לרגל שבוע גוש קטיף במערכת החינוך התראיין מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לאולפן ערוץ 7. בריאיון סיפר פוקס על הזיכרונות והלקחים שלו מימי הגירוש. הלקחים שאותם הוא לקח, וכן דיבר על החלוציות של אנשי
תחילה סיפר פוקס על הזיכרונות של מהגירוש ומגוש קטיף עצמה. "אחי יהודה ומשפחתו נעקרו מגני טל וזה היה אחד הימים הקשים בחיי. לראות את המראות של אנשים שגרו עשרות שנים ובנו במקום את ביתם נאלצים לעזוב בגלל החלטת ממשלה היה אחד הרגעים הקשים בחיי".
"הייתי מגיע הרבה לנווה דקלים. בנוסף, בתור תלמיד בישיבת נתיב מאיר הגעתי כתלמיד כיתה י"א לשבוע ישיבה בישיבת ימית. אומנם אז לא הייתי תלמיד מצטיין כל כך בלימוד התורה, אז בילינו יותר בחוף הים ורכבנו על סוסים, אבל אי אפשר להתעלם ממפעל החיים היה שם ונהרס לשווא. כל מה שקרה כתוצאה ישירה מהנסיגה והעקירה הזאת זה הפך את כל דרום הארץ למקום שהוא בן ערובה של תנועת החמאס", הוסיף.
בשנה האחרונה פרסם פוקס ספר שעוסק במאבק המשפטי על גוש קטיף, בו הוא לקח חלק. "בתחילת הדרך הבנו שכל ארגוני זכויות האדם, כולם עם נטייה שמאלה ואין שום סיכוי שהם ינהלו איתנו מאבק למען הזכויות של מה שהם ראו כמתנחלים ברצועת עזה. לכן גיבשנו קבוצה קטנה של משפטנים שהחלו לנהל את המאבק למניעת העקירה הזאת בכל דרך אפשרית. בכנסת, בוועדות ואחרי זה בבג"ץ. כך הוקם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל שבעצם הפך להיות הקטר של המאבק הזה. זה התבטא בשני המישורים. במישור האזרחי של תיקון העוולות שהיו בחוק, והמישור השני היה לשים כל מקל אפשרי בגלגלי העקירה כדי למנוע אותה".
לשאלה מה הם הלקחים שאיתם הוא יצא מהימים ההם, ענה פוקס: "אני מזכיר שבאותם הימים תנועת ש"ס, תחת הנהגתו של הרב עובדיה יוסף, שעמדה כחומה בצורה נגד התוכנית ולמעשה הדרך היחידה של שרון לבצע את התוכנית הייתה להחליף את הקואליציה. הלקח העיקרי שאני למד מזה הוא קודם כל שצריך לבחור שליחי ציבור עם עמוד שדרה. ראיתי באותם ימים את ההבדל בין אנשים שהיה ברור מה הם יצביעו ולא הייתה שאלה בכלל כי זה נגד את הערכים שלהם, והיו מי שבגלל שררה לא רצו לבצע את תפקידם וכך זה עבר בכנסת. אדם צריך ללכת עם ערכיו ואמונתו לאורך כל הדרך ולא להתקפל".
לדברי פוקס גם היום יש עוד מה ללמוד מהרוח של אנשי גוש קטיף. "אפשר ללמוד מהחלוציות של התושבים. הדבר הזה שהם לימדו אותנו, איך להקים מפעל חקלאות משגשג, ישיבות, מוסדות חינוך, ועכשיו הם זכו לעשות את זה שוב. גם באזור ניצנים, גם באזור מזרח לכיש שהייתה לי את הזכות לעזור להם בהקמת ההתיישבות והמקום כבר כמעט והיה תפוס בידי בדואים, והיום בזכות העובדה שהם לא נשברו והמשיכו באותה הדרך, מאות משפחות כבר גרות במקום".
"עברו כמעט 18 שנה מאז ולמעשה כל מי שקצת בקיא יודע שהפלסטינים לא עשו כלום בשטח הזה מלבד להפוך אותו למעוז של שיגורי רקטות. כל הסיפורים שסיפרו לנו על כך שהיו להם בעיות דמוגרפיות ועכשיו, משנעקרו היהודים משם, הם יוכלו לבנות בתים ויישובים בשבילם – זה עוול ומורת רוח", מסכם פוקס.