בגבעת השלושה התקיים מפגש נוסף של חברים מהתנועה הקיבוצית עם הנהגת הישוב היהודי בחברון וישובים נוספים ביהודה ושומרון.
על המפגש שמתקיים על רקע ולמרות האווירה הקוטבית בציבוריות הישראלית, שוחחנו עם אחד מיוזמי המפגשים, יואל מרש"ק, איש התנועה הקיבוצית.
"אחים אנחנו", אומר מרש"ק במענה לשאלה הצינית שנשאל כיצד בכלל ניתן לקיים שיח בימים שכאלה. "יש לנו ארץ אחת עם מספר שבטים, והמכנה המשותף שלנו הוא מדינה ציונית יהודית דמוקרטית. אנחנו העם היהודי שמתרכז בארץ ישראל ומממש את חלום המדינה היהודית ציונית ליברלית", מזכיר מרש"ק המציין כי המפגש האחרון כלל מעבר לאנשי חברון גם את הרב יגאל לוינשטיין, השר לשעבר אברהם כץ עוז, נדיה מטר ואישים ופעילים נוספים מימין ומשמאל.
על עצם השיח שקיימו הצדדים במפגש אומר מרש"ק: "השיח היה מעניין מאוד. לנושאים שדיברנו עליהם נכנס גם העימות בין שני המחנות בנושא הרפורמה המשפטית, נושא מאוד לא פשוט. מעבר לחילופי דעות איך חיים כאן יחד ומה מקבלים ומה לא מקבלים בחיים המשותפים שלנו במדינה, עלו נושאים כמו השליטה בעם זר, ההכרה בעם הפלשתינאי שמבקש לעצמו מדינה עם תרבות משותפת ושפה משותפת".
"אין ציפייה לקבל החלטות. יש כאן דיון לגבי סדר העדיפות על מה נכון לדבר. אני, תומך תכנית טראמפ שמאפשרת שתי מדינות בלי להזיז אף אחד, ויש אומרים לי שלא צריך לדבר על הפתרונות אלא על החזון, ואני אומר שהחזון היהודי ציוני דמוקרטי הוא חזון משותף. אומרים לי שאין עם מי לדבר ונשאר השיח מי אנחנו בעצם", נותן מרש"ק הצצה קלה לתוכן המפגש.
האם קיימת תקווה או ציפייה כלשהי שאחד הצדדים יקבל את עמדתו של הזולת? מרש"ק מודה שלא. מה מטרת השיח? בעיניי המטרה מעבר להיכרות, היא שההתוודעות הבינאישית והישירה הזו יוצרת מצב שבו גם אם נעמוד משני צידי הכביש לא ננהג לעולם באלימות איש כלפי רעהו, ובזכות ההיכרויות נשאף להגיע להסכמות, וזה מה שדרוש כעת".
לטעמו של מרש"ק רגע המבחן של הקבוצות המשוחחות ביניהן יגיע לאחר פרסום מתווה הנשיא, מתווה בו הוא תומך עוד לפני שראה אותו ולפני שהוא יודע את פרטיו, אך להערכתו ביום שלאחר פרסומו ההתמודדות תהיה מול הקיצוניים בשני הצדדים, אלה המדברים על סרבנות ואלה המסרבים לכל פשרה.
"גם הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ יצטרכו להכריע למי הם שומעים לחוק או לממשלה", הוא אומר ואנחנו מזכירים לו שעצם ההעמדה הזו של החוק מול הממשלה היא העמדה שגויה שכן החוק קובע שיש לקבל את הכרעתה של הממשלה. מרש"ק משיב שאת האמירה הזו יהיה צורך להסביר לראשי הארגונים ולראשי רשויות שיחושו שעליהם לבחור בין השניים. "מדובר במשבר שהמדינה לא עמדה בפניו, כך אומרים מי שהיו פה עשרות שנים".
להערכתו של מרש"ק במציאות מתוחה שכזו יש תפקיד לכל אחד בגזרתו וגם אם מדובר בקבוצה קטנה של אנשים הרי שהם מובילי דעה המוכנים לבחון את עמדתם בצוותא. "לא מדובר באנשים רבים, אבל אלו אנשים שמתייצבים ואומרים את דעתם הנכונה להושיט יד ולבחון את הדברים בצוותא".
עוד הוא אומר כי "מי שמאזין לצד השני מגלה שהמרחק לא רב בין הצדדים", ותחושה זו מעניקה לו תקווה להתקרבות שמשמעותה "שיש משמעות למו"מ ויש תמיכה במובילי המו"מ. אני לא יודע מה מתווה הנשיא, אבל ברור לי שהוא והצוותים שלו יושבים על זה ימים והם יציגו משהו אפשרי, גם אם הוא לא הטוב לכולם. בפשרה כולם מפסידים למען קיום המדינה. אחרי מתווה הנשיא, אם כולנו נתמוך בו, תהיה לנו בעיה עם קיצוניים משני הצדדים. הקוראים לסרבנות והמסרבים לכל פשרה".