הסעיף הקואליציוני שלפיו ימונה רב ראשי אשכנזי מהציונות הדתית וראשון לציון חרדי ספרדי, ממקד את ההתעניינות במגזר בצד האשכנזי, אך למעשה הצד הספרדי מעניין לא פחות, ויש שיאמרו אף יותר.
אחד המועמדים הבולטים לכהונת הראשון לציון הוא הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע, חבר מועצת הרבנות הראשית ואחיו של יושב ראש ש"ס אריה דרעי. הרב דרעי עוד לא הכריז על מועמדותו, העניין יתברר אחרי החגים, אך לפי גורמים בכירים מאוד ברבנות הראשית הוא יהיה המועמד של מפלגת ש"ס.
"הרב יהודה דרעי מגיע עם ניסיון חסר תקדים ברבנות בתור הרב הראשי לבאר שבע וראש אבות בתי הדין כבר 25 שנה, וזאת לאחר כשמונה שנים שבהן כיהן בתפקיד רבה של שכונת רמות בירושלים - אחת השכונות הגדולות בעיר", אומר גורם בכיר מאוד ברבנות הראשית. "כיום, אחרי פטירת הרב שמעון אליטוב, הרב דרעי הוא הרב הוותיק במועצת הרבנות הראשית, ומכהן בה יותר מ־25 שנה. אין מי שמכיר את עולם הרבנות יותר ממנו. הוא היה ברוב הוועדות, ראש ועדת הכשרות, ראש ועדת המקומות הקדושים וחבר בוועדות חשובות נוספות. הוא מכיר את עולם הרבנות לפני ולפנים".
לרב דרעי קשרים ענפים עם הציונות הדתית. "הרב דרעי ידוע בבאר שבע בכך שחלק מהפעילות שלו בעיר היא עם הציונות הדתית", אומר הבכיר. "הוא מיודד מאוד עם הציבור הדתי־לאומי, ויש לו קשרים הדוקים עם רבנים דתיים־לאומיים בעיר כמו הרב שמעון כהן, ראש מוסדות מוריה, והרב גד רווח, מרבני העיר וכיום רב מועצת מצפה רמון. הרב הוא אורח הכבוד בישיבת בני עקיבא בעיר ביום העצמאות, מתפלל איתם את התפילות בלילה ואומר דברי תורה. אחד הגורמים הבולטים בקשר שלו לציונות הדתית התהווה כשישב בראש הוועדה להעתקת בתי הכנסת בגוש קטיף. הרב דרעי לא הסכים בשום פנים ואופן שיוחרבו בתי הכנסת בידי יהודים. ביחד עם הרב שמחה קוק הם הפכו עולמות בעניין, הגיעו למקום וקרעו קריעה כדי שחלילה בעולם לא יראו יהודים מחריבים בתי כנסת".
גם באגף הליטאי הרב דרעי נמצא חזק בתמונה. "לרב דרעי קרבה מיוחדת לציבור הליטאי. הוא היה היחיד שהצליח להביא את הרב שטיינמן זצ"ל לסיום הש"ס בבאר שבע בהשתתפות אלפים מכל הציבורים. בכלל, הרב דרעי מצד אחד לא מתפשר על כלום, אך מצד שני עושה הכול בדרכי נועם. הוא כבר חצי יובל בעיר ולא גרם לשום הפגנה, כל הדברים שרצה הושגו בהבנות ובדרכי שלום. ההפגנה היחידה שהייתה יצאה נגד המיסיון בעיר".
עוד מועמד בולט לתפקיד הרב הראשי לישראל הוא הרב דוד יוסף, ראש כולל 'יחוה דעת' וחבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס. הרב יוסף שימש רבה של שכונת הר נוף במשך שנים רבות. הוא בנו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "הרב דוד יוסף היה קרוב מאוד למרן הרב עובדיה. מגיל 17 וקרוב לעשרים שנה למד איתו חברותא, היחיד מכל הבנים", מספר מקורב לביתו של הרב דוד יוסף.
"הרב דוד יוסף עומד בראש כולל 'יחוה דעת' שבו מאתיים אברכים, כותל המזרח של עולם ההלכה הספרדי. 17 דיינים המכהנים כיום בבתי הדין הרבניים הם בוגרי 'יחוה דעת', יותר מכל מוסד אחר. הרב דוד חיבר את סדרת הספרים 'הלכה ברורה', ספרים למדניים הלכתיים שנמצאים בכל כולל. הרב החל לכתוב אותם בגיל 45 ואמר שאם יסיים רק את חלק אורח חיים בגיל שמונים זה יהיה הישג. כיום יש ברוך ה' עשרים כרכים, ועוד שלושה על אמירה לגוי בשבת.
"הרב דוד יוסף נודע תמיד בהיותו איש הלכה וספר. כשהיה צעיר היה המוציא והמביא מהבית של הרב עובדיה לרב ז'ולטי ולרב שלמה זלמן אוירבך. את הספרים 'טהרת הבית' ו'יחוה דעת' כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל יחד עם הרב דוד יוסף, שליווה אותו ברבנות הראשית, כך שזה מקום שהוא מכיר היטב".
לרב דוד יוסף גם ניסיון ציבורי עשיר. "תמיד הוא היה בחזית הציבורית, החל מהקמת ש"ס, שהיה שם בגלל האחריות הציבורית, וכלה בפן הרוחני בהקמת 'אל המעיין'. בזמנו הצליחו להוציא תקציב של אלפיים מגידי שיעור, אבל לא היו אברכים ספרדים. לכן הרב דוד ראה חשיבות להתחיל מהילדים, להקים את רשת החינוך של ש"ס וללוות אותה. אחרי שמרן נפטר, הוא מונה בעצרת השלושים לחבר מועצת חכמי התורה, וכן כיהן בתפקיד יושב ראש ההנהלה הרוחנית של רשת 'בני יוסף' במשך שבע שנים".
גם עם הציונות הדתית יש לרב דוד יוסף קשרים ענפים. "לרב דוד היה תמיד קשר טוב עם הציונות הדתית. הרב היה נותן שיעורים בישיבת שדרות ובעוד הרבה מקומות, לרבות הצבא, שם יש לו קשר חזק שכולל ביקורים ושיעורי תורה. יותר מכך, הרבנים הצבאיים הגיעו כמה פעמים לרב דוד יוסף להתייעץ בענייני הלכה. מדובר בקשר הדוק.
"הרב יוסף הוא אדם של שיתופי פעולה, הוא ישתף פעולה היטב עם מי שיהיה הרב הראשי האשכנזי. הוא איש של הבנות ופשרות, חד מאוד בהלכה אבל בהנהגה האישית שלו רך מאוד, בעל לב רחב. לא בכדי הרבה אנשים בציונות הדתית מגיעים להתייעץ איתו ברמה האישית וכמה מהם אף מגדירים אותו כרבם המובהק".
לדברי המקורב לביתו של הרב דוד יוסף, הרב מתמודד מתוך אחריות להנהגה הציבורית. "היו לי הרבה שיחות עם הרב על כך. מעסיקה אותו מאוד השאלה מי יהיה הרב הראשי, והכול מתוך אחריות להנהגה של הציבור בשלב מורכב כל כך בעם ישראל, ובפרט כשצריך לעמוד על משמרת הדת ולהמשיך את המורשת של אביו מרן הרב עובדיה זצ"ל. לכן לא בכדי כמות הפניות שהרב דוד יוסף קיבל מגדולי ישראל מהציבור הספרדי והליטאי הייתה גדולה. הם שלחו לו מכתבים מיוזמתם ובהם העניקו לו רוח גבית והסבירו לו עד כמה זקוקים לו".
ובמי השר דרעי תומך?
"לרב דוד יוסף יש ידידות אמיתית עם אריה דרעי. אני מאמין ואין לי ספק שאריה ומפלגת ש"ס יתמכו ברב דוד יוסף. הוא בן של הרב עובדיה יוסף וחבר מועצת חכמי התורה, לא יעלה על הדעת שש"ס לא תתמוך בו. דרעי ידיד נפש שלו כל כך הרבה שנים, כמה הוא עשה בשבילו כל השנים, עוד מימי חברון שלמדו יחד. למעשה הרב היה זה שהביא את דרעי לבית של מרן. אריה דרעי לא יכול שלא לתמוך בחבר מועצת חכמי התורה ובנו של הרב עובדיה, זה תרתי דסתרי. הרב דוד מבחינתו ראה את הצורך של הדור והחליט לעשות מעשה, ולאחרונה אף קיים פגישות עם עשרות רבנים ואישי ציבור החברים בגוף הבוחר, וחלק ניכר מהם הביעו בו תמיכה ברמה של תקיעת כף".
שם אפשרי נוסף שמוזכר בהקשר זה הוא הרב יגאל כהן, ראש מוסדות 'יביע אומר', מוסמך לדיינות ולרבנות עיר. הרב כהן הוא מגדולי מזכי הרבים ומחזירי התשובה בדורנו. למרות זאת, באופן כמעט רשמי המרוץ מתרכז כעת בשני מועמדים עיקריים - הרב דוד יוסף והרב יהודה דרעי. לפי גורמים המעורים בדבר, ההנחה היא שהבחירות לא יהיו בין שני הרבנים, שהם גם ידידים ותיקים. בימים אלו מנסים לגבש פשרה שלפיה אחד הרבנים יכהן בתפקיד רבה של ירושלים, אלא שבסביבתם של הרבנים דוחים מכול וכול את האפשרות הזו.
כזכור, הרב שלמה עמאר, רבה של ירושלים, עתיד לסיים בסוף 2023 את כהונתו. "אריה דרעי רצה לקיים את הבחירות לרבנות ירושלים לפני הבחירות לרבנות הראשית, אלא שבתעודת הזהות של הרב עמאר לא כתוב תאריך לידה אלא שנה, ולכן כהונתו תסתיים רק בתום השנה ולא, כפי ששיערו, באזור ניסן", אומר בכיר בעולם התורה החרדי־ספרדי. "אריה עדיין לא נכנס לעובי הקורה, אבל כשייכנס יהיה אפשר לסדר את העניינים". גורם בכיר המעורה בעולם התורה הספרדי מוסיף: "העניין לא פשוט כל כך, כי בעיקרון מה שאתה לא מקבל עכשיו, לא בטוח שתקבל בהמשך. לבחירות לרבנות הראשית יש דד־ליין, ואילו הבחירות לרבני ערים - ואנחנו רואים זאת בכל הארץ - יכולות להידחות גם שנים רבות עקב עתירה כזאת או אחרת".
"מרן בכה והתקשר לכל אחד ואחד"
בזמן שהמרוץ לתפקיד הרב הראשי הספרדי הפך לעניין פנים־מפלגתי בש"ס, יש בציונות הדתית לא מעט אנשים שמתרעמים על הפקרת הזירה הזאת מצד המפלגה המייצגת אותם. אחד מראשי ישיבות ההסדר הבולטים במגזר אומר ל'בשבע': "כי נמכרנו אני ועמי?! מה לגבי הציבור המסורתי הספרדי, אליו לא צריך לפנות? לא מובן. מי קבע שהציונות הדתית בהגדרה מוותרת על הרב הספרדי? זו החלטה תמוהה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואחרי זה מתפלאים כשאומרים שהציונות הדתית היא אשכנזית ביסודה". גם במפלגת הציונות הדתית נשמעו השבוע דמויות בכירות מאוד מלינות על "האפשרות שההתנהלות הדורסנית של ש"ס בענייני הדת תימשך אם ימונה רב חרדי ספרדי שלא יביא את רוח הרב קוק לרבנות הראשית לישראל".
למרות המדיניות שמובילה מפלגת הציונות הדתית, בפועל כלל לא ברור שהדיל יכובד על ידי כל הגורמים ושלא תהיה התמודדות בגזרת הרב הראשי הספרדי. נכון לעכשיו לא ידוע על הנחיה ברורה מאת זקני רבני הציונות הדתית להימנע מהתמודדות על תפקיד הראשון לציון, וגם הרב שמואל אליהו – המועמד הטבעי – לא גילה דבר על תוכניותיו לכאן או לכאן. "הרב שמואל אליהו הוא חידה בעיניי. מה שווה הדיל של סמוטריץ' עם ש"ס אם לא חתמו על התחייבות שהרב שמואל אליהו לא רץ?" תוהה בכיר בש"ס בשיחה עם 'בשבע'. "החשש שלנו מהרב אליהו הוא מוצק. בחיי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הוא קיבל 49 קולות (מתוך 150. ד"ע), זה דרמטי. מרן בכה על זה והתקשר לכל אחד ואחד, ולמרות זאת זה היה גבולי. קל וחומר היום".
גורם בכיר בעולם התורה החרדי־ספרדי מספר גם הוא: "אין לסמוטריץ' שליטה על הרב שמואל אליהו. אם הרב אליהו ירגיש שיש שעת כושר עקב פיצול בעולם התורה הספרדי, לעניות דעתי הוא יגיש מועמדות. אתה רואה את בנו, השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, רואה פיצול בציבור החרדי־ספרדי ואומר לאביו 'אל תגיש מועמדות'? לדעתי הוא יגיש. קשה להאמין שהרב שמואל אליהו יוותר. היתרון לדעתי הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, ש־28 הקולות שהלכו לרב ציון בוארון בפעם הקודמת, רובם שייכים לגוש הש"סי הקלאסי. עם זאת, הרב אליהו יכול להפתיע, ובפרט שבצלאל לא נמצא בתקופה טובה - בן גביר מחכה לו מהצד והליברלים בפינה".
על דבר אחד אין חולק: אריה דרעי יעשה הכול כדי לא להפסיד בבחירות לרבנות הראשית. "דרעי הוא פוליטיקאי שיודע לקרוא מפה. אם הוא יזהה שהיוקרה שלו בסכנה הוא יכול להפתיע, ואפילו להצניח מועמד מוסכם. אני לא רואה את דרעי משלים עם הכותרת 'ש"ס איבדה את הגלימה'", מדגיש גורם בציבור החרדי־ספרדי. "לא מדובר במינוי של דיין או שר, אלא במאורע שידברו עליו עשרות שנים - 'מה היה בבחירות אחרי פטירת מרן הרב עובדיה'".
חשוב להדגיש: בסביבתו של הרב שמואל אליהו לא עסוקים בסוגיה כלל. אנשים ששוחחו לאחרונה עם הרב אליהו וביקשו ממנו לכהן כרב הראשי לישראל, אומרים כי הרב שידר שהוא כלל אינו שוקל זאת.
שלושה שחקנים במגרש
גורם נוסף שחשוב לשקלל הוא עמדת החרדים האשכנזים. ביהדות התורה מדגישים בבירור כי הם חזק בתמונה וכי ההנחה שש"ס והציונות הדתית הן אלו שקובעות - שגויה. כך אומר אחד מחברי הכנסת מדגל התורה ל'בשבע': "אתה ראית הסכם כזה שבו כתוב שרק ש"ס והציונות הדתית יחליטו? ואיפה יהדות התורה? היא לא רלוונטית? הכול בהסכמה. יש פה שלושה שחקנים במגרש. ויותר מכך, כשסגרו את ההסכם הקואליציוני נכתב סעיף שמינוי הרבנים הראשיים יתקבל בהסכמת ש"ס, הציונות הדתית, יהדות התורה והליכוד מלכתחילה. שש"ס תפסיק להתנהל כאילו הרב הראשי הספרדי בטוח בכיס שלה, וכל השאלה היא אם האשכנזי הוא דתי־לאומי או חרדי".
עוד טרם ההכרעות, ביהדות התורה כלל לא העמידו מועמד רשמי מצידם. ייתכן כי יגיעו להבנות והסכמות לגבי מועמדים מהציונות הדתית כמו הרב יעקב שפירא, הרב מיכה הלוי או הרב קלמן בר. "כשהחוק להעלאת גיל הרבנים יעלה לדיון, אנחנו נתמוך בו. זאת מבלי להתייחס אפילו לשאלת המועמדים הספציפיים המדוברים. החוק הוא נכון וראוי, אין היגיון לפסול רב בישראל בגלל גילו", אומר ל'בשבע' בכיר ביהדות התורה. משה ויסברג, עורך 'בחדרי חרדים', מוסיף על דבריו: "הרב יעקב שפירא חוצה חוגים ועדות. בשנים האחרונות ליוויתי עשרות ראשי ישיבות מהמיינסטרים החרדי שבאו למסור שיעור כללי בישיבת מרכז הרב. זה דבר שלא קורה אפילו במקומות חרדיים. אין ספק שאם הוא יהיה מועמד - הוא יזכה בתמיכה חרדית חזקה".
מנגד, מועמד חרדי בולט ששמו עלה לא פעם כמועמד מוסכם לתפקיד הרב הראשי לישראל או הרב הראשי לירושלים הוא הרב בן ציון הכהן קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ורב מרכז פתח תקווה. העיתונאי משה ויסברג, עורך 'בחדרי חרדים', מנתח בשיחה עם 'בשבע': "יש כאן הזדמנות היסטורית להחזיר עטרה ליושנה: להחזיר את 'הרב קוק' לרבנות הראשית, על כל המשתמע מכך, בתמיכת הציבור החרדי והדתי כולו.
"פסקי ההלכה של הרב בן ציון קוק מקובלים בכל בית חרדי", מסביר ויסברג, "אך הוא הולך בדרכו של דודו הגדול הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. יש בו אהבת ישראל ומאור פנים. בין התלמידים העושים אצלו 'שימוש' בהלכה, ניתן לראות לא מעט בוגרי ישיבות ציוניות. לאחרונה התפרסם כי פקודיו של הרמטכ"ל הרצי הלוי הדפיסו בעבורו ספר סיכומים של שיעורי הרב בן ציון קוק בכתבי הראי"ה, ביודעם עד כמה חביבים עליו שיעורים אלו.
"הרב קוק זוכה להערכה מופלגת גם בקרב הציונות הדתית על רבניה ונציגיה הפוליטיים", מסכם ויסברג. "ליטאי, אבל נכד של הבעל שם טוב; אשכנזי, אבל מחזיק ביחסים קרובים מאוד עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף; חרדי, אבל מקובל מאוד בציונות הדתית. אנחנו בתקופה של פילוג. רבים רואים בו מועמד של אחדות שישים קץ למחנאות בתוך המגזר".
הרב קוק הציג מועמדות?
"למיטב ידיעתי, טוב לו במקומו. הוא לא מסוג האנשים שמחפשים כבוד ושררה".
אך זהו לא סוף פסוק. בתקופה האחרונה עלו עוד שמות אפשריים, בין השאר הרב חיים הורביץ, רב שכונת צהלה בתל אביב, הרב פנחס גולדשמידט, רבה של מוסקבה, והרב משה חיים לאו, ראש כולל תורת חיים בנתניה. חרף בורסת השמות, מבדיקת 'בשבע' עולה כי מנהיג הציבור החרדי, הרב גרשון אדלשטיין, טרם אמר את דברו בנושא הרב הראשי, כך שהכול פתוח.
***