לא כך היה רוצה יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' להגיע אל ראיון החג הראשון שלו בתפקידיו החדשים כשר האוצר וכשר במשרד הביטחון.
בשלושת החודשים שעברו מאז כינון הממשלה הוא הספיק להכין תקציב דו־שנתי ולהעביר אותו בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת; בחזית ההתיישבות ביהודה ושומרון הספיקו הוא וחבריו למפלגה לקדם אישורי בנייה בהיקף גדול, לבטל את חוק ההתנתקות בצפון השומרון ולאשר תקציב שיאפשר פיתוח משמעותי של תשתיות הכבישים לאחר שנים של הזנחה; ויש עוד הרבה תוכניות שנמצאות בשלבי היערכות והכנה, אבל הכול נדחק הצידה מפני הנושא שבראש סדר העדיפויות – הרפורמה המשפטית, שלמרבה אכזבתם של בוחרי מפלגתו נראית כעת תקועה למדי.
מודע לתחושות הקשות שמגיעות מהציבור ששלח אותו ואת חברי הקואליציה לכנסת, השר סמוטריץ' פותח במסר לציבור. "זה לא סוד שלא אהבתי את ההחלטה של ראש הממשלה לעצור את החקיקה, אבל אני מכבד את החלטתו", הוא אומר. "בסופו של דבר, הוא זה שאמור לנהל את המדינה. אבל זה שאני מגבה אותו לא אומר שאני מסכים להחלטה. אנחנו צודקים, ואנחנו לא צריכים להיכנע לערמות של שקרים ואלימות. ככה נוצרת מדינה של 'כל דאלים גבר', וזה לא מצב בריא לשום מדינה, במיוחד כשאנחנו רואים עד כמה רשויות אכיפת החוק מאפשרות יד חופשית לצד שמפעיל אלימות, תוך אכיפה מינימלית. מביך להשוות את זה למה שאנחנו עברנו בימי ההתנתקות".
אתה לא חושב ששיחות ההידברות הן צעד חיובי?
"כרעיון? בוודאי. אבל מהשיחות בבית הנשיא לא יצא כלום. בזבוז זמן מוחלט. אם האופוזיציה יודעת שאנחנו נעביר את החקיקה איתה או בלעדיה, יש משמעות לשיחות, כי אז הם יגיעו באמת עם רצון להגיע להסכמה שכולם יוכלו לחיות איתה. אבל ברגע שהם מרגישים שהם שחקני וטו ועל פיהם יישק דבר, אין להם שום אינטרס להגיע להסכמות. וזה עוד לפני שהתחלנו בכלל לדבר על הנשיא, שהוכיח שהוא עוד חייל של השמאל.
"הרי מול מה אנחנו מתמודדים? מול אנשים שמנהלים קמפיין כאילו ישראל הולכת להפוך ל'סיפורה של שפחה', ומאיימים על החברה הישראלית שזה העתיד שלנו. הם התחילו בזה עוד הרבה לפני הרפורמה. הרי רם בן ברק אמר עוד במהלך הבחירות שאם ננצח מגישות הטלוויזיה יחויבו לשדר עם כיסוי ראש. אז מול שקרים והזיות כאלה אין בכלל מה לנסות להגיע לפשרה, כי זה לא בתכנון שלהם בכלל, ולכן מולם אסור להתקפל".
"היה כאן מרד של הצבא"
אם לא יֵצא כלום מהשיחות האלה, למה נתניהו הודיע על עצירת החקיקה? הרי שלושה ימים קודם לכן הוא הודיע שהחקיקה לא תיעצר.
"מה שהתחדד מאוד בחודשיים האחרונים הוא העוצמה של חמשת מוקדי הכוח - האקדמיה, התקשורת, מערכת המשפט, מערכות הביטחון וההסתדרות. למען האמת, זה אפילו יותר מאותם חמישה מוקדים ידועים. אפילו ארגון רופאי ישראל התגייס בצורה מוחלטת למחאה נגד הרפורמה, במונוליטיות מחשבתית ובסתימת הפיות הכי לא דמוקרטית שניתן להעלות על הדעת. הם חסמו בגופם את הרפורמה, והם ניצחו.
"אבל יש לזה גם צד חיובי. לקח לנו עשרים שנה להסביר לציבור שחייבים רפורמה במערכת המשפט. כשהגעתי בתחילת הדרך לחוגי בית והסברתי לשם מה צריך את פסקת ההתגברות, אנשים לא הבינו בכלל על מה אני מדבר. בחודש האחרון החברה הישראלית קיבלה קורס מזורז בבעיה שיש בכוח הגדול של מוקדי הכוח הללו. עכשיו אנחנו צריכים ליצור תוכנית עבודה מסודרת, ללמוד לעומק את המנגנונים של כל המוקדים, להבין איך במשך שבעים וחמש שנה הגענו למצב הזה, ולקדם את הפתרונות בסבלנות, בנחישות ובמקצועיות. ייקח כמה שנים עד שנצליח לטפל בזה".
אתה מאשים בכישלון העברת הרפורמה את חמשת מוקדי הכוח, את ההפגנות, את האופוזיציה, את הטייסים הסרבנים, את אלה שהבעירו את איילון. אבל אתה לא נותן שום מקום בכישלון להתנהלות שלכם בקואליציה, כשלא הפסקתם לעשות טעויות ופיגועים אסטרטגיים שפגעו בהעברת הרפורמה.
"אני מוכן לקבל שעשינו כמה טעויות בדרך, אבל אני לא מסכים שהן הגורם המרכזי לכך שלא הצלחנו להעביר את הרפורמה במושב הזה. אני בכלל לא מבין את הדפקט הזה בימין לחשוב שאנחנו אשמים בכול. זה כמו שאורי אורבך אמר בזמנו שלחילונים סופרים מצוות ולדתיים סופרים עבירות. זה מגוחך. גם אם היינו מקדמים את הרפורמה לאט לאט, פרק אחר פרק, ללא הנאום של השר לוין וללא כל מיני חוקים שעלו במהלך כנס החורף - עדיין היינו מקבלים את אותה המחאה. ובסוף כן, המחאה כופה את הממשלה הנבחרת לא לקדם את המדיניות שלה, וזה הדבר הלא דמוקרטי שאנחנו רואים כאן בשבועות האחרונים".
זו לא התחמקות מאחריות? בסוף הרפורמה לא עמדה בחלל ריק. היא לוותה בשלל חוקים והתבטאויות של חברי קואליציה שתדלקו את המחאה.
"זה לא נכון. אלה חוקים שנגזר עלינו להעביר. אתם חושבים שמישהו רצה לחוקק את חוק הנבצרות? לא. אבל לא הייתה לנו ברירה, כי היועצת המשפטית לממשלה התחילה לפלרטט עם הרעיון המחריד הזה של להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות כי הוא לא בא לה בטוב. מה רציתם, שלא נפתור את הבעיה הזאת כשהיא נולדה, אלא ניתן לה לגדול לממדי ענק? אותו דבר עם חוק החמץ, שכל מטרתו הייתה לתקן את רמיסת הסטטוס־קוו שבג"ץ עשה בפעם המי יודע".
אז יש חוקים שבאמת לא הייתה ברירה אלא לחוקק. אבל היו גם חוק המתנות, חוקי דרעי, חוק הכותל, חוק ההקלטות נגד פעילות עיתונאית ועוד.
"אני בהחלט מוכן לקבל שטעינו בהתנהלות בחלקים האלה. אגב, ברוב המקרים אלה חוקים שמישהו הניח ואחרי שעתיים הם ירדו מהשולחן כי אנחנו, הקואליציה, הורדנו אותם. לחוק הכותל לקח בדיוק שעתיים לעוף מכל המדרגות, כי כולם הבינו שהוא הזיה. וצריך לזכור איך בכלל נגררנו לאירוע הזה של חוק הכותל: בג"ץ החליט להתנהל גם כאן כמו פיל בחנות חרסינה, ולהכריז על תקנות שנמצאות בשימוש חמישים שנה כלא חוקיות. בג"ץ דרש מאיתנו תשובה ולא הסכים לתת דחייה, אז נאלצנו לקחת את התקנות כמו שהן, מבלי לשים לב שצריך למחוק מהן את סעיף המאסר. בשלושים השנים האחרונות לא היה חוק אחד בתחום דת ומדינה שהמפלגות הדתיות או החרדיות יזמו", סמוטריץ' מזכיר.
היה נכון להתנהל אחרת מאיך שהתנהלתם בחודשים האחרונים?
"יכול מאוד להיות שכן. אני לא אוהב את כל מה שהקואליציה עשתה בחודשים האחרונים, ויש לי ביקורת על כמה וכמה דברים, כולל במדיניות הביטחונית ביהודה ושומרון ומול עזה ועוד. אבל מה שהביא אותנו למקום שאנחנו נמצאים בו הוא קמפיין אדיר, עם התגייסות של המשטרה, הפרקליטות, התקשורת והצבא. צריך להבין: היה כאן מרד של הצבא נגד הממשלה. זה האירוע שהיינו בו".
סמוטריץ', כידוע, מכיר מקרוב כיצד רשויות אכיפת החוק יכולות לעצור מחאות וחסימות כבישים כשהן רוצות. אחרי הכול, הוא עצמו ישב במעצר במשך שלושה שבועות בזמן ההתנתקות, ועוד שלושה שבועות במעצר בית. "אותי שחררו ברגע שהסתיים הגירוש, אחרי שנעצרתי בחשד שארגנתי חסימות כבישים. היום אין לך מפגין אחד, חוסם כבישים אחד, שבילה לילה במעצר. להפך, ראש מחוז תל אביב צועד בראש החוסמים ומתקבל שם בתרועות, וכשהשר לביטחון לאומי מנסה להחליף אותו, אוסרים עליו לעשות זאת".
כשאתה רואה את ההבדלים בין האכיפה לפני 18 שנים למה שמתרחש היום, זה מעלה תחושות של כעס?
"ודאי. איזו שאלה. אבל כבר שנים אני יודע, והאמת שכמעט כל הציבור שלנו יודע, שיש איפה ואיפה באכיפה בישראל. יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. אנחנו חווינו את זה על בשרנו. זאת הסיבה שבגללה נכנסתי לחיים הציבוריים, וזאת גם הסיבה שבגללה תיקון מערכת המשפט נמצא בלב האג'נדה שלי שנים ארוכות. איך אפשר להצדיק מעצר של קטינים וקטינות עד תום הליכים? ואיך אפשר שלא להזדעק כשרואים שהיום כבר לא צריך לחסום כבישים, אלא מספיק שהמוחים אומרים איפה הם רוצים לחסום והמשטרה כבר עושה את זה עבורם?"
אז לא הופתעתם מההתנגדות לרפורמה וגם לא מהאכיפה הסלקטיבית - ובכל זאת המחאה הזאת תפסה אתכם לא מוכנים. איפה טעיתם?
"לא שיערנו את עוצמת ההתנגדות שלהם, ואת הנכונות שלהם לעשות הכול מהמקפצה. תמיד ידענו שהאקדמיה שקועה עמוק בשמאל, אבל לא חשבנו שהיא תאסור לערוך כינוסים שלא מסתדרים עם דף המסרים שלה, שהיא תהלך אימים על כל מי שחושב אחרת, שהיא תשבית את כל המערכת ותכפה גם על תומכי הרפורמה לשבות.
"אבל בגלל הדורסנות הזאת אנשים מפסיקים לשתוק", הוא שב ומזכיר את הצד החיובי. "תראה את מכתב המרצים מבר אילן שהתנצלו בגלוי בפני הסטודנטים על מה שהאוניברסיטה עשתה. יש עכשיו המון ימנים שהיו עד כה 'בארון' ועכשיו הפסיקו לפחד להביע את עמדותיהם. זה קורה באקדמיה ובהייטק ובעוד הרבה מקומות. אחרי שכל הגופים האלה נקטו גישה כל כך דורסנית וחד־צדדית בסוגיה הזאת, כל הימין התעורר, ועכשיו נוכל לטפל בבעיה הזאת".
אתה חושב שהרפורמה עוד תעבור?
"אני מאמין שכן. זה יקרה לאט יותר, אולי זה יקרה בחלקים, ואולי לא נקבל את כל מאת האחוזים שאנחנו רוצים, אבל מערכת המשפט תעבור תיקון. יש לנו ארבע שנים לעשות את זה. במושב הקיץ נקדם את התיקון בוועדה לבחירת שופטים, ובהמשך נעביר את שאר הפרקים, כולל גוף הביקורת על הפרקליטות - שאחרי פרשת זדורוב ברור לכולם עד כמה הוא נחוץ".
"יש תחליפים לפסקת ההתגברות"
השר סמוטריץ' אומנם סבור כי הרפורמה במערכת המשפט לא נקברה פוליטית, אך רבים בציבור אינם מחזיקים בעמדה דומה. שלל סיבות יש לכך: החל מהחשש שנתניהו ימנע את תיקון מערכת המשפט כפי שעשה בעבר, דרך החשש שבתוך הליכוד לא יהיו מספיק אצבעות, ועד לדיווחים על כך שהמפלגות החרדיות כבר אינן להוטות כל כך להעביר את הרפורמה.
סמוטריץ' דוחה את הדיווחים השונים. "החרדים לגמרי בעד הרפורמה, הם מאוד שמחים ממנה, וכמו כל השותפות הקואליציוניות הם לא היו מאוד נלהבים להקפיא את החקיקה. הם אומנם נתנו גיבוי מוחלט לראש הממשלה, בדיוק כמוני, אבל הם היו שמחים לו החקיקה הייתה נמשכת", הוא אומר.
יש טענה שהתמיכה החרדית ברפורמה התקררה משום שעל הסעיף שהכי חשוב להם, פסקת ההתגברות, הסכימו לוותר ואף אמרו שהוא "רעיון אווילי".
"קודם כול, הצעת פסקת ההתגברות נמצאת על השולחן ועברה בקריאה טרומית. היא ממתינה לקידום יחד עם שאר הסעיפים. דבר שני, צריך לזכור שפסקת ההתגברות היא רק כלי. היא לא דבר קדוש בעיניי, וגם לא בעיני המפלגות החרדיות. אם אפשר להגיע לאותה תוצאה בדרך אחרת, אין סיבה להתאבד על פסקת ההתגברות".
איך אפשר להשיג את אותה תוצאה בדרך אחרת? הרי כל מטרתה של פסקת ההתגברות היא לשמש משקל נגד ליכולת של השופטים לפסול חוקים.
"נכון, אבל יש עוד דרכים להגיע לאיזון הזה. לצורך העניין, כיום כל הרכב של בית המשפט העליון יכול לבטל חוק. בפועל, גם אם משבצים לדיון כזה הרכב מורחב, מדובר על שבעה או תשעה שופטים בסך הכול. במציאות של היום, כשהנשיאה קובעת את ההרכב, היא יכולה לשבץ שם את מי שהיא רוצה לפי הפסק שהיא רוצה להגיע אליו. היא תעשה את זה בחוכמה, כך שתיווצר מראית עין של דיון מאוזן, אבל בשורה התחתונה היא תסדר לעצמה רוב מראש.
"במקרים אחרים השיבוץ הוא לפי הסניוריטי, ואז בכל מקרה מי שמשובצים הם כל השופטים הוותיקים והפרוגרסיביים שמגיעים עם עמדות מאוד ברורות נגד החוקים הללו, וכך למעשה יש לשופטים כוח בלתי מוגבל לבטל חוקים שלא באים להם טוב בעין.
"אבל אם אתה משנה את שני הדברים האלה - גם יוצר בית משפט מגוון יותר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, וגם מחייב שפסילת חוקים תהיה רק בהרכב מלא וברוב של לפחות 12 מתוך 15 - אתה משיג בפועל בדיוק את אותו אפקט של פסקת ההתגברות".
אתה לא חושש שהשופטים, כולל השמרנים שבהם, יעשו יד אחת ויישרו קו עם דעת הרוב כדי לשמור את יכולתם לפסול חוקים?
"אם ממנים לבית המשפט העליון שופטים שהם מקצועיים ומרגישים חופשיים להכריע לפי צו מצפונם, אין לי שום חשש שהם יסדרו דילים כדי לפסול חוקים. אני אגיד יותר מזה: אם הרכב מגוון כזה של שופטים החליט ברוב של 12 לפסול חוק, יכול להיות שבאמת עשינו טעות וזה חוק רע. למה שנרצה להתגבר על ביטול חוק שיש קונצנזוס בין שמרנים לאקטיביסטים־פרוגרסיביים שהוא חוק רע?"
למה כל כך חשוב לכם לבטל את שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון?
"כי מדובר במודל נוראי שאין לו אח ורע בעולם, והוא לא מעוגן בשום חוק. יש לך איזושהי ערובה ששופט יהיה נשיא עליון מוצלח רק בגלל שהוא הוותיק מכולם? אני יכול להגיד לך שכמה מהנשיאים האחרונים היו רעים למדי, למרות שהם היו הוותיקים ביותר. אני רוצה למנות נשיא עליון מוצלח, כזה שיודע לפעול בתוך פוליטיקה ארגונית ויש לו יכולת לנהל את כל מערכת בתי המשפט".
כשהוא נכנס לפרטי הרפורמה ולדרך שנבחרה להוביל את המהלך, סמוטריץ' כן עושה חשבון נפש, ומצביע על טעויות טקטיות ואסטרטגיות שהימין ביצע בחודשים האחרונים. אחת מהן היא ההחלטה לפתוח דווקא בשינוי שיטת בחירת השופטים, ולא בהגבלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. בשבוע שעבר חווה שר האוצר על בשרו את המשמעות של השארת הכוח הרב בידי היועצת המשפטית לממשלה.
"מה שהתרחש ביום שני שעבר הוא אירוע בלתי נתפס. מגיע יושב ראש ההסתדרות ופותח בשביתה פוליטית לחלוטין, שאסורה על פי חוק, אבל כשניסיתי לפנות לבית הדין לעבודה כדי להוציא צו מניעה לא יכולתי, כי גם הפרקליטים שבתו, ורק להם יש יכולת לייצג את משרדי הממשלה. אז פניתי בבקשה לאפשר לי ייצוג חיצוני, והיועצת המשפטית לממשלה פשוט החליטה לגרור רגליים כדי למנוע ממני לעשות זאת. היא החליטה לקבוע דיון בשאלה אם לאפשר לי לקבל ייעוץ משפטי חיצוני רק בשעה תשע בערב, כדי שעד אז היא תבדוק אם יש עילה לבקשה. קשה לי לתאר עד כמה מדובר בסיטואציה הזויה".
בוא ננסה. מה היה החלק הכי הזוי בעיניך באותן שעות?
"שאני עורך דין, והעתירה לבית הדין לעבודה כבר הייתה כתובה. נעזרתי בחברה טובה שעזרה לי בניסוח מדויק של העתירה, וכל מה שהיינו צריכים בשביל לעצור את הטירוף הזה הוא שבהרב־מיארה תאפשר לנו לגשת לבית הדין לעבודה ולייצג את עצמנו, אבל היא נמנעה מלעשות את זה".
למה בעצם אתם לא מפטרים אותה? הרי אתם מלאים בטענות נגדה.
"ברגע שננסה לעשות את זה בג"ץ יפסול את ההחלטה. אנחנו לא באמת יכולים לשנות את זה. לכן יכול להיות שהמקום הנכון להתחיל בו בחקיקה היה דווקא בסוגיה הזאת".
גם הסברה לא ממש הייתה, והרחובות היו שייכים בלעדית למתנגדי הרפורמה. התומכים כלל לא יצאו לרחובות עד יום שני שעבר.
"לגבי ההסברה, צריך להבין שעשינו מה שיכולנו במסגרת הכלים והסמכויות שיש לנו. אסרו עלינו להוציא את כספי המשרדים שלנו כדי לנהל קמפיין הסברה, בתירוצים הזויים למדי, ולנו כמחוקקים יש מעט מאוד יכולת לשמש שחקני הסברה אפקטיביים. אנחנו יכולים לחדד יותר מסרים, להתראיין טוב יותר, אבל לא הרבה מעבר. אלה שהיו צריכים לעשות את ההסברה, ולא ניכנס לשאלה מי הם, לא עשו עבודה טובה. ולגבי ההפגנות, הימין אכן התעורר מאוחר מדי, אבל לפחות הוא התעורר".
"הכלכלה שלנו איתנה"
אם נשים בצד את נושא הרפורמה המשפטית, סמוטריץ' סבור שהממשלה מתנהלת בצורה טובה למדי בסך הכול. הוא גם מונה שורה של הישגים שהיא הביאה והצליחה להעביר בכנסת, תוך שהקואליציה מנצחת בכל ההצבעות. הוא בעיקר מתגאה בתקציב המדינה שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר, מה שיאפשר לממשלה להעביר אותו בתחילת כנס הקיץ, שיחל לאחר יום העצמאות.
"אנחנו מביאים תקציב טוב. באופן כללי אנחנו עושים הרבה מאוד דברים טובים, שלצערי לא נחשפו יותר מדי לציבור, כי העיסוק התקשורתי כולו נתון אך ורק לרפורמה. ומעבר לזה, לצערי אין עיתונות בארץ, ובמיוחד לא עיתונות כלכלית. הקשר בין מה שהם כותבים למציאות לא קיים. עצוב לי שזה השירות שהציבור הישראלי מקבל".
הרפורמה לא פגעה בכלכלה? אין הוצאת השקעות מישראל? אלה טענות שנשמעות בקרב אנשי ההייטק שמגייסים את הכספים.
"נתוני המקרו־כלכלה של ישראל מעולים. העולם כולו נמצא בתחילת משבר כלכלי חמור שנובע מאינפלציה גבוהה, וישראל מגיעה אליו בנקודת פתיחה טובה למדי. כשר אוצר אני לא רואה פגיעה בהשקעות בישראל. רק השבוע חברה ישראלית, שלצערי אני מנוע מלומר את שמה, גייסה מקרן הון אמריקנית רבע מיליארד דולר. מאז השבעת הממשלה היו כמה וכמה אקזיטים במאות מיליוני דולרים. יחסית לשוק העולמי, מצבנו נהדר".
אז הטענות למצב כלכלי קשה אינן מבוססות על עובדות?
"זה מורכב. העולם נמצא כרגע בחוסר ודאות כלכלית כבד. בתוך כל זה באים אנשים מישראל, כולל יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ומוציאים את דיבתה של ישראל בעולם. לפיד ממש מנהל קמפיין BDS נגד מדינת ישראל רק בגלל שהוא הפסיד בבחירות. כשזה המצב, בתוספת חוסר הוודאות הכללי שיש בעולם, ברור שמשקיעים יהססו יותר לפני שהם ישקיעו כאן, אבל זאת נבואה שמגשימה את עצמה", הוא מבהיר. "ההשקעות בישראל לא היו מצטמצמות אלמלא יאיר לפיד ושות' היו פועלים קשה כדי שזה יקרה. ויחד עם זה, הם לא מאוד מצליחים. בסוף, כשקרס הבנק האמריקני לפני כמה שבועות, מיליארד דולר חזרו ארצה.
"ויש עוד נקודה שהציבור הישראלי לא מכיר. בכל יום מיליונים יוצאים מישראל, פשוט כי אין איפה להשקיע כאן. קרנות הפנסיה שלנו גדלות כל הזמן, אבל אין להן איפה להשקיע. זאת אחת הסיבות שאנחנו מקדמים את חוק התשתיות הלאומיות, כדי שנוכל לייצר עוד אפיקי השקעה לבתי ההשקעות בתוך ישראל, וזאת מעבר לצורך הכללי בחוק הזה".
בשורה התחתונה, במשך מושב שלם התעסקתם ברפורמה המשפטית ולא ביצעתם את ההתחייבות שלכם לציבור, שהיא להוריד את יוקר המחיה.
"אני לא יודע להוריד את יוקר המחיה בשלושה חודשים. זה לוקח זמן. וגם פה אתה רואה התערבות בוטה של הייעוץ המשפטי שפשוט פוגעת בציבור. לצורך העניין, יישמנו את רפורמת מכשירי החשמל, כך שאין צורך בתו תקן ישראלי מיוחד, אלא מספיק להשתמש בתו התקן האירופי או האמריקני. זאת הצלחה מסחררת שכבר מורידה את מחירי מוצרי החשמל. אבל עכשיו באתי ליישם את אותו הדבר גם בתרופות - שתרופה שמאושרת על ידי ה־FDA האמריקני או מקבילו האירופי לא תצטרך אישור מיוחד בישראל. ניסיתי להכניס את זה לתוך חוק ההסדרים כדי לקצר תהליכים, אבל היועצת המשפטית לממשלה אסרה עליי, בנימוק שתרופות הן לא כמו מכשירי חשמל אלא תחום מסוכן יותר, ולכן צריך לדון בהן בנפרד. רק ש'מסוכן' הוא לא מונח משפטי, ולא ברור לי מאיפה היא החליטה שיש לה הסמכות לנהל את מערכת ניהול הסיכונים של מדינת ישראל. זה תפקידה של הממשלה", טוען סמוטריץ'.
מחירי מוצרי החשמל והתרופות הם עניין שולי. בסוף יוקר המחיה בישראל נובע משלל סיבות אחרות.
"נכון, ולכן גם בהן אנחנו נאבקים. לכן הורדנו עוד את המס על הדלק, ולכן אנחנו דוחפים ככל יכולתנו להכניס לארץ שתי רשתות מזון ענקיות מרחבי העולם כך שהשוק ייפתח לתחרות והמחירים יצנחו. קארפור היא הראשונה, שאמורה להגיע אלינו ממש בקרוב, עם שורה של 5,000 מוצרים שהיא משווקת לבדה, ובכך לעקוף את כל חברות השיווק הגדולות והיצרנים הגדולים שמובילים למחירים הגבוהים כאן. הבעיה היא עודף הבירוקרטיה עליהם, שממש מקשה על הליכי הכניסה. השנייה היא ססקו, שגם תגיע לארץ בקרוב. ברגע ששתיהן יתחילו לפעול כאן, רוב בעיות יוקר המחיה בישראל ייפתרו".
בחזית העלייה וההתיישבות
האופטימיות שסמוטריץ' משדר נמשכת גם לסוגיות אחרות, כולל כאלו שגבו שעות ארוכות בחדרי המשא ומתן הקואליציוני. מדובר בראש ובראשונה על ביטול סעיף הנכד בחוק השבות, שהיה אמור להיות אחד השינויים החשובים של הקואליציה. בפועל, הן בגלל ההשקעה ברפורמה במערכת המשפט והן בגלל התנגדות בתוך הליכוד, הסוגיה הזו כרגע אינה בדיונים. סמוטריץ' סבור שגם אם יידחה, השינוי בוא יבוא. "הסעיף יתוקן. יש התחייבות מאוד ברורה לזה בתוך ההסכמים הקואליציוניים וזה רצון של כל השותפות", הוא אומר.
אבל בתוך הליכוד אין לכם אצבעות לכך. איך תעבירו את זה?
"אני לא בטוח שאין לנו מספיק אצבעות לכך בתוך הליכוד, אבל אם נצטרך נפעיל את המשמעת הקואליציונית. אנחנו מדברים פה על עניין אסטרטגי שסוף סוף מדינת ישראל הולכת לטפל בו. זה לא יהיה פשוט וצריך לבנות את זה בצורה נכונה, אבל נתקן את מה שבמשך שנים ממשלות ישראל הזניחו והובילו אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים היום".
אפשר למנוע עלייה של מי שאינם יהודים גם בלי קשר לסעיף הנכד. הרי משרד הקליטה בידיים שלכם.
"נכון, ואכן השר סופר עובד קשה על ניקוי המשרד מכל הבעיות שנוצרו בו לאורך השנים. שוב, אלה שינויים שלא קורים ביום אחד. להזיז את הספינה למסלול חדש לוקח זמן. הרי מאז יומה הראשון, אחת מאבני היסוד של התנועה הציונית הייתה עלייה. במשך שנים ממשלות ישראל יצרו תיעדופים שגויים שפגעו ברעיון העלייה היהודית לארץ. עכשיו אנחנו משנים את זה. משקיעים הרבה כספים ביהודי ארצות הברית וצרפת, ולא סוגרים את הדלת בפני שאר יהודי העולם".
בסערת האירועים של השבועות האחרונים, ליושב ראש מפלגת הציונות הדתית אין רגע דל. הוא מתרוצץ בין ישיבות התקציב, עיסוקי הרפורמה המשפטית, תחזוק הקואליציה וגם המאבק המתמיד מול שר הביטחון גלנט על הסמכויות ביהודה ושומרון.
סמוטריץ' מסרב להתייחס לשאלה אם שר הביטחון גלנט, יחד עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד חיל האוויר, יכולים להישאר בתפקידם לאחר שלא טיפלו באירועי הסרבנות בחיל האוויר, אך הוא אינו מסתיר שיש לו שורה של חילוקי דעות עם יואב גלנט. לחלקם הציבור הישראלי נחשף בהרחבה, כאשר שר הביטחון גלנט ניסה למנוע את העברת הסמכויות האזרחיות ביהודה ושומרון למשרד שהוקם במיוחד לשם כך עבור סמוטריץ' בתוך משרד הביטחון. בסוף, לאחר התערבות ראש הממשלה, סוגיה זו נפתרה.
לא קיבלת במשרד הביטחון את כל מה שהתחייבו לך בהסכם הקואליציוני.
"נכון. אבל קיבלתי תשעים אחוז ממה שאני צריך בשביל שנוכל לשנות את המציאות ביהודה ושומרון. יכולתי להתעקש על הכול, אבל הבנתי שאם אעשה את זה, מערכת הביטחון תדע איך לסכל אותי, ואז אולי יהיו לי הסמכויות, אבל לא אוכל לקדם כלום", הוא מסביר. "ככה אפשר לקדם, וכבר עשינו המון - החל מהכשרת תשעה יישובים בהתיישבות הצעירה, דרך אישור במועצת התכנון של עשרת אלפים יחידות דיור - משהו שלא היה מעולם, ועד להכנת התשתיות לביצוע רפורמת אזרחות שווה ביישובי יהודה ושומרון, שהיא אירוע אסטרטגי מבחינה לאומית".
ולצד כל זאת, כולנו מכירים את הדיווחים על ההבטחה של נתניהו לאמריקנים שלא להכשיר עוד יישובים ולא לאשר עוד יחידות דיור.
"אני לא מכיר שום התחייבות כזאת. אני אגיד יותר מזה: במאי אמורה להתכנס ישיבה נוספת של מועצת התכנון במטרה לאשר עוד יחידות דיור ביהודה ושומרון. וגם שאר היישובים יוכשרו, זה פשוט לוקח זמן. גם כי אני לא יודע לעשות את זה ביומיים, וגם בגלל שצריך עוד לבנות את המינהלת, שהיא בעצם המשרד בתוך משרד הביטחון, כדי שנוכל להעביר את כל האגפים החוצה מהמינהל האזרחי, ולהילחם כמו שצריך בהשתלטות על שטחי C ובכל שאר הסוגיות הנדרשות".
***