בחטיבת השווקים של בנק דיסקונט מנתחים את הסכם השכר החדש במגזר הציבורי שנחתם בשבוע שעבר בין משרד האוצר להסתדרות.
הניתוח של דיסקונט אופטימי כמו הניתוח שערכו בבנק הפועלים, והוא גורס כי ''התמתנות השכר במגזר העסקי והסכם השכר בציבורי, הינם בבחינת בשורה חיובית לאינפלציה העתידית".
כלכלני חטיבת השווקים של דיסקונט כתבו בניתוח שלהם כי שיעור האבטלה עלה בינואר ל- 4.3%, על רקע עליה בשיעור ההשתתפות (מ-63.7% ל-63.9%), בעוד היקף המועסקים עלה בכ-23 אלף. "לפיכך, העליה בשיעור האבטלה מוסברת על-ידי עליה בשיעור ההשתתפות. נציין, כי באמצע השנה שעברה, עמד שיעור האבטלה על 3.4%, ומאז חלה, כאמור, עליה ל-4.3%, כאשר במקביל עלה שיעור ההשתתפות מ-63.2% ל-63.9%.
"נתוני השכר הממוצע במגזר העסקי מצביעים על התמתנות, מקצב של למעלה מ-5% בחודשים האחרונים ל-4.3% בדצמבר 2022 (שנה אחורנית), בעוד במגזר הציבורי מסתמנת האצה מגידול אפסי באמצע 2022 לכ-2% בסופה. במגזר הציבורי בולטת העליה בשכר בענף החינוך, בענף שירותי מינהל ציבור וביטחון ובענף בריאות וסיעוד.
"במהלך השבוע החולף נחתם הסכם שכר במגזר הציבורי, לפיו תינתן תוספת שכר בשיעור 11%, פרוסה על פני 5 שנים, ובנוסף, תוספת של 6,000 שקל באפריל השנה. במקביל, החל מ-2024, יקוצר שבוע העבודה מ-42 שעות שבועיות ל-41 שעות ול-40 שעות ב-2025, קיצור שמשמעותו העלאה בשכר לשעה, וגידול בשכר החודשי, הכולל שעות נוספות'', נכתב בדו''ח של דיסקונט.
כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד חתמו בשבוע שעבר על הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי, שיהנו מתוספות לשכר ומקיצור שבוע העבודה. סמוטריץ' ובר־דוד השלימו את המשא ומתן בשקט ובמהירות יחסית למרות פערים עמוקים בתפיסות העולם הכלכליות שלהם.
סמוטריץ' אמר: ''אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על ניהול מו"מ אחראי שראה את טובת אזרחי ישראל כולם וחתרנו יחד להסכם שיגדר את האינפלציה ויחזק את כלכלת ישראל. הבאנו הסכם מצוין למדינת ישראל''.