בישראל מבקרים מוביליו של מיזם בינלאומי בהובלת האו"ם להתמודדות עם התפשטות מדבר סהרה.
בין השאר מדובר גם בנציגי מדינות שלהן אין קשרים מלאים עם ישראל, וזאת על מנת לבחון הסכמים ותיאומים עם סטארטאפים וגופי מחקר ישראליים שיוכלו לסייע לאתגר הבינלאומי.
על הביקור סיפרה לערוץ 7 מנהלת הפעילות של קהילת 'דזרטק', סיוון כהן-שחרי, שמובילה את המשלחת בביקורה כאן.
המפגשים הם שיא של תהליך שנבנה לאורך חודשים ארוכים על ידי קהילת דזרטק, הפועלת מייסודם של קרן מיראז' ישראל, המכון הישראלי לחדשנות, המשרד להגנת הסביבה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הפעילות המשותפת החלה לפני כשלוש שנים. "המיזם הנוכחי הוא מקום להפגיש מנהיגים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות מאפריקה, שיציגו בפנינו אתגרים בתחום החקלאות והמים שנובעים מהתפשטות הסהרה דרומה, לעבר מרכז היבשת. ישראל מצטיינת כבר שנים רבות בפתרונות שונים וייחודיים כדי לאפשר חיים באזור צחיח כמו הנגב שלנו. לשם כך כינסנו את המשלחת שנמצאת כעת בנגב", אומרת כהן-שחרי.
על משמעות המידבור הגובר של סהרה עבור מיליונים באפריקה, מספרת כהן-שחרי: "הסהרה מתפשט דרומה כתופעה מהמידבור והדבר מונע ממיליונים רבים של תושבי היבשת להתפרנס ממשלח ידם, חקלאות. המידבור משפיע גם על בארות המים והיכולת לדלות מהם מים כי החול חוסם את הפתחים של הבארות. הקרקע נשחקת בצורה דרמטית כך שלא ניתן עוד לגדל עליה גידולים חקלאיים שהיו בעבר, כי בליה של קרקע נגרמת מסחף של חול שמכסה את החלק הפורה יותר של האדמה. כך האתגר גדול יותר לגדל בקרקע שאיבדה את היכולת לקלוט את שורשי הצמח".
"המיזם שלא אנחנו הגינו אותו ונקרא 'החומה הירוקה הגדולה', נעשה בשיתוף גורמים בינלאומיים כמו האמנה הבינלאומית למאבק במדבר שחשבו על פתרונות שיעצרו את התפשטות המדבר. במשך למעלה מעשור הם נטעו עצים, אבל הבינו שזה לא מספיק ולא מגיע לתוצאה הנדרשת של יציבות ומתן ביטחון כלכלי לתושבים. שיתוף הפעולה שלנו מעלה את האפשרות לשלב טכנולוגיה, וכאן ישראל נכנסת לתמונה. אנחנו מכירים את היכולת לגדל גידולים חקלאיים בערבה שהיא אזור מאוד מורכב מבחינה אקלימית. בגלל הצור למדנו איך להתגבר על האתגרים הללו ואת אותן פרקטיקות אנחנו רוצים להקנות לשותפים שלנו באפריקה".
יצוין כי במשלחת שנמצאת כיום בנגב נמצאים גם נציגים ממדינות אפריקאיות שהיחסים בינן לבין ישראל עדיין לא רשמיים ומלאים. למיזם כולו צפוי ערך כלכלי לא מבוטל לישראל ולתעשיות הישראליות. "אנחנו אמנם גוף ללא כוונות רווח, אבל זו הזדמנות כלכלית לחברות סטארטאפ ישראליות וחברות טכנולוגיה ותאגידים להכיר לקוחות פוטנציאליים בעולם. אתמול התכנסנו ליום ארוך של פגישות עסקיות. היו 45 פגישות במקביל בין כל המשלחות שהגיעו מעשר מדינות מאפריקה", אומרת כהן-שחרי ומציינת את הצפי להמשך רקימת קשרים עסקיים גם בעתיד, כאשר בשלב הבא ייבחנו הדרכים למימון מיזמים שלא תמיד למדינות אפריקה יש אפשרות לממן את הקשר עם החברות הישראליות, ובנקודה זו צפויה מעורבות מוגברת של ארגונים כלל עולמיים כדוגמת האו"ם.