בנק ישראל צפוי להעלות מחר (שני) את גובה הריבית במשק בפעם התשיעית, בגובה של 0.25%-0.5%, ולפיכך לשיעור של בין 4.5% ל-4.75%.
לפי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, ובכלל בבנקים המרכזיים בכלכלות מערביות מתקדמות, הדוגלות בכלכלת שוק חופשי במידה זו או אחרת, העלאות ריבית הינה הכלי המרכזי במלחמה נגד אינפלציה, ואף היפר אינפלציה - מצב שישראל נתקלה בו למשל בשנות השמונים (יום אחד כיכר לחם עולה חמישה שקלים, אחרי שבועיים 100 שקלים, וכדומה).
נכון להיום, האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על 5.2%, לאחר שבחודש פברואר 2021 האינפלציה עמדה על 0%.
בנק ישראל אינו בודד במערכה. לאחר מגיפת הקורונה העולם נכנס למיתון בשלל השווקים, ויש האטה כללית בצמיחה, וניסיון של הבנקים המרכזיים לנהל את האירוע הזה ולא לתת לו להשפיע לרעה על משקיעים, צרכנים ויצרנים, אלא לקרוא להם להתייעל ולחשוב על "7 השנים הטובות" שחוו, בזמן שגיוס כסף היה זול וחברות הייטק "חגגו" ובזבזו הון, שגוייס בעיקרו ממשקיעים למטרות מחקר ופיתוח (מו"פ).
כעת, האינפלציה גואה והריבית במשק גבוהה, מה שמצריך מחשב מחודש של הדירקטוריונים השונים: מי גייסנו ואפשר לצמצם את משרתו? מה עלינו לעשות כדי להשאיר את החברה רווחית, או מנגד לחתוך הפסדים והוצאות מיותרות?
דוגמא מובהקת להתנהגות שוק העבודה בימי מיתון ואינפלציה, היא קיצוצי עובדים. כך לדוגמא, חברת מטא (פייסבוק) הודיעה באחרונה על פיטורי 11,000 עובדים. אילון מאסק הבעלים של טוויטר הודיע על קיצוץ נרחב במה שהוא מכנה "מנהלים שסתם בזבזנו לנו כסף ולא עשו כלום", וכמוהם חברות טק גדולות שפועלות כדי "לקצץ שומנים מיותרים".
למעשה, ועד כמה שהדבר מצטייר רע ואכזרי, במצב שוק החווה מיתון, בנקים מרכזיים ומשקיעים רוצים לראות פיטורין שיובילו להתייעלות כוללת: הם מעוניינים לראות כיצד עבודה שפעם עשו שלושה עובדים מתבצעת היום על ידי שניים.
הסיבה לכך היא שהיבט מרכזי מאוד בהוצאות שוטפות של חברה הוא מאגר העובדים שלה. לדוגמא, צמצום 10% מסך העובדים, אך ירידה בתפוקה של 5-7% בלבד, יעיד כי החברה התייעלה על אף הפיטורין.
בדומה לנעשה בישראל, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) ג׳רום פאוול, מעלה אף הוא בעקביות את שיעור הריבית מדי חודש, וזו מגיעה כעת לשיעור של כ-5%. בשונה ממצב המשק בישראל, ארה"ב מצויה בעיצומו של משבר בנקים משמעותי, בו הפד צריך להחליט מה חשוב לו יותר: התמתנות בעליות הריבית שתשפיע לטובה על "הצרכנים הקטנים במכולת", או המשך מדיניות אגרסיבית שתבקש "לכבות" את להבות האינפלציה המשתוללות שם, כ-6.4%, ותאותת גם לבנקים שלקחו סיכונים מיותרים "לחשב מסלול מחדש".
יש לשער כי עליות הריבית, המשפיעות גם באופן ישיר על נוטלי ההלוואות והמשכנתאות ואלו שמצויים במינוס בחשבון העו"ש, ימשיכו ולא יפסיקו עד אשר בנק ישראל בראשות הנגיד פרופ׳ אמיר ירון יראה בשטח נתונים על האטה באחוז האינפלציה במשק הישראלי, לרמות הרבה יותר נמוכות ממה שמדינת ישראל מצויה בו כיום, אפריל 2023.