מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) את הדוח הביטחוני שבו 13 פרקים בנושאים ביטחוניים ופרק נוסף בנוגע לרשות לאיסור הלבנת הון.
בפרק על קו התפר מתריע מבקר המדינה מהמכשול שהופקר ומהסכנה לאזרחי ישראל: ב-2021 נכנסו דרך הפרצות 1.4 מיליון שב"חים וגם כיום עדיין נכנסים 6,000 מידי יום. לפי המבקר צה"ל החליט על דעת עצמו לא לתקן פרצות מ- 2017. ראש הממשלה והקבינט ידעו על המחדל.
אפקטיביות מכשול קו התפר - המענה המבצעי והתפעולי
בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מאיו"ש לישראל. ההשקעה בהקמת המכשול עמדה על 8.3 מיליארדי ש"ח עד לשנת 2021 ובתוספת עלויות תחזוקה שנתיות שעמדו בשנת 2021 על כ-161 מיליון ש"ח. בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר.
בעת הקמת מכשול קו התפר סדר הכוחות (סד"כ) הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%.
במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר.
מבקר המדינה מצא כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת איו"ש, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה. בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה באיו"ש, ש-62% מאורך גדר קו התפר נמצא בשטחן, 61% (כ-73 ק"מ) ו-34% (כ-34 ק"מ) מהגדר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית, בהתאמה.
מנתוני פיקוד המרכז והשב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב.
ממסמכי פקמ"ז עלה כי גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918,000 וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות שב"חים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטמ"רים אפרים ומנשה.
הביקורת העלתה כי להחלטת צה"ל (פקמ"ז) מ-2017 להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר קו התפר לא קדם תהליך סדור שכלל בחינה של ההשפעות הצפויות מצמצום התיקונים, זאת גם בראייה של צמצום הסד"כ.
החלטה זו אינה מתחשבת בהסכם הביטוחי בין משרד הביטחון ובין הקבלן הראשי לתחזוקת גדר קו התפר שעל פיו תיקון מרבית הנזקים כלול בהסכם ואינו כרוך בתשלום נוסף בתקופת ההסכם. עוד עלה כי החלטה זו לא תועדה במסמכי משהב"ט וצה"ל, והיא לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולאישורו.
החלטת צה"ל (פקמ"ז) להפסיק לתקן את הפרצות החוזרות ונשנות במכשול קו התפר הביאה להתדרדרות מתמשכת בכשירותו של המכשול (מ-92% כשירות ב-2018 ל-52% כשירות בסוף שנת 2021, על פי נתוני אוגדת איו"ש) ומשמעותה הפקרת מכשול קו התפר ואובדן המשילות במרחב, וזאת בלי שנמצא מענה אחר למניעת הסתננות לשטח ישראל.
המבקר מצא כי התרופפות ההגנה במרחב התפר, בהיבטים של צמצום סד"כ וריבוי הפרצות בגדר - הוצגה הן לדרג מקבלי ההחלטות במשהב"ט והן לראש הממשלה ולקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2017 ואילך. עם זאת, הקבינט לא דן בפעולות לשיפור האפקטיביות של מכשול קו התפר עד רצח 11 ישראלים בפיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך הפרצות במכשול במרץ ואפריל 2022.
עוד עלה כי לאחר שנת 2017 המצב הפיזי של המכשול המשיך להתדרדר ובד בבד המשיך להצטמצם היקף הסד"כ שצה"ל הקצה לפעילות במרחב התפר, והדבר תרם לערעור תודעת הגדר והמשילות בגזרת מרחב התפר ולהגברת הסיכון הביטחוני, ובפועל סיכון זה התממש במשך השנים, ובייחוד בשנת 2022.
במהלך הביקורת, באפריל 2022, ובעקבות גל פיגועים הוקצה תקציב בסך 360 מיליון ש"ח ע"י הקבינט המדיני-ביטחוני לצורך הקמת חומה שתחליף מקטע גדר באורך 40 ק"מ בגזרת חטמ"ר מנשה מתוך עלות הקמה משוערת של חומה לאורך כל קו התפר בסך של כ-2.4 מיליארד ש"ח. השקעה זו עשויה אומנם לצמצם את תופעת ההסתננות במקטע מסוים, אולם בהיעדר תוכנית שלמה ומקיפה יש חשש שתימשך תופעת ההסתננות, על הסיכון הנשקף בגינה.
המבקר מצא כי עד לפיגועים הללו, הגדרת משימת צה"ל בנוגע להסתננות פלסטינים מאיו"ש לישראל לא הייתה ברורה ולא הייתה מתואמת בין הדרגים המבצעיים השונים (מטה כללי, פיקוד, אוגדה, חטיבה). המסרים הלא אחידים והשינוי בהגדרת המשימה ממניעת תופעת ההסתננות, דרך צמצומה וכלה בתיעולה ובניטורה, התרחשו בלי שחל שינוי בהנחיות שר הביטחון לגבי תפקיד מכשול קו התפר.
עוד נמצא כי מערך האיסוף, המשמש מרכיב חשוב במענה המבצעי במרחב התפר, לוקה בחסר. לדוגמה, החוסרים בכיסוי האיסופי - כך שחלק ניכר מאזור מכשול קו התפר אינו נצפה במערכות התצפית הקיימות, המחסור בתצפיתניות (10% - 25% מהתקנים אינם מאוישים) והמגבלות של אמצעי התצפית הקיימים. נוכח החוסרים שצוינו לעיל נפגעת היכולת של כוחות צה"ל להתמודד עם תופעת המסתננים. ההצטיידות באמצעי איסוף מסויימים בחמ"לי האיסוף בתפר שעתידה להתרחש עד סוף שנת 2023 (כמה עשרות של אמצעי איסוף מסויימים) צפויה לשפר את יכולות האיסוף בתפר אולם נוכח העובדה כי התוכנית אינה כוללת הקמה של כל אתרי התצפית הנדרשים, שדרוג של כל האתרים הקיימים ושילוב של מערכת תצפית מסוימת בכל חמ"לי החטמ"רים האחראים לקו התפר, המענה האיסופי ימשיך להיות חלקי.
שלא בהתאם לנדרש על פי הפקודה לסיכול ולמניעת הסתננות לשטח ישראל, מבקר המדינה מצא שבשנים 2019 - 2021 כוחות צה"ל בחטמ"ר מנשה לא הגיבו על כל אירועי הסתננות שאותרו באמצעות התצפיות. במשך השנים שיעור תגובותיהם על אירועים אלה הלך ופחת.
בתחילת מאי 2022 אישר הרמטכ"ל תוכנית להמשך מבצע "שובר גלים" ולהרחבתו וזאת מתוך תקציב צה"ל. ההיקף התקציבי של התוכנית הסתכם ב-472 מיליון ש"ח, מתוכם 415 מיליון ש"ח בשנת 2022. כ-63% (295 מיליון ש"ח) מתקציב התוכנית מיועד לתגבור הסד"כ לפעילות בט"ש לאורך קו התפר על ידי גדודי מילואים, וכ-8.5% (40 מיליון ש"ח) מיועד לביצוע תיקונים בגדר ולהוספת רכיבים פיזיים למרחב הגדר.
אלא שהמבקר מצא שגם התגבור הניכר בסד"כ הצבאי במרחב התפר מסוף מרץ 2022 בשיא התגבור - כמעט הכפלה של הסד"כ בכל גזרת איו"ש - לא הביא למניעת חדירה לשטח ישראל (עד כ-6,000 שב"חים נכנסים לישראל ביום) וליישום המענה המבצעי הנדרש. זאת נוכח הנזקים הרבים שממשיכים להיגרם לגדר (כ-100 פרצות ביום בממוצע, הגם שכיום הן מתוקנות בתוך יממה, על פי מינהלת גבולות ותפר) ואובדן המשילות בקו התפר.
משמעות הדבר, כפי שעלה מקביעת הרמטכ"ל, שהמענה המבצעי הקיים נכשל.
עוד עלה כי כוחות צה"ל המתגברים את מרחב קו התפר ממאי 2022 ומאבטחים את הפרצות בגדר, שוהים בעמדות שמירה ארעיות ולא מוסדרות, באופן שאינו מותאם לתנאי השטח ולשהות ארוכת טווח בת מספר חודשים.
מנתוני משטרת ישראל עלה כי בשנת 2021 מספר המעצרים של השב"חים מתוך כלל השב"חים הנכנסים לישראל היה זעום ועמד על 6,823 מעצרים מתוך אומדן של כ-1.4 מיליון כניסות שב"חים לישראל (על פי נתוני גדוד האיסוף הקרבי באיו"ש) מגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה. נתון זה מתחדד נוכח זאת שמספר כניסות השב"חים לישראל מוטה כלפי מטה נוכח הפערים באיסוף שתוארו לעיל ונוכח העובדה שהוא לא כולל את כל הגזרות. כמו כן, מנתוני מג"ב איו"ש עלה כי מספר המסתננים שמעוכבים לחקירה (3,185 ב-2021) מצומצם מאוד יחסית להיקף התופעה (כאמור, כ-1.4 מיליון כניסות של שב"חים ב-2021). עוד עלה כי נעצרו 5% מכלל המסיעים שנחקרו בתקופה שנבדקה.
המבקר מצא כי נוכח החלטת פקמ"ז בשנת 2017 שלא לתקן את הגדר בהתרחש נזקים חוזרים, היקף תיקוני הגדר שביצעה החברה שאחראית לתחזוקת גדר קו התפר בגזרת החטמ"רים אפרים ומנשה (חברה א') פחת בכ-78% והיקף הטיפולים התקופתיים שביצעה החברה בגזרות אלה פחת בכ-30% בממוצע, לפי נתוני אוגדת איו"ש - בה בשעה שהיקף ההתקשרות החוזית של משהב"ט עם החברה נותר בסך כ-10 מיליון ש"ח בשנה. כמו כן, אף שהנתונים המלאים על פעילות חברה א' לתחזוקת המכשול האינדיקטיבי נמצאים בידי מנהלת גבולות ותפר, היא לא זיהתה את הצמצום בפעילות החברה בשנים 2021-2018 ולא הביאה לידיעת מנה"ר את הצורך לבחון עדכון ההסכם עם החברה בעקבות החלטת צה"ל (פקמ"ז), ומנה"ר המשיך להאריך ולחדש את ההתקשרות עם חברה א' בהיקף כספי דומה.
לצורך הקמת הגדרות ותחזוקתן קיים משהב"ט החל משנת 2002 מכרזים פומביים שבהם זכו שלוש החברות. מכרזים אלו כללו התקשרויות לתחזוקת הגדר למשך כמה שנים. מאז תום תקופת התחזוקה שנקבעה במכרז ההקמה, התקשרויות אלו נמשכות, נכון למועד סיום הביקורת עד סוף שנת 2024, במתכונת של פטור ממכרז שמתחדש מדי מספר שנים. היקף ההתקשרות הממוצע, הפטור ממכרז, לנושא זה, בשנים האחרונות הוא כ-18 מיליון ש"ח לשנה. התקשרות רבת שנים באמצעות הגדרה של פטור ממכרז, הגם שהיא מתאפשרת בחוק חובת המכרזים, עלולה להוביל למצב של "לקוח שבוי", על כלל השפעותיו.
המבקר אנגלמן ציין כי כדי להבטיח שמירה על אפקטיביות המכשול וכדי לוודא שההשקעות והפעולות שבוצעו לאחרונה יתרמו לצמצום תופעת ההסתננות בכללותה, ובהמשך לאמירת ראש הממשלה ושר הביטחון באפריל 2022 כי הקמת המכשול לכל אורך קו התפר היא חלק מתפיסת ההגנה ולצורך כך נדרשת תוכנית רב-שנתית, על המל"ל לוודא את גיבושה של תוכנית רב-שנתית מקיפה שתכלול את כלל ההיבטים הנדרשים להקמה ולשימור של מכשול אפקטיבי אשר ירתיע מסתננים מלעבור לישראל.
מתוך הבנה כי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות ממרחב התפר מחייבת טיפול של כלל גורמי הביטחון והאכיפה, מומלץ כי תוכנית זו תובל על ידי צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממערכת הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים, ממשרד המשפטים, ממשרד האוצר ומגורמים רלוונטיים נוספים. עוד מומלץ כי בתום גיבוש התוכנית הרב-שנתית, ראש הממשלה ושר הביטחון יביאו את התוכנית לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך אישורה תוך הקצאת תקציבים והגדרת לוח זמנים למימושה.
תגובת משרד הביטחון:
''נתוני מערכת הביטחון, שהועברו למשרד מבקר המדינה, סותרים את הנתונים שפורסמו בדוח הביקורת. מערכת הביטחון השקיעה 8.3 מיליארד ₪ במרחב התפר ב-20 השנים האחרונות. רובה המוחלט של ההשקעה קיימת ומתוחזקת עד היום וכוללת חומות, כבישים, מחנות, מעברים, טכנולוגיות, חמ"לים ועוד. הסכום ש"אבד" בשל הפרצות נאמד בכ-32 מיליון ₪ בלבד לאורך כ- 20 שנים של אחזקת הגדר ותיקוני פרצות. כבר מעל לשנה שגדר הביטחון תקינה ב 100% ומתוקנת מידי יום.
''לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור על 100% כשירות מאז ועד היום.
''מנהלת גבולות ותפר ביצעה פעולות אחזקה ותיקון פרצות לאורך השנים. משיקולים בטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. דוחות האחזקה המלאים הוצגו למבקר המדינה.
''בניגוד לנטען בדוח לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר, אלא להיפך. בשנים 2020-2022 בוצעו 4,371 תיקונים, עלייה של 100% ביחס לשנים 2017-2019, שבהן בוצעו 2,287 תיקונים. בראייה רב שנתית, פעילות האחזקה השוטפת חסכה בעשור האחרון כ- 9 מיליארדי ₪. החלטת משרד הביטחון לתחזק מערכת מבצעית קיימת ולא לצאת למכרז חדש, חסכה למערכת הביטחון כמיליארד ₪. המערכת ממשיכה לתת תפוקה מבצעית גם לאחר 20 שנים מאז שהוקמה ולמרות שאורך חייה הוגדר במקור ל-15 שנים בלבד. על אף הכתוב בדוח, בשנים שקדמו לדוח הוחלפו מערכות התצפית במכשול במערכות חדישות ומתקדמות. במסגרת מבצע "שובר גלים" אושרה תכנית לחיזוק המענה האיסופי במרחב בתפר, שמבוצעת בימים אלה.
''מנהלת גבולות ותפר מקימה מחדש את המכשול בצפון השומרון, בין סאלם לאורנית. המכשול שיכלול בחלקו חומה ובחלקו גדר מחוזקת (שעון חול) עם אמצעים טכנולוגיים ואתרי איסוף חדשים, יושלם בתוך כשנה. משרד הביטחון מגבש בימים אלה תכנית לשדרוג המכשול והמעברים שלאורכו. התכנית תובא לאישור הדרג המדיני'', לשון התגובה.