ד"ר גדי טאוב מבין לליבם של המוחים בימין נגד מתווה הריכוך שהציג ח"כ שמחה רוטמן וזכה לגיבוי של ראשי הקואליציה, אך עם זאת הוא רואה בהצעה ראויה ומקדמת שיח מתון שיבטיח את שמירת התלכיד הלאומי בישראל.
בראיון לערוץ 7 מתייחס ד"ר טאוב להצעת רוטמן, למחאות ולמתח הנמשך בין ימין ושמאל, בין מערכת המשפט לכנסת ישראל. על הזועמים נגד הצעת רוטמן הוא סבור כי אלה מביעים את עמדתם מתוך כנות ולא כחלק מתרגיל הסברתי קואליציוני.
"זה בכנות. הם רצו יותר. אני לא שותף לכעס שאני מבין אותו. אני סבור שיש טעם בהתחשב בהבדל שבין הפנאטים הבלפוריסטים שמובילים את המחאה לבין הבלתי מעורבים התמימים ששכנעו אותם שזה קץ הדמוקרטיה. ציבור הבלתי מעורבים מודאגים ממחשבה שתהיה כאן השתלטות ימנית טוטאלית שעל גלימתה רוכבת מדינת ההלכה ושעומדים לבטל זכויות להט"בים ולפגוע בנשים ושאר הבלים עד כדי רעיון של ביטול הבחירות. כל אלה רעיונות חסרי שחר".
לדבריו "הימין צריך לשאוף לא להחלפת ממשלת השמאל של בית המשפט בממשלת-על ימנית חדשה ובית משפט שכולו ימין, אלא שאם בית המשפט מתערב בענייני חקיקה הוא צריך לייצג את מגוון הדעות של הציבור. לכן אנחנו לא צריכים ליצור מנגנון שיתקן מיידית בטווח הקצר ויכניס מיידית 7-8 שופטים משלנו, שזו הדרך הקצרה ליציבות, אבל הדרך היציבה לאיזון, מה שלא יגרום לשמאל להפוך את זה במידה והוא יזכה בשלטון, הוא מנגנון שייצור גיוון, כלומר שהרפורמה תתקדם יותר לאט אבל יותר יציב. לשם אנחנו צריכים לשאוף".
אנחנו מצטטים בפני ד"ר טאוב את תגובתם של מארגני המחאה ממנה ניתן ללמוד שעולם כמנהגו נוהג והמושגים נותרו כפי שהיו. בתגובתם קבעו המארגנים כי "לא מדובר בריכוך, אלא בהכרזת מלחמה של ממשלת ישראל על אזרחיה ועל הדמוקרטיה הישראלית. החקיקה שהם מנסים להעביר היא הפרק הראשון בהפיכת ישראל לדיקטטורה, שתכניס שופטים מטעם השלטון - שופטים שפוטים".
על דברים אלה הוא משיב: "האנשים הפעילים האלה רוצים שלטון מוחלט של השופטים וכל דבר אחר נקרא בעיניהם לא דמוקרטי, שזה התגלמות האירוניה כי הם מגנים על שלטון לא דמוקרטי, מצב שבו הריבונות מסורה ל15 שופטים שלקחו לעצמם את סמכות ההכרעה האחרונה והם הריבון בישראל ללא בלם וללא איזון עם כוח בלתי מוגבל מה שאין בשום מקום בעולם. כל מה שפוגם בזה הוא בעיניהם קץ הדמוקרטיה. לזה צריך לקרוא בג"צוקרטיה, כינוי שהמציא איש השמאל, גדול מלומדי מדעי המדינה שלמה אבינרי".
"שיטת השלטון הזו לא תחזור. ההצעה שמוצעת עכשיו לא תאפשר שלטון מוחלט לשמאל. הסיבה שאין פשרה עד עכשיו היא אסתר חיות ואם היא תפסול את הרפורמה בגלל שהרפורמה דורשת שניים או שלושה שופטים שמרנים בבית המשפט, אם על זה היא תלך למלחמת עולם חוקתית ותערער את היציבות השלטונית בישראל, אני לא חושב שתהיה לה תמיכה. צריך להבהיר שבמעשה טירוף שכזה נעצור הכול ונעשה מה שעושים במדינות דמוקרטיות אחרות ונקים בית משפט לחוקה. בכך בג"ץ יהפוך לערכאת ערעורים של הערכות התחתונות ובית משפט נפרד יכריע בענייני חוקה. במצב כזה אני מוכן שבית המשפט לחוקה יהיה בחלוקה של חצי חצי אופוזיציה וקואליציה. עניינים חוקתיים יוכרעו על ידי שופטים שהכנסת היא שתמנה אותם".
לנוכח טענתו של טאוב עצמו לפיה המוחים אינם מתעניינים ברפורמה אלא רק בהפלת שלטונו של נתניהו, אנחנו שואלים אם המשמעות היא שהמחאות תימשכנה בכל מקרה, גם אם הרפורמה תהיה מרוככת ביותר.
"את כל המראות הללו נראה, אבל נרוויח כי הם יישארו בודדים ויחזרו לגודל הטבעי שלהם, שהוא בלפור. אם הם ימשיכו את המהומה גם על דברים קטנים, כמה זמן הבלתי מעורבים ימשיכו להאמין להם? הם יאבדו בהדרגה את התמיכה הציבורית. נתאר לעצמנו שהם היו עושים הפגנה לביטול תוצאות הבחירות, רק בלפוריסטים היו מגיעים לשם. ככל שהציבור יבין שזה המצב נרוויח מזה".
ומה על החשש שמעלים רבים מהיום שלאחר אישור הרפורמה בכנסת והחלטה של בג"ץ לפסול את הרפורמה? האם המשבר החוקתי שצפוי אז, מעסיק ומטריד אותו? "ברור שזה מאוד מדאיג ומאוד מסוכן. אני סבור שזה צעד אובדני לצד שלהם, כי זה מפרק את הבסיס המשותף אחרי שהם לא ניהלו מו"מ. מתווה הנשיא, שהוא מתווה הנשיאה, הוא מתווה שמעצים את כוחם של השופטים ולא מרסן את כוחם, הוא פוגע בדמוקרטיה. ברור שהם מוכנים ללכת עד הסוף כדי להגן על כוחם, אבל הכוח העירום אינו בסיס לשלטון לגיטימי".
"אם היו מכופפים אותנו האמון הקטן ממילא ברשויות האלה היה מתכווץ עוד יותר. חמור מכך אם היו מתקדמים לצעד המופרך של נבצרות, מונח שמדבר על מצבו שבו נבצר על ראש ממשלה לתפקד בגלל סיבות בריאותיות, אם היו רוצים לבצע הדחה פוליטית על בסיס הנבצרות זה היה גול עצמי. דעתי הייתה שאם הליכוד ייכנע ויגנוז את הרפורמה הוא ייעלם בבחירות הבאות. לעומת זאת אם יוציאו את נתניהו אזוק, הליכודניקים יבואו בהמוניהם לקלפיות והרוב יהיה 74-80 מנדטים. מי שעושה טעות כזו בדמוקרטיה ובאופן גס כל כך מבטל את רצון הבוחרים לא תהיה לו תקומה בטווח הארוך".
בהתייחס להצעתו של הרב שי פירון להקפאת מהלכי החקיקה והמחאה עד לאחר יום העצמאות, על מנת למנוע מראות מבזים בימי הזיכרון והעצמאות, אומר ד"ר טאוב כי לטעמו "אין שום סיכוי שתיפסק המחאה. לעצור את החקיקה זה כיסוי ותחפושת לדרישה שניכנע, כי לא חסר זמן לדון. עכשיו הקואליציה תעביר את החלק של הועדה לבחירת שופטים ואחר כך יש פגרה שלמה לדיונים. משמעות הדרישה להכרזה סימבולית של עצירת הרפורמה היא דרישה לכניעה סימבולית, שמשהו ימחיש שהטרור שהם הפעילו עבד ואנחנו לא צריכים להסכים לכך. אנחנו אומרים להם, הקשבנו לחרדותיכם והנה המתווה המעודכן שמתחשב בחששות שלכם. לא נקבל תכתיבים בכוח מהאופוזיציה. נעשה רק מה שהשתכנענו ונובע מהרצון הטוב שלנו ולא מזה שאנחנו מפחדים מכם".
על המחאה שלקראתה נערכים בטקסי יום העצמאות, מעיר כי הוא "רוצה לראות אותם מוחים עם דגלי ישראל ביום העצמאות... מי ששונא את ישראל לא מתעטף בדגל ומי שלמרות זאת מנופף בדגל שלנו אני מחשיב זאת כהצלחה שלנו".
בהתייחס לשיחת הטלפון אמש בין נשיא ארה"ב לראש הממשלה והדאגה שהביע ביידן ממהלכי חקיקת הרפורמה, אומר טאוב כי למעשה מדובר בהתגייסות של הממשל הדמוקרטי למחנה השואף להפלת נתניהו. הדמוקרטים בבית הלבן חפצים להיכנע לאיראן ומי שמפריע להם לעשות זאת היא ישראל הצועקת נגדם. משום כך, הוא אומר, מעדיף הנשיא האמריקאי לראות בראשות ממשלת ישראל אישים כדוגמת יאיר לפיד ובני גנץ שהצהירו בפניו על מדיניות ה'אין הפתעות' והרחקת נתניהו מהשלטון היא עבורו יעד. ברוח זו באות גם אזהרותיו והסתייגויותיו של ביידן מהרפורמה.
בסיום השיחה עמו שאלנו את ד"ר טאוב כיצד הוא רואה את התנהלות מחנה השמאל מול הרפורמה בהיבט העמוק יותר, האם מדור אכן בקושי לקבל את דין הבוחר ולמעשה תסמיני מהפך 77' עדיין קיימים?
לטעמו של טאוב אכן גם מוטיב זה של סירוב לקבל את דין הבוחר קיים כאן, אך הוא לא לבד. "יש כאן חרדה אמתית מפני הדתיים החרדים והמסורתיים. יש כאן חשש שלטווח ארוך הערכים הליבראליים יושמדו בידי "המחנה החשוך". לאנשים האלה אני מזכיר שהרפורמה תיתן יותר כוח לקואליציה, ואם זה מפחיד אותם שיצטרפו לקואליציה. החרדים ותומכי מדינת ההלכה לא עומדים להיות רוב בישראל. זה לא ריאלי". בדבריו הוא דוחה את החששות שחבריו מטיחים בו: "הם אומרים לי שיכפו עלי אורח חיים דתי. אני לא מפחד כי התרבות היהודית היא תרבות פלורליסטית. הציבור המסורתי שהוא עיקר מניינה ובניינה של תנועת הליכוד הוא באמת סובלני והדברים הנוראיים האלה לא יקרו. אל תדאגו. ישראל תישאר כפי שהכרתם אותה לפני מהפכת ברק".