שמואל שטח, מנכ"ל 'נאמני תורה ועבודה'
שמואל שטח, מנכ"ל 'נאמני תורה ועבודה'צילום: נעם פיינר

אפשר לגחך על נאומו של בצלאל סמוטריץ' באנגלית, אבל מרביתנו, בוגרי החמ"ד, לא היו מצליחים לנאום טוב יותר.

מזה שנים שאנו מצביעים על בעיה הקיימת בנושא לימוד האנגלית ושווה להכיר מחדש את הנתונים על מנת להבין מה אפשר ונכון לעשות.

הממצאים העולים ממחקרים שעשינו בעבר ע"י אריאל פינקלשטיין, מצביעים על כך שבמקצוע האנגלית תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מגיעים להישגים נמוכים בפער ניכר מאשר תלמידי החינוך הממלכתי. בבחינות המיצ"ב בכיתות ה' ובבחינות הבגרות ניתן לראות צמצום של הפערים בשנים האחרונות, ואילו בבחינות המיצ"ב בכיתות ח' ובבחינה הפסיכומטרית ישנה יציבות יחסית לאורך השנים בגודל הפער. כאשר מפלחים בין בתי ספר דתיים מעורבים מגדרית לבין בתי ספר ניפרדים לבנים ובנות, ניתן לראות יתרון ברור בלימודי האנגלית במוסדות המעורבים, למרות היותם מכילים יותר תלמידים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה.

ניתוח הנתונים לפי מגדר מלמד כי בבחינות המיצ"ב ובבחינות הבגרות ישנה עדיפות קלה לבנות הלומדות בחינוך הממלכתי-דתי על פני הבנים, אך בבחינה הפסיכומטרית המגמה מתהפכת וישנו פער משמעותי וניכר לטובת הבנים.

הפילוח לפי רקע חברתי-כלכלי מעלה שהפערים בין קבוצות התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה הם הגבוהים והמשמעותיים ביותר, כך שקבוצת התלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה בחינוך הממלכתי-דתי היא הקבוצה בעלת ההישגים הנמוכים ביותר ביחס לקבוצת ההשוואה שלה.

במילים אחרות, באופן פרדוכסלי, דווקא בבתי הספר הממלכתיים שלוקחים אחריות חברתית אמיתית נרשמו ציונים גבוהים יותר באופן יחסי, ולא בבתי הספר האליטיסטיים אליהם מתפתים הורים רבים לשלוח את ילדיהם.

ההישגים הנמוכים יחסית של תלמידי ובוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחום האנגלית באים לידי ביטוי באופן טבעי גם במיומנות הדיבור שלהם בשפה האנגלית.

מחקר מקיף על מיומנויות למידה שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב הציבור הישראלי מצביע על כך שלדתיים ישנה רמת נמוכה של שליטה בדיבור באנגלית בהשוואה לחילונים. לאור כך שהמחקר מצביע גם על קשר ברור בין רמת השליטה באנגלית ובין גובה השכר השעתי, הרי שקידום רמת האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי עתיד להביא לשיפור משמעותי בשכר של בני החברה הדתית-לאומית, הנחשב נמוך יותר מן השכר המקביל בחברה החילונית.

השאלה היא מהו הגורם להישגים הנמוכים באנגלית של תלמידי החינוך הממלכתי-דתי? מבקר המדינה עסק בעבר נושא זה והתמקד בהצגת גורמים קונקרטיים וספציפיים הנוגעים בעיקר להתנהלות מינהל החמ"ד. מנגד, אנו סבורים כי הגורמים המרכזיים למצב זה הם תרבותיים, ולפיכך שורשיים יותר. אין כוונתנו לפטור בכך את המערכת מתיקון הליקויים הנדרשים, שחלקם תוקנו מאז, אלא להצביע על כך שהליקויים הללו עצמם הם חלק מהלכי רוח ציבוריים רחבים יותר.

באופן כללי, החברה הדתית היא מטבעה חברה סגורה יותר כלפי התרבות החיצונית, ולפיכך גם חשופה פחות לשפה האנגלית באופן טבעי, ובמקרים מסוימים אף מנסה לחסום את עצמה מהשפה האנגלית המהווה סמל התרבות המערבית. מציאות זו יוצרת מצב הפוך: מי שיודע אנגלית ברמה נמוכה נחשף לתרבות מערבית נמוכה ואילו מי שרמת האנגלית שלו גבוהה, ירוויח את היכולת ללמוד ולהפיק מהתרבות המערבית את חלקיה הגבוהים והחשובים. וכך נוצר מעגל קסמים בו מי שנחשף רק לתרבות הנמוכה, אינו רואה ערך בלימוד אנגלית וחוזר חלילה.

לא לחינם, כאשר מדברת ההלכה על כשרונותיהם הנדרשים של חכמי הסנהדרין, נכתבת הדרישה "ויודעים בשבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי המתורגמן" וקשה שלא לחשוב על הפער שבין דרישה זו, לבין המציאות של דיינים, מנהיגים ורבנים בחברה הדתית.

דווקא בשל הגורמים התרבותיים הללו יש לחזק עוד יותר את לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי-דתי וזאת כגורם מפצה על החשיפה הטבעית הפחותה לשפה האנגלית בחברה הדתית- לאומית. זה לא עניין של תוספת שעות, אלא שינוי סדרי עדיפויות והבנה של החשיבות הרבה שיש במאה העשרים ואחת ללימודי אנגלית ברמה גבוהה. הפתרון אינו נעוץ רק במורים ברמה גבוהה יותר, אלא בחיזוק ההכרה בחשיבות המקצוע והשלכותיו, ואת ההכרח להשקיע בו על מנת להצליח.

יש לנו אתגר.

הכותב הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה