ועדת החוקה של הכנסת דנה בדו"ח משטרת ישראל בנושא האזנות הסתר ובדו"ח משרד המשפטים בנושא הפעלת הרוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO).
לפני הדיון נשלח לחברי הוועדה דיווח לפיו מתוך 2,377 בקשות שהגישה המשטרה להאזנות סתר - רק חמש לא אושרו. בישיבה השתתפה גם המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, שעמדה בראש צוות הבדיקה של משרד המשפטים בפרשת NSO.
אחד הדוברים שהציג נתונים בוועדה הוא העיתונאי העצמאי, ניצב משנה בדימוס אבי וייס, המספר בראיון לערוץ 7 על הנתונים שנאספו אצלו במחקר שביצע לאורך שנים סביב הסוגייה.
וייס מציין בדבריו את הלחץ שהפעיל יו"ר הועדה, חבר הכנסת רוטמן, על עו"ד מררי, המשנה ליועמ"ש, על מנת לקבל מענה סביב היקף השימוש בתכנת הפגאסוס. וייס מציין את הטעות שנעשתה בכלכליסט בעת חשיפת הפרשה בתחילת הדרך, מה שאיפשר לוועדת מררי לטייח, כאשר נטען שהתוכנה הופעלה ללא צווים. "זה היה טיעון שגוי. אני טענתי מאז 2014 משהו אחר, שהייתה כאן הטעייה של חלק מהשופטים והוצאת צווים ושימוש לא חוקי בהם".
"כאשר התפרץ העניין המשטרה הודיעה שהיה רק מקרה אחד, והוא של שלמה פילבר, של חדירת פגאסוס שנעשתה בטעות. בשם המשטרה הופיע תנ"צ תלם, סגן ראש אגף החקירות, שטען את זה בפני הציבור ובפני ועדות הכנסת. ועדת מררי בדו"ח הראשון שלה המשיכה בקו הזה של חריגה אחת. בדו"ח השני דובר על ארבעה מקרים. אתמול בוועדה היועץ המשפטי של המשטרה, תנ"צ כהנא ענה כתוצאה מהלחץ של היו"ר שמדובר בלמעלה מאלף הפעלות של הפגאסוס", מציין וייס ומדגיש את הלחץ שהפעיל רוטמן על מררי כששאל מתוך איזה היקף נמצאו אותם ארבעה מקרים של חריגות. מררי מצידה ניסתה לחמוק בתשובות שונות אך רוטמן התעקש עד שכהנא "רצה לחלץ אותה מהלחץ ולהגן עליה, ואמר שהיא לא אומרת את המספר אבל אני אגיד, מדובר בלמעלה מאלף מקרים. סגלוביץ' אמר שהוא ידע את המספר. רוטמן נבהל מהמספר של למעלה מאלף".
באותם למעלה מאלף מקרים ניגשה המשטרה לקבל אישור משופט וחלק מהשופטים לא ידעו מה נעשה בצו שהם אישרו לביצוע האזנת סתר, אומר אבי וייס. "הם לא הבינו מה בדיוק רוצים מהם. כדי לדעת מה הם כן הבינו דרושה ועדת חקירה. גם ועדת מררי הודתה שהיא לא דיברה עם אף שופט, אבל עדויות של שוטרים שדיברו עם שופטים מלמדים מה היה".
על זאת מדגיש וייס כי הבעיה המרכזית היא בראש ובראשונה שהפגסוס הוא כלי שאינו חוקי וככזה לא ניתן היה לאשר את השימוש בו כלל ועיקר מלכתחילה. "הכלל המנהלי הפשוט בחוק אומר שאין הרשות יכולה לבצע דבר שאינו מותר לה בחוק ואין בחוק היתר להפעיל כלי חדירה שיעקוב אחרי כל חייו ומעשיו של אדם, ומתלווים לזה פתיחת מיקרופונים ומצלמות ומתעדים מה אדם עושה בכל מקום".
"תוך כדי הקמת ועדת מררי הוציא היועמ"ש הקודם מנדלבליט מסמך לפיו אסור להפעיל פגאסוס ודומיו מכאן והלאה, עד שלא יוסדרו תנאי ההפעלה ובדו"ח מררי נכתב מה יהיו התנאים שבהם ניתן יהיה להפעיל בעתיד את התכנה. מיד כשהסתיים דו"ח מררי המשטרה חזרה והפעילה את הפגאסוס וכלים נוספים, בהם כלי לחדירה לטלגרם, כלומר שמי שחושב שהיום אין פגאסוס בישראל לא מבין על מה הוא מדבר", קובע נחרצות אבי וייס ומדגיש כי יישום התנאים שנכתבו בדו"ח מררי לא בוצע מעולם כי החוק לא שונה.
לפי שעה, הוא מוסיף, לא ידוע כיצד ועל פי אילו כללים ביצעה המשטרה את האזנות הפגאסוס, משום שהנתונים לא נמסרו לוועדה. "הם סירבו למסור לוועדה פרטים לגבי מה שנעשה עם מסקנות ועדת מררי, ומכיוון שכך אנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים שמעל אלף הפעלות פגאסוס היו עד דו"ח מררי בינואר 2022 וממחצית 2022 והלאה הפגאסוס חזר לפעולה. אנחנו יודעים כמה האזנות סתר היו בשנה שעברה, כ-2800 האזנות סתר כאשר אנחנו מדינה של תשעה מיליון. בארה"ב, מדינה של 350 מיליון אזרחים, היו 2250 האזנות סתר ללא פגאסוס".
הזכרנו בשיחה עם אבי וייס כי היועמ"ש של המשטרה, תנ"צ כהנא, הטיח בו במהלך הדיון שהנתונים על תוכנת מעקב לטלגרם ונתונים נוספים שהעלה הם נתונים חסרי בסיס. וייס משיב וקובע כי בידו שני מסמכים החתומים על ידי כהנא עצמו העוסקים בסמכות הפעלת פגאסוס, אך בחוק אין היתר להפעיל את התוכנה.
"למעשה מררי קבעה שאפשר להפעיל את הפגסוס על פי חוק האזנות סתר ולהחזיר את הרוגלה לפי סעיף 10 א' לחוק האזנות הסתר, אבל זה שקר כי הוא כתב שאפשר להפעיל את הרוגלה על פי חוק אחר", אומר וייס.
בדבריו מדגיש וייס כי ההאזנות הסתר תוך שימוש ברוגלה האסורה נעשו גם לאזרחים מהשורה, ואחת הדוגמאות שאותה הוא מציג היא מקרה של עקרב בית מחדרה שכל חטאה היה חברותה עם ראש העיר. "עצם העובדה שאתה קרוב של מישהו מספיק כדי לחדור בניגוד לכל החוקים לפרטיות שלך", הוא אומר ומזכיר את המקרה הידוע של רעיית ראש המל"ל. "רוב ההאזנות הן לאנשים פשוטים שלא הוגש נגדם כתב אישום ולא יוגש. היעד הוא להפליל מישהו אחר".
"יש שש האזנות סתר בפרשה אחת מתיק 3000 נועדו להאזין לנתניהו דרך פתיחת המיקרופון של אנשים שמקיפים אותו, כמו דוד שרן שהיה ראש הסגל של נתניהו. אצלו הוכנס פגאסוס והמיקרופון נפתח", אומר וייס ואנחנו שואלים אותו אם יש מקום לקשור בין שתי פרשיות שונות ולהזכיר את העברת מאגר המידע של המשטרה לגורם זר כלשהו במסגרת פרשת 'הממד החמישי', האם יתכן ומידע שנאסף ברוגלת הפגאסוס מסביבתו של ראש הממשלה דלף גם הוא לאותו גורם זר עלום. אם קיים סיכוי למציאות שכזו הרי שהדברים גולשים לכדי פגיעה חמורה בביטחון המדינה.
וייס מצידו משיב ואומר כי יש לבחון את התאריכים של השימוש ברוגלה בסביבת נתניהו במקביל לתאריכי פרשת 'הממד החמישי', ורק אז לדון בחשש שכזה, אך עקרונית הדבר בהחלט אפשרי.
עוד ביקשנו מוייס להתייחס לאפשרות לפיה כיום הוא מחזיק בעמדות הנאבקות בשימוש ברוגלות מעין אלה, אך יתכן ובתקופתו כקצין בכיר במשטרה היה מסוגל להבין את ההיגיון שמאחורי השימוש הזה, מתוך רצון לבער את הפשיעה בישראל.
"פיקדתי על אנשים ולא נתתי שיהיו דברים כאלה. היו קצינים שרצו להוציא הודאות מאסירים במכות ולא איפשרתי להם. הכנסתי מאות אנשים לכלא בלי עברה על החוק, למעט טעויות קטנות שאולי נעשו. מי שאישר את זה ידע שהוא עבריין ולכן הם חוששים משינוי השיטה כי אז הם יעמדו לדין. הם מסתתרים מאחורי הפרקליטות. בסיפור חדרה כל האישורים כולל חמשת הצווים נגד אותה עקרת בית מחדרה התקבלו על ידי עמית איסמן שעמד בראש הועדה שאישרה את הדבר".
וייס מציין כי כיום ישנם שופטים שאינם מקבלים באמון מלא את כל דברי הפרקליטות בעת בקשה לאישור האזנת סתר. האופן בו מתמודדת המערכת עם שופטים שדורשים לראות נתונים לפני שהם מאשרים האזנה הוא "ריצה להר אדר, שם יש מי שחותם על צו חיסיון, מי שהיה היועץ המשפטי של השב"כ, חבר של אלשייך. הוא חותם על ארבעים צווים שכאלה ביום כדי לכסות על האזנות הסתר. כך עובדת התעשייה הזו".
וייס שותף לעמדתו של חבר הכנסת סעדה ולפיה ללא ועדת חקירה בעלת סמכויות לא ניתן יהיה להגיע לחקר הסוגיה, ולזאת הוא מוסיף כי בנוסף לכך יש צורך "להוציא את מח"ש מהפרקליטות ולהכפיף אותה לשר כדי שיוכלו לחקור גם פרקליטים שהיום הם חסינים משפטית ולמעשה הם עושים מה שהם רוצים, אבל הם מוגנים במאה אחוז. רק באמצעות ועדת חקירה והצעד הזה נגיע לחקר האמת, מי קיבל את ההחלטה, מי אישר אותה ולמה השתילו פגאסוס לאזרחים פשוטים ולא פשוטים. מה רע הם עשו? זה שטאזילנד. אי אפשר להשלים עם דיקטטורה כזו שמשקרת ועושה צחוק מהפרטיות של האנשים".