באופן אירוני, פעם, כשבאמת היינו הילד הקטן של הדוד סם וקיומה של מדינת ישראל היה כמעט תלוי ברצונם הטוב של נשיאי ארה"ב, העזנו להתחצף.
היום, כשאנחנו עצמאים יחסית בחסדי השם, יש מין תחושה שהפכנו לווסלים של האמריקנים, שפוטים שממלאים הוראות מעבר לים. ואם חס ושלום אנחנו לא מיישרים קו, בוושינגטון ממש נדהמים מעזות המצח. תופעה שבלטה לעין במיוחד בממשלת בנט-לפיד החולפת, שהייתה ממש יס-מנית על מלא לפקודת ממשל ביידן.
לכן, בעיניי, שיחת 'הנזיפה' שערכה מחלקת המדינה לשגרירנו בעקבות העברת חוק ההתנתקות, חוק מתבקש ובסיסי לביטול אפליה לרעה של יהודים, היא דווקא סממן טוב וגם הזדמנות. היא סימן טוב של גילוי עצמאות, של מסר שאפשר וצריך להעביר לאמריקנים – אנחנו מכבדים ומעריכים אתכם ואת דעותיכם, אבל בסוף, זה לא עניינכם. איננו מבקשים ממכם לסכן כאן חיילים משלכם ולא לשאת בעלויות של אחזקת האבטחה בצפון השומרון. אל נא תתערבו יותר מדי.
אבל יותר מזה, יש כאן הזדמנות הסברתית יקרה מפז: אין כמו האמריקנים ברגישות לדעת קהל ואין כמותם ברגישות לכל מה שריח של אפליה עולה ממנו. מדינת ישראל צריכה, חייבת, לנצל את ההזדמנות ולהסביר את הסיטואציה המטורפת לגמרי שנוצרה עד חוק ההתנתקות הנוכחי. סיטואציה שבה דווקא ליהודים אסור היה להגיע לשטחי היישובים שפונו, לא בגלל אזרחותם או סכנה לביטחונם או היותם פרובוקציה, אלא אך ורק בגלל היותם יהודים.
צריך שהמסר הזה יחלחל שוב ושוב, שהוא יעבור בקמפיין מתוזמר ובקול אחד. על כל נציג של הממשלה שמתראיין לתקשורת האמריקנית לחזור על המסר בפשטות: הייתה כאן תופעה של גזענות ואפליה פסולה ואנחנו תיקנו אותה. וכמובן, אפשר להוסיף ולתהות מדוע מחלקת המדינה האמריקנית מעודדת מדיניות של אפליית יהודים לרעה ושל גזענות?
צריך גם להבין משהו: בסופו של דבר, נרצה או לא, ממשלים דמוקרטיים מעולם לא היו בצד שאהב יותר מדי את מדינת ישראל וזה כנראה לא צפוי להשתנות לטובה בעתיד הנראה לעין. ועם כל זאת, אנחנו צריכים וחייבים לחיות איתם בשלום ולשמר את החברות המיוחדת של ישראל וארה"ב. הדרך לעשות זאת עוברת אך ורק דרך דעת הקהל, עם כל ההערכה לפוליטיקאים האמריקנים, הם שבויים לחלוטין במסרים שמעבירים להם הבוחרים שלהם.
אם הבוחר האמריקני ירגיש שנעשה כאן עוול ושמחלקת המדינה שלו מגבה את העוול הגזעני הזה, הוא יתרעם עליה והיא תתיישר. כן, ככה זה במדינה מתוקנת, הביורוקרטים והפוליטיקאים עובדים בשירות העם, בהכוונת דעותיו ובמילוי רצונותיו, ולא להיפך. וזה אולי משהו שכדאי לנו דווקא ללמוד מהם...
אברהם (אבי) גרינצייג הוא יועץ אסטרטגי ופרשן פוליטי