בזמן שהעיניים נשואות לרפורמה המשפטית ולהצבעות עליה בכנסת, במשרד לשירותי דת עמלים לילות וימים על קידום מהיר של תוכניות. אחת מהן, שעליה מצהיר כאן לראשונה השר מיכאל מלכיאלי, נוגעת למינוי רבני שכונות בערים.
"לראשונה זה עשרים שנה ימונו רבני שכונות בישראל", קובע השר מלכיאלי. "אנחנו עמלים מאוד על מינוי רבני שכונות. רק אתמול ישבנו במשך שבע שעות עם האוצר ודנו בכך רבות. גם הבוקר קיימנו ישיבה ואמרתי להם: אם תיתנו לי סכומים קטנים, אין לי מה לעשות עם זה.
''אני מקווה שמשרד האוצר ייתן ביד נדיבה בעניין הזה, כי בערים שלמות אין שום רבני שכונות, ותקנים של רבני שכונות שנפטרו או שפרשו חזרו למשרד האוצר ונשארו שם. קח לדוגמה שכונה כמו פסגת זאב, חייבים בה רב. איך תהיה צורת הבחירה של הרבנים? צריך לכתוב תקנות", מסכם השר את הנושא, תוך שהוא מדגיש כי הנושא יאושר בעוד חודש בתקציב. "כולם יצביעו על זה בכנסת".
לא רק בקידום של מינוי רבני השכונות - בכל מהלך דוגל השר מלכיאלי כלשונו ב"מקסימום שיתופי פעולה". "מקסימום שיתופי פעולה ומקסימום כפיפות לרבנות הראשית. לא תהיה עצמאות, הלכה היא נושא של רבנים. אנחנו באמצע תהליך גדול של הגדלת מספר התקנים לרבני התיישבות ולרבני מושבים, כי ככל שהמספרים יהיו גדולים יותר, האפשרויות גדלות, ואנחנו מצפים שמשרד האוצר ייתן ביד רחבה, כי זה תיקון עוולות של המון שנים".
כמו כן, ארבעה מינויים של רבני ערים אמורים לצאת לדרך בקרוב. בימים האחרונים השלים שר הדתות מיכאל מלכיאלי את הקמתם של הגופים הבוחרים לבחירות לרבני ערים בארבע מועצות: גן יבנה, חצור, קריית ארבע ובית אל. בכל המועצות הללו כבר כמה שנים לא מונו רבנים במקומם של הרבנים הקודמים שפרשו או שנפטרו. עם השלמת הקמתם של הגופים הבוחרים יצא לדרך המהלך לבחירת הרבנים בארבע המועצות הללו.
מלכיאלי מספר על הקשר האישי ורב השנים עם שר האוצר סמוטריץ', עם שי אלון ראש מועצת בית אל, ועם אליהו ליבמן ראש מועצת קריית ארבע. לאורך השיחה קשה לפספס את האהבה שהוא רוחש לציבור הדתי־לאומי. "לעומת המועצות הדתיות, ששם השר ממנה מועמד כרצונו, את הבחירות לרבנות עורך גוף בוחר, אני לא יכול למנות מישהו שלא מוסכם על פי התקנות היום, בוודאי על המועצה המקומית. אין לאף אחד עניין למנות רב שהוא לא חלק מהקהילה. בארבע המועצות הוצאנו מכרז, ומי שרוצה יכול להתמודד. מטבע הדברים אנחנו משערים, ולמעשה ברור, שבבית אל או בקריית ארבע יתמנה אדם שמשתייך לציבור שגר שם. בערים פריפריאליות יהיו כמה שיתמודדו, ויש נציגים של הרשות המקומית שמייצגת את האוכלוסייה. אם ייווצרו מקרי קיצון - למשל רב חסיד סאטמר בקריית ארבע - הם לא יקבלו ממנו והוא לא יוכל לתת להם, ולא קידמת שום דבר. צריך רב שיהיה מותאם לציבור ועומד על פסיקת הרבנות הראשית", מבהיר מלכיאלי.
היו מי שטענו שהציונות הדתית נשארת בבית אל ובקריית ארבע, וש"ס שוב חוזרת לכבוש את חצור וגן יבנה, מקומות פריפריאליים.
"יש רב שרוצה להתמנות לחצור? שיתמודד, כל אחד יכול להתמודד", פוסק השר, "יש לו נציג שרוצה להתמודד בחצור? שיתמודד, שיביא את הנציגים שלו. זה לא ממונה, שלגביו אני לא מתייעץ ויכול להנחית. אגב, בעבר, כשש"ס שלטה במשרד, התמנה רב עיר דתי־לאומי בירוחם. אתה שואל אם במשרד יגבו מינוי של רב דתי־לאומי שהוא מוסכם? בוודאי. אני הייתי בירוחם באירוע קריאת רחוב על שם הרב עובדיה ובחנוכת בית הכנסת, והיו שם הרב הליטאי והרב הציוני־דתי, והם עובדים יחד. גם יושב ראש המועצה איש ש"ס עובד איתו טוב מאוד, כך שאני לא בטוח שהחלוקה הפוליטית היא זו שקובעת".
"לחפש רק השתייכות פוליטית - לא בבית ספרנו"
המהלך הנוכחי של השר מלכיאלי מצטרף לבליץ של מינויים שמוביל המשרד, בשיתוף פעולה בין המנכ"ל יהודה אבידן לשר מלכיאלי. בשבועות האחרונים הצליחו השניים להביא למינוים של שנים־עשר יושבי ראש של מועצות דתיות בכל רחבי הארץ. בלא מעט מקומות החליפו יושבי ראש שנבחרו את יושבי הראש שמינה השר לשעבר מתן כהנא. בש"ס הבטיחו במהלך מערכת הבחירות כי לאחר הקמת הממשלה החדשה יפעלו למחיקת מורשתו של השר לשעבר כהנא. בשיחה עם 'בשבע' מסביר השר את האסטרטגיה שלו בנושא.
"קודם כול סור מרע. האסטרטגיה הפוליטית שהייתה, לא תהיה פה", קובע השר מלכיאלי. עם זאת, הוא מדגיש כי ישמור על קו שנותן קדימות לרצונם של התושבים: "לא אתערב בהרכבים כמו שעשו בקדנציה הקודמת, זה עניין של מועצה ונציגי ציבור, ואנחנו מאשרים זאת. כשאני מחפש ממונה, אני לא מחפש הייטקיסטים ודוקטורים, אלא שחקני נשמה. השתייכות פוליטית היא לא הקריטריון היחיד למינוי יושב ראש מועצה דתית".
מלכיאלי מדגיש שלעומת ערים גדולות, שבהן חלק גדול מהדתיים ומהחרדים אינם מכירים את יושב ראש המועצה, ישנן ערים פריפריאליות שבהן דמותו משפיעה מאוד על כל אזרח ואזרח. "ישנן ערים שבהן הוא ישפיע מאוד על השיעורים, הפעילויות התורניות והמקווה, לכן לחפש רק השתייכות פוליטית - לא בבית ספרנו. כמובן, אנחנו לא מתעלמים, ועוסקים בערים שבהן מונו אנשים מסוימים בגלל השתייכות פוליטית כזו או אחרת. בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת את השירות על סמך ניסיון וידע, אלה הפנים שלנו: נישואין, כשרות וקבורה. אנחנו נמשיך למנות עוד הרבה ממונים בעלי ניסיון שייתנו שירותי דת ברמה הגבוהה ביותר".
אם כך, תגדיר: היכן אתה מוחק את 'מורשת כהנא' והיכן לא?
"היה עיתונאי שהגדיר אותי: הפרויקטור למחיקת מורשת כהנא. אין לי מריבה אישית עם כהנא, ממש לא. אבל בסוף הוא היה הפרויקטור שהחליש את המועצות הדתיות ונלחם ברבנות הראשית. ביום הראשון שנבחרתי, מיד אחרי ההשבעה, הלכתי לראשון לציון הרב יצחק יוסף, ושם חתמתי על דחיית רפורמת הכשרות של מתן כהנא. לא היה לי חסר איפה לעשות את זה, פשוט היה לי חשוב להגיד לראשון לציון, שהוא נשיא מועצת הרבנות הראשית: 'מועצת הרבנות הראשית, אני השליח שלכם. אני לא מטיף לכם מוסר ואני לא אומר לכם איך להתנהג כמו שעשו לפניי. אתם תנחו אותנו איך ייראו הכשרות, הגוף הבוחר, הרבנים והמועצות הדתיות'", מתאר מלכיאלי, ומשרטט את ההבדלים הברורים בינו ובין כהנא.
"אנחנו פקידים של הרבנות הראשית. לא שר שמרגיש את עצמו 'אבו עלי' שמחליט, אלא פקיד ושליח. כשהייתי בשיעור של הראשון לציון אמרתי את זה עוד פעם והתכוונתי לכל מילה. האם אני מחפש איפה כהנא היה כדי למחוק את זה? לא. אני מחפש בתפיסת עולמי, בתפיסת עולמה של הרבנות הראשית, איפה כהנא עשה נזקים בנושאים הדתיים וההלכתיים – ואת זה אני רוצה לתקן.
"כהנא ייצג את ממשלת השמאל שהייתה כאן, שעשתה הכול כדי להחליש את הרבנים והרבנות. הדרך שלנו באה לידי ביטוי במעמד של הרבנות הראשית ובעיקר בהתייחסות של המשרד לרבנות הראשית: אני מעביר תקנות ושואל את הרבנים הראשיים לא מתוך חובת היוועצות, השליחות שלי היא לעשות מה שהם יגידו לי".
ולמה רפורמת הכשרות עדיין לא בוטלה?
"אנחנו נבטל את כל הרפורמה הרעה שלו ונביא חקיקה מסודרת עם תוכנית ברורה מאוד להעסקה של משגיחים, לתנאי ההעסקה ולתנאים פנסיוניים, ונענה על בג"ץ משגיח-מושגח. יש לנו תוכנית, וברגע שנסגור אותה מבחינת פרוצדורה של אוצר והסתדרות ניגש לרבנות הראשית: אם היא מאשרת – התוכנית תהיה, ואם לא – אז לא, נביא תוכנית אחרת".
צריך לציין שמלכיאלי מקפיד לשמור על ענייניות גם בנושאים מורכבים כמו היחסים מול כהנא. הוא יודע להצביע על מינויים שלו שבהחלט נעשו כהוגן, כמו מינוי הרב דרור טוויל, בוגר מרכז הרב, לרב העיר שדרות, והרב גד רווח, בוגר ישיבת קרני שומרון, לרב מועצת מצפה רמון. "הרב גד רווח הוא תלמיד חכם וידיד גדול שלי, והוא לא למד בישיבות שאני למדתי", אומר השר בחיוך שמסביר הכול, "פגשתי אותו באירועים ודיברנו אפילו בדברי תורה, תענוג גדול. האם אני מחפש דווקא אדם שלמד בישיבה חרדית? ממש לא".
מינוי הדיינים יידחה
מה עמדתך בנוגע להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים?
"אנחנו בתחילת הדרך בסיפור, הנושא יעבור בקריאה טרומית וזה יגיע לממשלתית אחרי זה, נביא לדיונים את הנוסחה שתתקבל על דעת כולם. ש"ס הציעה כמה נוסחאות להרחבת הסמכויות, גם בוררות. בסוף נתכנס לוועדת החוקה ונקבל החלטה מוסכמת, אין פה שחקן יחיד. את הנושא יובילו משרד הדתות ובתי הדין, הוא יעבור בכנסת בשיתוף עם חברי הכנסת אוריאל בוסו ומשה גפני ונקבל את הנוסח הכי מוסכם".
הנושא הכי בוער סביב בתי הדין הרבניים הוא לא הרחבת הסמכויות, אלא מינוי הדיינים, אשר צפוי להיות על פי מפתח השליש: שליש חרדים ספרדים, שליש אשכנזים חרדים ושליש הציונות הדתית. כשאני מספר לשר על מבול טלפונים שמנסים לברר אצלי מתי יהיה סבב מינויים, הוא צוחק. "למה צריך להתקשר אליך? הטלפון שלי מפורסם לכולם, פרסמתי אותו ברדיו כמה פעמים, אין לי שני טלפונים והכול בסדר", עונה השר בחיוך רציני. "אין ספק שיצטרכו עיבוי תקנים כדי להשפיע בבתי הדין בכל נושא המכשור שם - הם חיים בתקופה ישנה מאוד, וכן בנושא עוזרי הדיינים. יש דו"ח של המשרד בנוגע להשוואת דיינים לבתי המשפט. אני מכיר את התשובות של הדרג הפקידותי באוצר, שבהרכבים יושבים שלושה ושם אחד, אבל בשורה התחתונה אנחנו נמצאים בחוסרים וצריכים ביחד עם שר האוצר להביא להשוואת התנאים ולביצור מעמדם", עונה השר תשובה כללית בנוגע לתקנים חדשים בבתי הדין, ומיד צולל לנושא בחירות הדיינים.
"הכנסת דחתה את הדד־ליין למינוי הוועדות, אנחנו נמנה בעזרת ה' ועל פי שיתופי פעולה עם כל מרכיבי הקואליציה. הנושא על השולחן, לא מטואטא מתחת לשטיח, הוא קריטי", מדגיש השר, אך מציין כי יש עכשיו דברים דחופים יותר על הפרק: "אסור למנות רבני ערים וראשי מועצות דתיות בתוך חודש, וכן התחילו דיונים על התקציב, דברים שאחרי אפריל אי אפשר להעביר יותר. אם כל כובד המשקל יהיה על הדיינים כעת, זה עלול לפגוע בהעברת תקציבים וקריטריונים של מבני דת".
נושא נוסף ובוער במיוחד שאליו אני מבקש מהשר להתייחס הוא הבחירות לרבנות הראשית לישראל בקיץ הקרוב. לפי ההסכמים הקואליציוניים, המועמד האשכנזי יהיה ציוני־דתי, והמועמדים הבולטים הם הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והרב מיכה הלוי, רבה של פתח תקווה. "לגבי השמות שהזכרת, כולם תלמידי חכמים מופלגים, כולם ראויים, כולם גדולי תורה", אומר השר. "כל הסיפור של הרבנות הראשית עדיין מוקדם, ברור שידונו בזה בהסכמים בקואליציה, המשרד עושה את כל הצעדים הדרושים לכך בעזרת ה', וכמו שאמרתי לגבי רבני הערים - יהיו בחירות, הם יתמודדו, ומי שינצח יקבל את התפקיד".
השר הדגיש כי אין באפשרותו להתייחס לשאלה הפרקטית כלפי שינויים בחוק כדי להצליח למנות את הרב יעקב שפירא, קרי הארכת הגיל שבו ניתן להתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, או כלפי הסיכויים של הרב מיכה הלוי דרך שינוי הגוף הבוחר. גם לגבי הדיווחים שלפיהם הבחירות יידחו בשנה, עונה השר כי הוא "לא מכיר, עוד לא הגענו לזה".
בתום הדיונים הגדולים ביקשתי מהשר להתייחס לכמה נושאים. ראשית כול הגיב השר לשאלה אם ישקול להחזיר את הסמכות לפתיחת רישום נישואין על פי מקום המגורים כמו בעבר, כמו בסוגיות הקודמות ששוחחנו עליהן: "הכול בכפוף להחלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל".
נושא נוסף שנמצא על סדר יומו הוא הסדרת שכר משגיחי כשרות ובלניות. "אנחנו מחויבים לדבר, ונמצאים בדיונים עמוקים עם ההסתדרות ומשרד האוצר על כמה דברים: הסדרה של תעסוקה, שכר ותנאים. אני מקווה מאוד להיות איש בשורה".
מה עם היוזמה שעלתה, לקבור בקבורת שדה עקב מחסור בשטחים בישראל?
"לנושא של קבורת שדה יש דרישה גדולה מאוד בציבור, ובכלל יש מצוקה גדולה במדינה. אנחנו עמלים עם משרד השיכון ומינהל התכנון על מנת שנצליח להוציא לפועל פרויקטים גדולים בתחום הקבורה כדי שלא נגיע למצב שלא יהיה חלקות קבר. זה באופן כללי. לגבי החזרת ליקוט עצמות – כל עוד הדבר הזה לא יקבל גיבוי מלא מהרבנות הראשית, זה ייקבר בליקוט עצמות. כל התוכניות שלא יקבלו גיבוי מלא ייקברו", אומר השר בהומור.
הפגישה נערכת במשרד הדתות, ובדרך ללשכת השר אני פוגש בעוזריו של הרב וובשת, הרב הראשי ליהדות אתיופיה. כשאני מספר לשר על כך, יש בפיו בשורה: "הולכים להקים משהו גדול עם משרה ותקנים בשביל יהדות אתיופיה וצרפת. נדאג להם לאירועים הרוחניים, אנחנו הולכים להעצים אותם ובגדול. בסוף קהילה אתיופית צריכה רב אתיופי, וקהילה צרפתית צריכה רב צרפתי, עם כל הניואנסים של הקהילות. הם חייבים מישהו שלהם, ולכן ש"ס דרשה בהסכם הקואליציוני את הקהילות האתיופיות והצרפתיות".
"רדיפה של ציבור שלם"
השר מיכאל מלכיאלי (40), יליד ירושלים, נשוי לתהילה ואב לשבעה, כיהן בעבר כחבר מועצה ויושב ראש מינהל קהילתי בשכונת נווה יעקב, בוגר ישיבות חברון ויקירי ירושלים. בכנסת כבר שנים הוא מוגדר כ"חברונער" של המשכן. "לא היה בתוכנית שלי להגיע לפוליטיקה, אלא לעבוד עם נוער נושר", הוא מפתיע. כשאני שואל את השר מה הוא עושה בשעות הפנאי הוא מסמיק מעט ולבסוף מודה שהוא כותב חידושי תורה. בעבר אף כתב ספר על בשר וחלב בהסכמת הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
"אני נהנה מהמשרד בכל רגע, מאתגר כאן מאוד ויש הרבה אפשרות ליידישקייט. אני רואה שליחות אמיתית להאהיב את שירותי הדת על עם ישראל. למשרד הדתות יש חלק חשוב באהבת האחים האמיתית". כשאני שואל את השר מי הרב שלו, התשובה מחולקת לשלוש: "הלכות - הרב עובדיה, מגיל אפס התמונה שלו הייתה תלויה בבית שלי, גדלנו עליו. הנהגות פוליטיות - מועצת החכמים ופסיקות הראשון לציון. ומנהיג פוליטי - אריה דרעי".
אפרופו האזכור של דרעי, יושב ראש המפלגה שלו, מלכיאלי מספר על הקשר הקרוב ביניהם, גם בענייני המשרד. "זה האיש המנוסה ביותר בממשלה. אני לא מתבייש לומר שבכל צעד שאני עושה - אני שומע, מקבל ולוקח ממנו עצה. הוא אדם שרואה את כל התמונה. יש משא אדיר על הכתפיים שלו, מיליוני אנשים רואים בו מנהיג ציבור ענק. לא סתם נאבק על המשרד הזה, הוא חשוב לו מאוד".
קשה לך מה שעושים לדרעי?
"מאוד, בוודאי. זו לא רדיפה לדרעי אלא לציבור שלם", קובע מלכיאלי. "מה שעשו זה לכולנו. ברור שאם אריה דרעי היה הולך עם גנץ ולפיד לא היו עושים את זה. כולם רואים את ההחלטה השערורייתית של בית המשפט שהיא החלטה פוליטית, שמנוגדת ל־400 אלף איש ששמו בקלפי אריה דרעי. הם אומרים: 'אף אחד לא שם את אריה דרעי להיות שר' - זה יהירות ושיגעון. זו פגיעה ב־400 אלף איש ופגיעה בי אישית. הוא המנהיג שלי, שלנו, של התנועה. אני לא רואה בו רק מנהיג פוליטי אלא אדם עם זכויות בעולם התורה בארץ. ראינו בשנה האחרונה כמה אפשר להזיק, והבנו עד כמה הוא טבוע כאן בכל אבן כבר עשרות שנים".
***