קבוצת התיאטרון הנשי 'נענע' תקיים מיד לאחר חג הפורים כנס פלייבק נשי בהשתתפות שחקניות, מוסיקאיות, מאמנות ומחנכות.
על האירוע שמשלב פסיכולוגיה ואימון עם דרמה ותיאטרון שוחחנו עם מי שהקימה את פלייבק נענע ויוזמת הכנס, טובי קליין גרינולד.
בכנס, היא מספרת, צפויות להשתתף נשים מכלל המגזרים, בהן מי שעוסקות באימון ובפלייבק ומי שאינן כאלה ובשני סבבים של סדנאות יעלו תחומים שונים הקשורים לפלייבק, כגון מחול, מטאפורות, שילוב של הומור, פלייבק ככלי טיפולי עם נוער מתמודד ועוד.
"בפלייבק אנשים מספרים את הסיפורים שלהם והשחקנים שמאומנים בטכניקות מסוימות נותנים שיקוף לסיפורים", מתמצתת קליין גרינולד את המתרחש על הבמה בדרכים של הומור, דרמה, מחול ועוד. בדבריה היא מתארת את מה שעובר בנפשו של המספר הרואה כיצד הסיפור האישי שלו הופך מיידית ליצירה אמנותית המעצימה חלקים מסיפורו ולעיתים חושפת פרקים שלא סיפר בעצמו אך ברגישותם זיהו השחקנים את הנסתר שבדברים. רוגע וריפוי כרוכים ברגעים שכאלה, היא אומרת.
כדי להגיע ליכולות המיוחדות הללו עוברות שחקניות הפלייבק תקופה ארוכה של לימוד והתנסות וקליין גרינולד מספרת: "כשאני מלמדת קבוצה חדשה אני שואלת מי לטעמן של הלומדות נמצא במרכז כשהן חושבות על תיאטרון. בדרך כלל אומרים שהשחקן הוא במרכז, ואני אומרת שהמספר הוא שבמרכז, ואנחנו משרתים את המספר. הבא בתור במרכזיותו הוא הקהל שלא פעם נשאל אם הוא מזדהה עם ההופעה שלפניו ורבים מוצאים בה את עצמם.
"בפלייבק השחקנים עובדים כקבוצה ואין מי שבולט יותר מהאחר. אין אגו", היא אומרת ומספרת כי "לפני כל הופעה אנחנו עומדות יחד במעגל ומתפללות שנביא לאנשים את מה שהם צריכים, שנביא שמחה. המטרה שלנו היא לא לשרת את הכישרון שלנו, אלא להביא לקהל את מה שהוא צריך. לפעמים זה צחוק ולפעמים זה בכי והתרגשות". דוגמא לסוג כזה של התרגשות היא מספרת מחוויותיה האישיות כמי שרגעים מרגשים מחייה עלו בשיקוף אל הבמה. "אני זוכרת את השיקוף ואיך שבכיתי והתרגשתי. זה מביא לפירוק של רגשות. לפעמים מה שצריך הוא צחוק ולפעמים זה בכי".
עוד שאלנו את טובי קליין גרינולד אם נכונה התחושה שהתפרקות רגשית שכזו יכולה להתקיים אך ורק בקבוצות נפרדות לגברים ולנשים, והיא מאשרת שיש בהחלט נושאים שהרגש עולה בהם בצורה הטובה ביותר כאשר קיימת הפרדה בין המינים. בהקשר זה היא מזכירה פלייבק שהעלתה קבוצת התיאטרון שלה סביב מעגלי החיים "ואחד הערבים שעשינו היה על לידות, ואין מצב שחלק מהסיפורים שסיפרו נשים היו מספרות בקבוצה מעורבת", היא אומרת ומספרת על ערב שנעשה סביב נושא האהבות שגם בו "קשה לדעת אם היו מספרות על דייטים לא מוצלחים בקבוצה מעורבת".
עוד היא מספרת על קבוצות פלייבק של גברים שגם בהן עולים רגשות שלא היו עולים בקבוצה מעורבת. עם זאת היא אינה מפחיתה בחשיבותן של קבוצות מעורבות כחלק מההיכרות החשובה בין המינים. הכנס המתוכנן צפוי להתקיים לרגל יום האישה הבינלאומי, כך שהעצמה נשית צפויה לקחת בו חלק מרכזי.
על ייחודיותה של קבוצת הפלייבק כקבוצה שמניחה את האגו בצד, היא מבהירה כי אמנם את האגו לא ניתן לאפסן לחלוטין והרצון להוכיח כישרון וכישורים קיים, אך אין מרפקנות ומאבקים. "שחקני פלייבק תומכים אחד בשני. הנקודה הכי חשובה היא ההקשבה למה שהמספר מספר וגם אחד לשני, כדי לזרום אחד עם השני. שחקנית מרגשה טוב אם היא מרגישה שהיא הצליחה לדבר לליבה של המספרת".
ערך מיוחד רואה קליין גרינולד בקיומו של הכנס המתקרב דווקא במרכז שלווה, המקום בו תוך כדי הנאת המשתתפות גם נעשה חסד ותמיכה במוסד החשוב שכל כולו נתינה למען ילדים עם צרכים מיוחדים.