רבות מדובר על הפגיעה האנושה לכאורה בזכויות האדם שתתחולל לאחר השלמת חקיקת התיקונים במערכת המשפט. בישיבת ועדת החוקה של הכנסת היום הסבירה חברת הכנסת טלי גוטליב בקצרה עד כמה הטיעון מופרך. ביקשנו ממנה להרחיב ובראיון לערוץ 7 היא מסבירה.
"הרפורמה עוסקת במערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ ולא מתייחסת למערכת היחסים בין האזרח לבית משפט השלום המחוזי או העליון בשבתו כבית משפט לערעורים", פותחת ח"כ גוטליב ומבהירה:
"האזרח לא פונה לבג"ץ, כי רוב הסמכויות הבג"ציות הורדו לבתי המשפט לעניינים מינהליים. דוגמא לכך, אם לילדה שלי אין בית ספר או שהיא בהשמה לא מתאימה, היא לא פונה לבג"ץ, אלא לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וכך אם צריך תרופה או שהרשות המקומית רודפת מישהו. לא פונים לבג"ץ. כל הניסיון הפתטי להפחיד אותנו, ההורים לילדים מוגבלים, מהרפורמה הוא שימוש לרעה בתעמולה וכוח בלתי מרוסן ממומן ומתומזר שיש לשמאל ואין לימין".
גוטליב שבה ומדגישה כי "הרפורמה עוסקת בארבע נקודות בלבד. הראשונה היא אי התערבות של העליון בשבתו כבג"ץ בהחלטות חוקיות של הממשלה. נכון לשאול כאן איך יתכן שבכלל בית משפט יכול להתערב בהחלטות ממשלה אם הן חוקיות, אבל לאורך השנים בג"ץ התערב בשיקולי חוסר סבירות, כמו במקרה דרעי שהיה חוקי. אנחנו לא מוכנים שיתערבו משיקולי סבירות בהחלטות ממשלה חוקיות. אנחנו לא מבטלים את ההתערבות משיקולי סבירות בבתי המשפט המנהליים כי אנחנו רוצים שיהיה סעד לאזרח מול הרשות והרפורמה לא עוסקת בכך. אין שום קשר לזכויות אדם".
גוטליב מזכירה את עמדתה, אותה פרסה בפני המצביעים בתקופת הפריימריז לרשימת הליכוד, ולפיה יש לקבוע שורה של סוגיות שבהן בית המשפט לא יעסוק, ובתוך כך סוגיות הנוגעות לדת ומדינה. מציאות שכזו, היא אומרת, הייתה מונעת את הדיון המשפטי בחוק החמץ. אודות חוק זה היא מזכירה כי לבית המשפט הוגשה עתירה נגד האיסור להכניס חמץ לבתי חולים, כאשר ברור לאדם שומר מצוות שחובתו הדתית היא בל ייראה ובל יימצא, ועשויים להיות חולים, רופאים ואנשי צוות שומרי מצוות שלא יוכלו להיות בבית חולים שבו האיסור אינו מוקפד.
"יש כאן עתירה מתריסנית שפגשה את השופט הנדל שאמר לעותרים למחוק את העתירה ותגיעו להבנות ביניכם, כי זה לא עניינו של בג"ץ. לעומת זאת השופט עמית קבע בפסק דין מנומק שאין סמכות לאסור הכנסת חמץ לבתי חולים, אלא אם כן הדבר ייקבע בחקיקה. כלומר שבג"ץ הכריח אותנו כמחוקקים לקבוע את החוק הזה, ומדובר בחוק שאינו קובע סנקציה אלא רק קובע שמותר לאסור הכנסת חמץ לבתי חולים וכל מנהל בית חולים יקבע את מדיניותו. זו עדות נוספת לכך שאין כפייה דתית ברפורמה".
גוטליב מוסיפה ומתייחסת גם להשלכות פסקת ההתגברות ואומרת כי "משמעותה של פסקת ההתגברות היא שבג"ץ לא יוכל לבטל חוק שהכנסת חוקקה ברוב של 61 תוך קביעה שהוא נחקק למרות אמירה בחוק יסוד שמדובר בתכלית ראויה". הצורך בפסקה זו, אומרת גוטליב, נולד בעקבות מקרים כמו החיוב לשלם קצבת שארים והענקת הטבות ל21 ילדיו ו-6 נשותיו של המחבל שביצע פיגוע רצחני בבאר שבע ובו נרצחו ארבעה אזרחים. הרצון למנוע את ההטבות על מנת לייצר הרתעה נבלם על ידי בית המשפט, בעוד המחוקק מבקש לקבוע שיצירת הרתעה היא תכלית ראויה וחשובה יותר מאותן זכויות אזרח הניתנות למשפחת המחבל.
"זו הסיבה שדרושה פסקת ההתגברות, ואגב, גדעון סער כבר חוקק את החוק הזה והביא אותו לקריאה טרומית, כמו שאנחנו עשינו. הוא חשב שנשכח זאת אבל בדקנו ברשומות וראינו שהוא כבר הביא את החוק להצבעה טרומית. הוא הבין שצריך לאפשר חקיקה של חוקים מסוימים, למרות שבית המשפט העליון אסר אותם".
חברת הכנסת גוטליב מוסיפה וקובעת כי בחינה היסטורית מלמדת שהכנסת לא פגעה בזכויות אדם, בעוד מי שכן פגע בזכויות אלה היה בית המשפט העליון ודוגמאות לכך היא מציגה כשהיא מזכירה את האישור שנתן בית המשפט למוסטפה דיראני, חוטפו של רון ארד, לתבוע את מדינת ישראל על החקירה שעבר, ובמהלך הדיון גם נחשפו שיטות חקירה. רק כאשר לאחר שחרורו של דיראני בעסקה והוא שב לזרועות הטרור, החליט בית המשפט לעצור את העתירה שהוא ניהל נגד המדינה. עוד היא מזכירה את הסחבת שבה בית המשפט משהה דיונים על הרס בתי מחבלים למשך שישה חודשים ולאחריהם הוא קובע שחלפו כבר די חודשים כך שאין בהרס הבית כדי להרתיע.
"מדובר במאבק של שמאל וימין ולא עניין של רפורמה. אין דבר וחצי דבר בכותרות. אני רגילה לסיסמאות הלעוסות של השמאל", אומרת גוטליב ולשאלתנו אודות ההסברה החסרה היא מציינת כי בכל במה היא מעלה את הדברים גם במחיר אישי כבד שאותו היא משלמת באהבה. "אני לא אחראית על ההסברה אלא רק על עצמי. מעולם לא הכנסתי את עצמי לעוצר ראיונות. אני מסבירה את הדברים בצורה הכי מובנת. הרי גם אליבא דמתווה הנשיא ברור שאי אפשר להתערב בחוקי יסוד ואי אפשר להתערב בהחלטות ממשלה בטיעוני חוסר סבירות. לא יעלה על הדעת שהחלטת ממשלה ששואבת את כוחה מתוקף 64 חברי כנסת תתבטל בשל החלטת 15 שופטים שקובעים שזה לא סביר. זה לא הגיוני".