יש בארץ מגזר אחד שרואה את עצמו כמגזר המרכזי. הוא שולט במשפט, הוא שולט בתקשורת. מגזרים אחרים יכולים לעשות הפגנות של רבבות אנשים ולשרוף פחי זבל בשכונות שלהם וזה לא יזיז לאיש. המשטרה תתקוף ותעצור בהפגנות האלה וזה לא יזיז לאיש, רק יגנו את האלימים האלה. אבל המגזר המיוחס – מספיק שיודיע שהוא כועס כדי שכל העולם יגיד שחייבים להתפשר אתו.
המגזר הזה שולט בתקשורת ובמשפט. קובע מה מותר לחשוב ומה אסור לחשוב, איזה דעות לגיטימיות ואיזה לא. הוא יכול להפסיד בבחירות אבל זה לא ישנה כלום, הוא יקבע. המדינה תתנהל לפי ערכים מגזריים של המגזר הזה, וכל מי שיש לו ערך אחר – טוב, זה רק בגלל המגזר שלו.
המגזר הזה שולט בצבא. לכן מגזרים אחרים משתמטים מהצבא מכל מיני תירוצים. כי ברור שרוצים אותם בתנאי שהם יישרו קו. למגזר הזה ברור שהערכים שלו הם הערכים של המדינה. הבעיה היא שלא רק המגזר הזה רואה את עצמו כבעל המדינה, גם מגזרים אחרים רואים אותו כך. בבחינת ונהי בעינינו כחגבים. אז או שהם מתנתקים מהמדינה, או שהם מכוונים בכל פעולותיהם כך שהמגזר השולט יכיר בכך שגם הם בסדר. המגזר השולט עושה מה שבא לו ולא מעניין אותו מה חושבים עליו במגזרים אחרים. מגזרי החגבים, לעמת זאת, שמחים בכל חלון קטן שנותנים להם בתקשורת, ושמחים לייצג את המגזר.
כל זה לא עומד להשתנות. מי שדאג, כל מה שאמרנו לעיל יישאר כמו שהוא. אין סיכוי שהוא ישתנה. כל מה שתיארנו לעיל יישאר ממש בדיוק אותו דבר. מה שכן ישתנה זה הליהוק. משחק כסאות קטן בין המגזרים. המגזר שהיום הוא השולט יהפוך להיות המגזר שנאבק על כספים למוסדות החינוך שלו וכולם אומרים שהוא סחטן ומשתמט. הוא יתחנן לקצת הכרה. המדינה תתנהל לפי ערכי היהדות, כראוי למדינה יהודית וכפי שהיה ראוי להיות מיום הקמתה. אבל למגזר הצפונבוני תהיה אפשרות להתנהל לפי ערכיו, כמובן כל עוד הוא לא חורג מכללי הPC שנקבעו ע"י המגזר השליט. זה כל מה שעומד להשתנות. אבל זה לא יבוא בקלות. הם יחזיקו חזק בכל מאחז וינשכו. אבל התהליך הכרחי ובלתי נמנע. מכל הבחינות.
מי שחושב שרק נעביר את הרפורמה בהסכמה רחבה ודרכי נעם והכל יגמר – לא מבין על מה הוא מדבר. הרי הרפורמה היא לא מטרה לעצמה. היא נועדה לכך שנוכל אח"כ להעביר חוקים שאנחנו מאמינים בהם. על כל אחד מהם יהיה מאבק. הלידה תהיה עם צירים. אבל הילד יהיה חמוד, חכם וטוב. בשביל שזה יקרה צריך נחישות, וצריך אנשים שלא רואים את עצמם כחגבים מול המגזר השולט ולא מקבלים את כללי הPC שלו. תקוותנו הם האנשים שלא הולכים בתלם ובדרכי הPC. האנשים האלה יכולים לעשות את השינוי, ולכן המגזר המיוחס הנוכחי מאד פוחד מהם. אבל כבר מתחילים לראות את השינוי אפילו אצלם. יאיר לפיד זיהה את התהליך כבר לפני 18 שנה ואמר שהדבר הכי חשוב הוא שמגזרים אחרים לא ירימו את האף. היום אנשי תקשורת כבר כועסים על ימנים שמעזים לגור בתל אביב. רק מגזר צדדי יכול להרשות לעצמו לגרש מהשכונות הקנאיות שלו את האפיקורסים. תהיו אפיקורסים חופשי אבל לא בשכונתנו הקדושה.
אלה הם ניצנים ראשונים של אנשים שכבר מבינים שהמדינה לא שייכת לאבא שלהם. הם עדיין מנפנפים מדי פעם בטיעון השחוק "אנחנו הקמנו את המדינה". מה שלא נכון כמובן. אבל לא נתווכח, כי גם אילו הטיעון היה נכון – הקמת המדינה לא נותנת להם את הזכות להחזיק בה לנצח. ובפרט שכבר לא נשאר שום קשר בין השמאלני של היום לבין סבו הפלמחניק. יש איזה ערך משותף ששניהם מחזיקים בו?
הכיסא שלהם כשליטי המדינה הבלעדיים מתחיל להתרופף. עכשיו צריך נחישות, וצריך לדעת שזה ייקח כמה עשורים של מאמץ. הם לא יוותרו בקלות.
--
הרב איתי אליצור הוא מרבני ארגון חותם