בטור המוטה מאוד שפרסם אודי סגל במהדורת החדשות של ערוץ 13 הוא ציין מחקר מתל אביב לפיו הקואליציה הגישה 124 חוקים "שמשנים את כללי המשחק, שנותנים שליטה מלאה לקואליציה ברשות השופטת ובמינוי שופטים, לא רק בכנסת ובממשלה. זו הפיכה משטרית".
הנתון כמובן צוטט שוב ושוב ברשתות החברתיות ובכתבות שסקרו את נאומו ה"אמיץ" של סגל שלא פחד להגיד לנתניהו את האמת בפרצוף.
אבל הנתון הזה הוא קשקוש מוחלט. גם אם הוא נושא את שם "המחקר" לשווא וגם אם חתום עליו ארגון עלום, עם שם מפוצץ כמו "פורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה הישראלית".
עמלתי קשה כדי לחפש את המחקר שזכה לאזכור במהדורת החדשות. לבסוף, מצאתי אותו באיזה פוסט נידח בפייסבוק. תחת חלוקה לכמה קטגוריות מפרטים החוקרים הלא מזוהים, הצעות חוק שהוגשו על ידי חברי הקואליציה. למי שלא יודע – חברי כנסת מכל הסיעות מגישים בסיטונאות הצעות חוק בתחילת כהונתה של הכנסת, חלקן הצעות חוק שהם גוררים איתם מכנסת לכנסת. הם מכניסים אותן למערכת בתקוה שיום אחד אולי הן יהיו רלוונטיות וניתן יהיה לקדמן.
בפועל חבר כנסת מצליח לקדם בכנסת אחת, במקרה הטוב, הצעות חוק בודדות (במידה והוא בקואליציה) ולכל הצעה כזו הוא צריך להשיג את הסכמת ועדת השרים לענייני חקיקה ואת תמיכת הקואליציה כדי לעבור את כל המשוכות, ההצבעות בועדות והקריאות במליאה.
יתירה מכך, רבות מהצעות החוק שנכנסו למאגר החקיקה של המחקר הזה הן הצעות שחוזרות על עצמן, לפעמים באותו נוסח ממש ולעיתים בשינויים קלים. כך ניתן למצוא כמה ח"כים שהגישו את הצעת חוק ההתגברות או שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים. המחקר כמובן סופר כל הצעת חוק כזו בנפרד.
גם הקטגוריות לפיהן חילקו החוקרים את החוקים ממש לא קשורות לענייני הרשות השופטת ומינוי השופטים. אחת הקטגוריות היא "שינוי חוקי הבחירות ופוליטיזציה של המינהל הציבורי". תחת הקטגוריה הזו הם הכניסו הצעת חוק לביטול יום השבתון בבחירות או מתן אפשרות לכנסת להדיח חבר כנסת שהפר הבטחת בחירות. מבלי לדבר על הסיכוי שהצעת חוק כזו תקודם, מה הקשר להפיכה משטרית?
קטגוריה אחרת היא "פגיעה בזכויות אדם ואזרח" אשר תחתיה הכניסו החוקרים הצעות חוק מאסר למי שיניף בהפגנה דגל מדינת אויב או ביטול גמלת ביטוח לאומי למי שפגע בדגל או בסמלי המדינה.
בקטגוריה נוספת "כפיה דתית, פגיעה בנשים, להט"בים ומיעוטים", נכללות הצעות חוק כמו הכרה בתעודת רבנות לתואר ראשון ושני או החזרת "שם האב" ו"שם האם" בטפסים הממשלתיים. אין ספק שמדובר בהצעות חוק שיגרמו כאן ל"הפיכה משטרית" של ממש.
קטגוריה נוספת היא "פגיעה בחופש הביטוי והיצירה: תקשורת ציבורית, אקדמיה, תרבות ואומנות" והצעות החוק שמצוינות שם הן הפחתת תקציב למוסדות המתבטאים נגד מוסדות המדינה, איסור על מוסדות חינוך לקיים אירועים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועונשים על הנפת דגל של מדינת אויב במוסדות חינוך.
זה המחקר המהולל שציין סגל בנאום הפוליטי שלו בחדשות. על זה הוא מסתמך כשהוא מדבר על החשש ובזה הוא מנפנף כדי להאשים את ראש הממשלה באי אמירת אמת ובסילוף העובדות.
התקשורת הישראלית מסלפת את העובדות בנוגע לרפורמה במערכת המשפט באופן קבוע. היא בולעת בשקיקה כל "מחקר" וכל טור דעה של "מומחה" מבלי לשאול, לברר ולאמת. גם אם היא בוחרת לייצג צד אחד, היא חוטאת באופן מובהק לתפקידה כתקשורת.
כלי התקשורת, עושים זאת במודע. בעיניים פקוחות הם מתדרדרים במורד הרייטינג כשיותר מדי כלי תקשורת מתחרים על קהל קטן של מתנגדי הרפורמה. יש ועוד יהיו לזה, השלכות כלכליות מרחיקות לכת ואובדן הכנסות שיגרמו לכלי תקשורת להיסגר. לערוץ 13 זה כבר קרה בגלגולו הקודם כערוץ 10. אז, הוא אץ רץ לממשלה כדי שתחלץ אותו, בקמפיינים קורעי לב שנשאו פרי. הפעם אסור יהיה לחלץ אותם על חשבון הציבור. שיאכלו לבד את דייסת הפייק שהם מבשלים.
הכותב הוא מנהל פעילות 'התנועה למשילות ודמוקרטיה'