עורך הדין אילן בומבך, המועמד לראשות לשכת עורכי הדין ומתומכי ההידברות סביב החקיקה לתיקון מערכת המשפט, מתייחס בראיון לערוץ 7 למתווה פרידמן-אלבשן.
"העבדה שיש מתווה כזה או אחר ויש אנשים שיושבים על המדוכה זה חשוב ביותר", אומר בומבך ומוסיף: "במקום להגיד תעצרו חקיקה ותדברו, פשוט תדברו. השבוע היו ימים ללא חקיקה וניתן היה לדבר עד שייצא עשן לבן, אבל זה לא קרה".
בומבך מביע חשש שכל רצון לקיום שיח יתקל בסרבנות בשל הפוזיציה הפוליטית אופוזיציונית שבה מנהיגים יחששו מאיך תתקבל הסכמתם לשיח בעיני מצביעיהם. "יש מי שסבור שאם הם ידברו הבייס שלהם יראה בהם בוגדים באתוס. אנשים התאהבו בהפגנות. בני גנץ אומר שחשוב להידבר, אבל אנשים כמו לפיד אומרים לו מה פתאום לדבר, אסור לתת לזה יד, צריך רק להפגין. זה מה שגורם לשיסוי של העם".
במציאות שכזו, בה הזירה הפוליטית מתקשה לקדם שיח של ממש, אומר עו"ד בומבך, אין מנוס ממתווה שיגיע מגורמים מחוץ למערכת הפוליטית, כפי שקורה במתווה הנשיא ובמתווה פרידמן-אלבשן.
לטעמו של עורך הדין בומבך הסוגיה החשובה ביותר שיש לכלול בכל מתווה היא השארתה של נציגות לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, וזאת משום שלא כל הסוגיות נחלקות בין ימין ושמאל, וחשיבות עליונה יש למקצועיותו ואישיותו של השופט הנבחר, סוגיות שידועות בעיקר למי שמכיר את השופטים בעבודתו היומיומית, כלומר עורכי הדין. משום כך, לתפיסתו של בומבך יש להותיר נציגות של שני חברים מלשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם לא נכון לשקול זאת שוב לאור ניסיון העבר של ראשי לשכת עורכי הדין אפי נווה ואבי חימי ולנוכח החשש מהאינטרסים הכפולים של עורכי דין הבוחרים את השופטים שבפניהם הם או משרדיהם מייצגים לקוחות. בומבך משיב כי אכן לדעתו החברים בוועדה לבחירת שופטים לא רק שהם עצמם לא יוכלו להופיע בפני שופטים, אלא גם משרדיהם. באשר להתנהלות הלקויה של ראשי לשכה קודמים הוא אומר כי ליקויים מסוג זה יכולים לצוץ גם אצל נציגי גופים אחרים.
"צריך להבין ששופטים צריכים להיות קודם כל מקצועיים ומתאימים לתפקידם, ולא לבחון את הדברים רק מההיבט הפוליטי, צריך לבחון את ההיבטים של האם אתה ראוי לשפוט. אדם מתמנה לשופט לכל חייו המקצועיים, ואם מינית מי שלא מתאים לא ניתן לפטר או להדיח אותו, אלא רק אם עשה מעשים פליליים. זה ממש מסמר בלי ראש. אם מגיע מועמד שחוק, לא מוכן, לא בקי בדין או בעובדות הוא יישאר שופט שלום עד גיל שבעים ועד אז יגרום עוול לצדדים. לכן דרושה רביזיה אמיתית בכל הליך המינוי אבל צריך לשמור שתהיה נוכחות של לשכת עורכי הדין".
על הסעיפים הנוספים במתווה פרידמן-אלבשן אומר בומבך כי מדובר בסוגיות שבהחלט ניתן להסכים איתן, לדון בהן ולהתפשר, "הדברים לא כתובים בעשרת הדיברות ובהחלט אפשר להתפשר ולא כל אחד יוצא עם מלוא תאוותו בידו, אבל השלום והפשרה הם ערך עליון. זה שלא מתכנסים ולא מוותרים יכול להיות איום ונורא. סוף סוף באים לידי מה שאני מקווה שיבשיל לסוג של חוקה".
"ועדת הררי ישבה בשנת 50' וקבעה שנכונן בינתיים חוקי יסוד אבל מה מעמדם, מה קורה עם חוק שסותר חוק יסוד, אין לנו חוק יסוד החקיקה ואין לנו חוקה. טוב יהיה אם כל הצדדים יתכנסו ויגיעו למצב שיש לנו בו חוקה", אומר בומבך המוצא היגיון ברעיון לפיו חוקי יסוד ייקבעו ברוב של 70 חברי כנסת או בקריאה רביעית בכנסת הבאה. "זה בהחלט רעיון שאפשר לקבל אותו. גם אם נכון אולי לחדד אותו, הרעיונות יצירתיים והם יכולים להראות שמשנים את המצב הקיים".
"עד עכשיו שופטי העליון קבעו כי המחוקקים לא החליטו. אם היו מכוננים חוקה או חוק יסוד חקיקה וקובעים דברים בצורה מפורשת השופט ברק לא היה כותב בפסק המזרחי דברים שחולקים עליו. כעת מדברים ודנים וזה חשוב אבל חשוב שזה לא יהיה חד צדדי. אם תהיה נכונות לפשרה בהחלט יכול לצאת מהדבר הזה דבר טוב", אומר בומבך המעיר כי "הדברים לא צריכים להיות בכלי התקשורת. טוב שהדברים הללו לא תשזוף אותם השמש ותהיה הידברות אמיתית. רק כך יגיעו לשיח פורה ואמתי ושיביא להסכמה. ממש לא משנה אם פסקת התגברות תהיה ב-70או 65 ואיך יפסלו חוקים, ובלבד שתהיה הסכמה בכנסת".