פרופ' אשר כהן, מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן, מציע להבחין בין חלקים שונים באופוזיציה ולזהות שאם ב'מחנה הממלכתי' של בני גנץ יש הבעת נכונות להידברות, הרי ש"יאיר לפיד נראה כרוכב על גלי הכאוס ולא מוכן לכלום".
"ההידברות לא תגיע מלפיד, אלא מקבוצות אקדמיות או כאלה שמחוץ לפוליטיקה. זה לא יקרה מכיוונו של לפיד", אומר פרופ' כהן בראיון לערוץ 7.
הוא מתייחס גם לעצם הצורך בקיומה של הידברות ואומר כי ההבדל בין ההתנתקות למציאות העכשווית היא בכך שההתנתקות הייתה מהלך בלתי הפיך. "זה בוצע בניגוד גמור למה שנאמר בבחירות ואי אפשר לחזור לאחור. כאן מדובר בחקיקה שמחר אפשר לחזור ממנה. הם יוכלו לשנות כשיגיעו לשלטון. זה לא הגבול עם לבנון ולא ההתנתקות, אז שלא יספרו לי סיפורים".
"אסור לשכוח שבניגוד לאירועים אחרים, אנחנו באירוע שקשה להעריך כמה ספרים ומאות מאמרים וימי עיון נעשו עליו לאורך דור שלם, ופתאום מדברים על הידברות? רבות מהאמירות האלה נשמעות כמו רצון למסמס את זה", קובע כהן ומזכיר את הקריאה שפרסמו 18 שופטי העליון לשעבר שמציעים שתוקם ועדת מומחים שתקבל מסמכים, תשמע מומחים ורק לאחר מכן הדבר ייבדק.
"לא יאומן ששופטים עליונים כתבו את זה. הרי מי כמוהם יודע כמה נכתב על העניין. זה נראה כמו ניסיון מיסמוס. לכן אני מוכן להידברות, אבל שיהיה ברור שזה לא מיסמוס", מוסיף כהן.
כדי להוכיח שמדובר בהידברות אמיתית, הוא אומר, המהלך צריך להיפתח מתוך נקודת מוצא הקובעת שדרוש שינוי ולא מתוך תחושה שהכול בסדר ואין צורך בשינוי למעט שינויים קוסמטיים.
בהתייחס לטענה לפיה הרפורמה תוביל לפגיעה בזכויות נשים, משיב פרופ' כהן כי זכויות נשים נוגעות לכלל הנשים, כולל אלה החרדיות שרוצות ללכת לאירועים בהפרדה שנאסרה על ידי מערכת המשפט, "וגם זכויות נשות דרום תל אביב שזכויותיהן נרמסו על ידי המסתננים".
"בית המשפט קידם מאוד את ההעדפה המתקנת וקבע שיש צורך ביותר מועמדות, אבל התברר שזה לא כולל מועמדות לשיפוט שזכויותיהן לא כלולות בכך", אומר פרופ' כהן ומציין כי דווקא הכנסת, בגלל היותה פוליטית היא מוגבלת ונתונה למגוון אילוצים של יחסי כוחות ולחצים ציבוריים, מונעת את עצמה מהעלאת הצעות הפוגעות בזכויות. כך היה בהצעתה האחרונה של ש"ס שירדה מהשולחן בתוך שעות בודדות מבלי שיגיעו לחצים כאלה ואחרים אלא מתוך שיקול פנימי של הפוליטיקאים.
כהן מזכיר כי פסקת התגברות קיימת בחוק יסוד חופש העיסוק משנת 94', והיא הופעלה רק פעם אחת. "ההנחה שברגע שתהיה פסקת התגברות, הכנסת תתכנס פעמיים בשבוע לישיבות התגברות היא פשוט מופרכת ללא אחיזה במציאות. מדברים על דיקטטורה ואבדן עצמאות של מערכת המשפט ושישתמשו בפסקת ההתגברות אלו הנחות יסוד חסרות בסיס".
עוד הוא מזכיר את התערבות מערכת המשפט בעבודת הממשלה, ובהקשר זה מעלה פרופ' כהן את הגז שיכול היה להישאר במעבי האדמה עם בית המשפט היה מכריע בסוגיה, וכך גם בשאלות רבות נוספות שאינן נוגעות למערכת המשפט מתוך תפיסה שהכול שפיט.
"הכנסת קיבלה חוק שנוגע למסתננים והוא נפסל, דנו בו שוב, ושוב הוא נפסל, וכעת אנחנו כבר בסיבוב השלישי, כי השופטים החליטו שהפקדת המשכורת של המסתננים לא מקובל. מה יתרונם של השופטים להחליט שעשרים אחוזים מהמשכורת זה לא מידתי ו-12 אחוזים זה כן מידתי? מה הופך את העמדה של בית המשפט לטובה יותר מהעמדה שלך ושלי שתביא להחלטה ביחד מה סביר ומה לא? אין להם שום יתרון. גם בג"ץ בני הישיבות שמחליט בשנות השמונים שהחלטת שר הביטחון כרגע סבירה, מה מביא אותם להחלטה של מה סביר ומה לא ומה הופך את עמדתם לטובה יותר משלנו, האזרחים?".
פרופ' כהן לא מוכן לקבל את שיח ההתקפלות שנובע מאיומי טייסים או גורמים כאלה ואחרים. "אם תהיה כניעה לזה זו תהיה סוף הדמוקרטיה", הוא קובע. "אומרים שארבעים טייסים לא מגיעים לאימונים. הם צריכים להבין ולהפנים את החלטת הרוב הדמוקרטי. האמריקאים מודאגים ממעורבות פוליטית במערכת המשפט, אבל ארה"ב נמצאת במקום אחד מתחת ישראל במדד הדמוקרטיה", דברי פרופ' כהן.