איך נראות ההפגנות והמחאות ברחובותיה של ישראל בעיני התקשורת הערבית? על כך שוחחנו עם ד"ר משה אלעד, אל"מ במיל' ולשעבר ראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הפלסטינים ויועץ לענייני ערבים במשרד הביטחון וכיום מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי.
על מה שנראה כמו ביטוי אקטואלי של הפסוק 'אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון', מספר ד"ר אלעד כי נראה שלתקשורת הערבית אכפת מהמתרחש בישראל, אך לא לעם. התקשורת הערבית עוקבת לא מתוך דאגה לעתידה של ישראל, אלא מתוך הנאה ללעוג למדינת ישראל.
"אנחנו חשים בלעג גדול ואובססיה של אנשים כמו נסראללה שאומר 'אמרתי לכם שהם קורי עכביש'. הפלשתינים אומרים שאם חשבתם שאנחנו, הפלשתינים, נגיע למלחמת אחים, אבל הם, היהודים, מגיעים למלחמת אחים ראשונים. יש לעג ארסי ושמחה לאיד בתקשורת הערבית, אבל זה בעיקר בקרב האליטות והעיתונאים, ופחות בקרב העם הפלשתיני ובעמים הערבים".
האם בארצות ערב מבינים על מה המהומה בישראל? "לא בטוח שהם מבינים מה קורה. הם מקבלים תמונות משתי זוויות. הם רואים תמונות של מחאה שלא ממש מבינים על מה היא ובה הם רואים דגלי לאום שבהיקף כזה לא עושים להם טוב, אבל הם נאחזים במילותיהם של בכירים ישראלים ומצטטים אותם אחד אחרי השני. כשמישהו מדבר על מלחמת אחים ושפיכות דמים זה מיד מצוטט בהרחבה, האמירה של ידלין צוטטה, כך דבריהם של חולדאי וחלוץ. כל זה כדי ללעוג לנו, והכותרת שלהם היא שלא צריך להילחם באויב כי הוא יחסל את עצמו".
ד"ר אלעד מעיר כי העובדה שישראל מתקרבת לשנת ה-80 להקמתה מוזכרת בדיווחים הללו כנקודת ציון עתידית. "הם מציינים בפירוש את העשור השמיני, ואומרים שישראל לא תצליח לחגוג את שנת השמונים שלה, כי החזון של בן גוריון של אומה שהיא כור היתוך של אנשים ממדינות רבות ותפוצות לא צלח. זה הצליח לכמה שנים אבל לא יאריך ימים וכל אזרח ישראלי יחזור למולדתו".
"לא נראה לי שהם חושבים שנפנה את המקומות וניתן להם אותם כעל מגש של כסף, אלא שאנחנו נהיה כל כך מסוכסכים בינינו כך שניתן יהיה לתקוע טריז בינינו, ובהתקפה שלהם יהיו אצלנו סרבנים רבים שלא יגיעו ליום פקודה ואז באמצעות כוח ניתן יהיה לנצח. הם מדמיינים זאת. בפנטזיה הערבית זה קל. השירים שלהם מדברים על כך שהם כבר שם".
אלעד מציין בדבריו כי סוג כזה של אופוריה נשמע לפני מלחמת ששת הימים "כשנאצר אמר לחוסיין שנתראה בתל אביב ונשתה קפה בשעה שש אחרי הניצחון. מאז הם לא אומרים דברי רהב כי דברים כאלה לא שירתו אותם, מאז הם נזהרו ועכשיו הם זורקים את זה מחדש".
על כל זאת מוסיף ד"ר אלעד ומציין כי למיטב ראייתו, מי שבאמת קרוב למלחמת אחים הם לא אזרחי ישראל אלא הפלשתינים המתקרבים ליום שאחרי תום תפקידו של אבו מאזן. להערכתו חמאס ופתח' ייאבקו עד חורמה ביהודה ושומרון, ומאבקים אלה לא יגיעו לרצועת עזה הנתונה בידי חמאס באופן מלא.
כעת, אומר אלעד, "הם ממתינים כמו כולם למה שיקרה, כי אם תהיה פשרה הם יאכלו את כמויות הנייר שהדברים נכתבו עליהם. יש לנו עסק עם אוכלוסיה שמכירה אותנו מצוין, מורתעת מאיתנו, וממי שאתה מורתע ממנו אתה לא מצפה שיהפוך לנמר של נייר בתוך שבועיים שלושה. ההרתעה כלפיהם עדיין קיימת, אבל לעג זה משהו אחר".