בין דרכי המחאה השונות בוחרים מתנגדי החקיקה לתיקון מערכת המשפט גם לחסום את נתיבי הים של ישראל. על המשמעות הכלכלית של מהלך שכזה שוחחנו עם שי רוזנגרטן שבשירותו הצבאי שירת כקצין שליטה בחמ"ל המבצעי של חיל הים בנמל אשדוד, כיום פעיל ב'אם תרצו'.
על האופן בו ניתן לחסום את הים, מסביר רוזנגרטן כי אמנם הים פתוח, אך "מבואות הנמל לא פתוחים. מדובר בשטח קרקעי צר ומוגבל, שצריך לתחום אותו בשובר גלים להגנה מנזקי הטבע, ואליו נכנסות אניות סוחר, אניות מלחמה, יאכטות וכו'. המשימה של חיל הים היא לשמור על מבואות הים פתוחים ומאובטחים. היעד הוא לשמור על חוף בטוח וים פתוח, ומה שקורה כרגע הוא שישנם כלי שיט של מפגינים ומוחים שבאופן הזוי לחלוטין בוחרים לחסום את מבואות הנמל באמצעות כלי שיט קטנים".
"כלי שיט סוחר הוא מאוד גדול ומוגבל בתמרון שלו. לוקח לו הרבה זמן לשנות נתיב. כל יום וכל שעת עגינה באזור הנמל הם עסק יקר שיכול להגיע למיליוני שקלים. הוא לא יכול לדרוס כלי שיט קטן. מדובר במשבר שבו סחורות מעוכבות מלהיכנס לישראל, וכדי להבין את המשמעויות של הדבר הזה צריך לזכור ולהזכיר שישראל היא מדינה מוקפת אויבים או שלום קר מכיווני היבשה, ונתיבי הסחר המשמעותיים ביותר של ישראל הם הימיים, שדרכם מגיעים יותר מ-90 אחוזים מהאוכל, הדלק, הביגוד וכמעט כל מוצר שאנחנו משתמשים בו. מעשה שכזה, בין אם זמני וארעי ובין אם קבוע, חונק את הכלכלה הישראלית", אומר רוזנגרטן.
לישראל, הוא מציין שלושה נמלים, באילת אשדוד וחיפה, ו"בלעדיהם אנחנו מנותקים מכל עורקי החיים למדינת ישראל. המפגינים מנסים להכריז שבדיקטטורה אין חופש תנועה וכו', אבל בפועל הם חוסמים את נתיבי התנועה המשמעותיים ביותר של ישראל, נתב"ג והנמלים, כשאין לנו אופציה אחרת להזין את האזרחים, כפשוטם של דברים, בתבואה, פירות, ירקות, סחורה ובשר באמצעות המשק המקומי. אנחנו מייבאים דרך הים את הסחורה הזו. בתקופת הקורונה הזכירו לנו שאנחנו מדינת אי, ואנחנו אכן מדינת אי".
רוזנגרטן מדגיש כי הטיעון לפיו החסימה היא רק לשעה או שעתיים ומיד לאחר מכן היא תשוחרר, הוא טיעון המתעלם מההשלכות ארוכות הטווח של סוג כזה של חסימה. "מדובר בפגיעה בכל לוח העגינה והתנועה של נמל חיפה וזה עולה מיליונים לאזרח הישראלי. מעבר לכך, מה מבטיח לחברות ספנות שדבר כזה לא יקרה שוב. הם לא יודעים מה יקרה בעתיד ולכן הם יעדיפו לעגון בנמלים אחרים ולייקר מאוד את עלות הביטוח. לכן ההשלכות הן לא רק עיכוב של אנייה לשעה או שעתיים. מדובר נזקים של מיליוני וכדור שלג שיכול להגיע למקום מאוד רע עבור כל אזרחי ישראל, כולל אלה שמוחים בצורה חסרת אחריות".
"נראה שאין גבול שהמוחים הללו לא מוכנים לחצות", אומר רוזנגרטן ומדגיש כי הוא "לא מומחה לספנות אבל כקצין בחיל הים אני יכול לומר שאת החשיבות של הנמלים לימדו אותנו מהרגע הראשון. מפליא לראות יוצאי חיל הים שמשתתפים בדבר ההזוי הזה. אני מאוד מקווה שהם יתעשתו, כי זה לא רק חסימת הנמל לזמן הקצר, אלא אירוע בעל משמעויות ארוכות טווח כשחברות ספנות יגידו שאין להן ביטחון בכניסה לנמלי ישראל כי לא יודעים מתי תהיה ההפגנה הבאה והם לא רוצים לבוא או מייקרים משמעותית את הכניסה של האניות שלהם לישראל. במקרה הטוב זה ייקר סחורות ובמקרה הרע ימנע מאיתנו סחורות. אין לי המחשה אחרת חוץ משריפת אסמים הלכה למעשה. מדובר בתבואה, פירות ירקות, בשר, דלק ובגדים, מוצרים שאף אחד לא יכול להסתדר בלעדיהם".
על אמצעי האכיפה לפינוי חסימות ימיות מסוג זה, אומר רוזנגרטן כי אזרחי ישראל לא תמיד מודעים לכך, אבל "יש אגף שיטור ימי, שמשתמש בכלי שיט כמו צרעות וכו', כלי שיט זריזים עם שוטרים עליהם במגמה לאכוף כללי שיט ודיג במבואות הנמלים, ואם יש צורך חיל הים אמור להגן על הנמלים מאיומים. יש אפשרות לעצור כלי שיט, להחרים כלי שיט, לקנוס ולעצור בעלי כלי שיט. הכלים קיימים צריך רק להפעיל אותם".