בפני הפרלמנט הרומני יוצג ביום רביעי הקרוב מיזם תיאטראלי-משפטי המשחזר במידה מסוימת את משפטי נירנברג, ואולי אפילו משלים את המשפט בחלק שלא נעשה בעבר. בהמשך יופיע המיצג בשורת פרלמנטים ברחבי אירופה.
עם יוזם הרעיון, ד"ר אבי עומר, מרצה למשפט וממשל, יו"ר האסיפה הכללית של המכללה האקדמית אשקלון, שוחחנו על המיזם והרקע ההיסטורי הלא מוכר שמאחוריו. "מדובר במשפט ברמה גבוהה מאוד ברמה המשפטית והאקדמית מבחינת הציטוטים, האמירות, המומחים שמעידים בו והשופטים מערכאות בינלאומיות גבוהות ביותר. מדובר בשחזור של משפטי נירנברג כנגד פושע ספציפי, פרופ' ארנסט רודין שהיה יו"ר איגוד הנוירולוגים והפסיכולוגים בגרמניה הנאצית. הוא היה מאבות היגיינת הגזע. התיאוריה שלו הייתה שניתן לטהר את העם הגרמני מחולים ומחולים פסיכיאטריים וראוי לעשות זאת כי ממילא חייהם הם חיים שלא ראוי לחיות אותם".
ממשיך ד"ר עומר ומספר כי בידיו של פרופ' רודין עלה לשכנע את הממשל הנאצי להרוג 300,000 חולים מטופלים שאינם יהודים כלל. "זה לב ליבו של הפרויקט. הרעיון הוא להראות שכשאתה מתחיל בפעולה שנושאת אופי גזעני, לגזענות אין גבולות. ההתחלה הייתה לטהר את העם הגרמני ובהמשך הביא להקמת מחנות ההשמדה בפולין ותפעולם, מה שהביא לרצח של שלושה מיליון יהודים.
פרופ' ארנסט רודין החזיק בנוסחה שבה לדבריו הוא ניבא מי צפוי ללדת ילדים פגומים. "הוא הכין את הרקע לחוק העיקור הכפוי וגרם באופן עקיף לעיקור של 400,000 בני אדם. ,זה היה הרעיון של טיהור הגזע. הוא עבד עם תאי גזים ומשרפות. זו הייתה שיטת החיסול והרצח בוצע בידי פסיכיאטרים, רופאים שנשבעו את שבועת היפוקרטס ומצאו את עצמם במלאכת חיסול הלקוחות של עצמם".
שאלנו את ד"ר עומר אם ברקע המיזם שהוא מוביל לא עומדת התחושה והקביעה שאירוע מעין זה לא יוכל לחזור על עצמו, שהרי גם בחברות הפרימיטיביות ביותר כיום לא ניתן לשער שתתקבל החלטה מסוג זה, ועל כך הוא משיב בחיוב, אך מוסיף כי "ברמת הקונספט זה נכון, אבל כידוע הרשע האנושי ממציא כל הזמן תיאוריות חדשות וביסוס חדש. מאז השואה ועד היום קרו לא מעט מקרים של רצח עם, גם אם לא באותו היקף. גם בימים אלה מתרחשים מעשים דומים מרקע כלכלי, אתני ואחר, סוריה, סין, צפון קוריאה ועוד, אלו מעשי רצח שמתרחשים כיום. הסכנה קיימת והעובדה היא שגם ההכרזה האוניברסאלית לזכויות אדם, שנולדה כתוצאה מהשואה, גם היא לא מצליחה למנוע את המעשים הללו".
ממשיך ד"ר עומר ומספר את קורותיו של אותו פרופסור ומציין כי דווקא בידיו עלה להימלט מעונש. הוא אמנם נעצר ונחקר במשך כשנה, אך בנות הברית החליטו שלא להעמידו לדין משום שעיקורים כפויים לא היו אז נחלתה של גרמניה בלבד, אלא נורמה ושגרה במדינות רבות אחרות, כולל בארה"ב. בהקשר זה הוא מצטט את דבריו של נשיא ארה"ב במענה לניסיונו של מועמד לעיקור לערער על ההחלטה לעקר אותו. הנשיא האמריקאי דאז השיב לו שהוא כבר דור שלישי למשפחת מפגרים ומספיק בכך...
"רצה הגורל ורצתה ההיסטוריה שעל הכיסא של פרופ' רודין ישב כעבור שבעים שנה פרופ' אלון חן, נשיא מכון וייצמן שהוא עד מרכזי אצלנו", מספר ד"ר עומר ומציין כי בשנת 2016 התגלו לראשונה כעשרת אלפים שרידי מוחות שחלק גדול מהם הוזמנו על ידי רודין מבתי חולים פסיכיאטריים משום שמקרה כזה או אחר של מטופל כזה או אחר עניין אותו. החולים הוצאו להורג ומוחם הועבר למחקרו.
במשפט המאוחר שבמיזם שהוא מוביל שותפים שופטים בכירים מכל רחבי העולם, כולל מבית המשפט העליון הישראלי. בעבר המיזם הוצג במטה האו"ם במעמד סגנית המזכ"ל ולעיני שגרירים רבים. את הטיעונים בעד ונגד פרופ' רודין מציגים סטודנטים ותלמידי תיכון נבחרים. לשאלתנו אם יתכן ויכולת משפטית גבוהה של אחד הסנגורים יכולה להביא באחד ממופעי המיצג גם לזיכויו של פרופ' רודין, משיב ד"ר עומר ואומר כי הטיעונים נערכים ומוכנים עוד בישראל בצורה דקדקנית התואמת את הרקע ההיסטורי של הפרשה כולה, ועם זאת באחד המקרים זוכה רודין על ידי אחד השופטים, פרופ' יהודי מבית המשפט העליון האמריקאי שהיה בעברו התובע הכללי של ארה"ב. בדברי הזיכוי ציטט השופט את הפסוק 'נח איש תמים היה בדורותיו', כלומר שהדברים נבחנים על פי נורמת החיים בתקופת ביצוע המעשים ולא כיום, ומאחר ונורמת העיקור הייתה נהוגה בכשבעים מדינות לא ניתן להרשיע את רודין. האם בכך ביקש השופט היהודי-אמריקאי גם לזכות מאשם את ארה"ב של אותם ימים?
מהדברים עולה גם השאלה אם נורמות שקיימות כיום עשויות להיות מוגדרות בעתיד כפשע לכל דבר, ובהקשר זה ניתן לכלול שחיטה לצורכי אכילה או הפלות, וד"ר עומר מוסיף גם את ברית המילה שיכולה להיחשב בעתיד כפשע כלפי תינוק חסר ישע, ואכן נורמות ומעשים לגיטימיים בתקופה אחת יכולים בהחלט להיחשב לבלתי לגיטימיים עד כדי הגדרה של פשע בעתיד.
בדבריו מציין ד"ר עומר כי המיזם כולו אותו מובילה המכללה האקדמית אשקלון הוא חלק מתכנית הנבחרים, שעוסקת באיתור בני נוער בעלי פוטנציאל מנהיגות והכשרתם לכך. אלמנט מרכזי במיזם הוא היכרות בין דור העתיד של מנהיגי ישראל למקביליהם בעולם.