, הם מחרחרי מלחמה, אני לא אפגוש אותו, הם פרו-נאצים'. יש לו תזה שלימה סביב העניין הזה. תחזור למלחמת העולם השנייה, פעילות אוקראינה, בהחלט היה שיתוף פעולה בחלקים מסויימים בתקופה הזאת. הופתעתי, הוא פתאום שינה ואז המשיך כרגיל".
בהמשך השיחה הידידותית היה צריך בנט לגייס את כישוריו הדיפלומטיים כדי להתחמק משתיית יין לא כשר שהגיש לו פוטין.
"הדבר השני, היה לו שתייה. אני לא אוהב שתייה חריפה של וויסקי ודברים כאלה, יין זה המקסימום שאני מסוגל, הבעיה שזה יין לא כשר", סיפר. "הוא מוציא בקבוק יין ואז אני מסתכל על אלקין ואני אומר לו, תגיד לו שאני לא רוצה יין עכשיו. אז הוא שואל אותי אז מה תרצה לשתות? ואני אפילו לא יודע מה לבקש, אני לא מומחה. אז הדבר היחיד שידעתי, הוא מחזיק וודקה, אז אמרתי כן והייתי חייב לשתות וודקה".
לדבריו, "הוא היה מאוד אדיב ושם נוצר קשר שיבוא לידי ביטוי אוטוטו. נשארתי שם שבת במלון, הוא שמע שאשתי שפית והייתה רקדנית והוא הזמין אותנו לסנט פטרסבורג. הוא לא הבין מה הכוונה שנתקעתי בשבת, הסברתי לו, אז הוא שלח סל של מלא דברים יפים כולל בייקון, גבינות ובשר. הוא לא ידע, אבל הוא השתדל והיה מאוד אדיב".
"בעצם בפגישה הראשונה בסוצ'י נוצרה מערכת יחסים וגם היינו מדברים מעת לעת בטלפון בכל מיני עניינים, אבל בינתיים העסק באוקראינה מתחיל להתחמם", אמר בנט. "זה נושא שלא מעסיק אותי במיוחד באותו שלב".
תוך שבועות ספורים תמונת המצב השתנתה. "אני נמצא בחו"ל והאמריקאים כבר אומרים שתהיה מלחמה ואז מה שמעסיק אותי זה להוציא ישראלים כמה שיותר מהר מאוקראינה. אחר כך פורצת המלחמה. התחלתי ללמוד את הנושא, רוצה להבין מה יכולים להיות האסטרטגיות של כל צד, אבל כל העולם בהבנה מלאה שאין בכלל תחרות פה".
"המלחמה פורצת ואני נמצא בין פטיש לסדן באופן מיידי", ציין. "מצד אחד, יש ציפייה ברורה להירתם לטובת אוקראינה. מצד שני, יש לי שני אינטרסים הפוכים, והאחד זה פעילות שוטפת בסוריה ברמה שפעם פעמיים בשבוע תוקפים את הנוכחות האיראנית בסוריה ולרוסים, למעצמה הענקית הזאת, יש S-300 שם, שאם הם ילחצו יפלו לי טייסים, ואז מי יבוא להציל? מי יחלץ לי את הרון ארד הבא? ביידן? זלנסקי? זו בעיה שלי. לכן כל הדיבור להיות בצד הנכון של ההיסטוריה, אני מבין את זה אבל רגע, יש לי צורך לאומי. הדבר השני, יש הרבה מאוד יהודים, גם באוקראינה וגם ברוסיה, ואני כראש ממשלת המדינה היהודית מרגיש אחריות מיוחדת. אז מה אני עושה? בעצם גיבשתי אסטרטגיה שאומרת, כשאני לחוץ משני צדדים אני הולך לדרך שלישית והדרך השלישית הייתה יצירת מגע עם שני הצדדים וניסיון לעזור בהעברת תקשורת. ידעתי שהקשר שנוצר עם פוטין הוא יחסית מצרך נדיר".
העקרון שהנחה את בנט היה בעד סיוע הומניטרי אך נגד סיוע צבאי. "את הכל עשיתי תוך יידוע של פוטין", אמר. "זאת אומרת, אמרתי לפוטין אני הולך להקים בית חולים שדה בלבוב, אני רוצה ליידע אותך. הוא אמר אם אתה נותן לי את המילה שהמקום הזה לא ישמש מסתור לנשק או לחיילים, אז אין לי בעיה, רק תעביר לי איפה זה ואני אדאג לא להפציץ".