מפנני הי"ם
מפנני הי"םצילום: עצמי

לא כל יום מוצאים חמש מאות פנינים מאירות עיניים במחיר מציאה של כמה עשרות שקלים. זה מה שמציעים יאיר חרל"פ ועמנואל הרוניאן.

ספר מתנה חדש ומהודר: "מפניני הי"ם - ניצוצות מתורת רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל", בו קובצו כחמש מאות פנינים ופתגמים מרוממים ונוגעים ללב, שנשלו מעמקי תורתו של הי"ם – הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל (תרמ"ב – תשי"ב).

כבר כמעט ארבעה עשורים שיאיר חרל"פ, נינו של הרב, רושם במחברתו ציטוטים מתורתו של סבו הגדול. במקביל, הרב עמנואל הרוניאן, דוקטורנט במחשבת ישראל, ליקט גם כן במסגרת מחקרו משפטים נבחרים מכתבי הרב חרל"פ. יד ההשגחה שהפגישה בין השנים הולידה ספר מרתק ומרומם בו קובצו, עוצבו ולוקטו מבחר מפתגמי הרב חרל"פ המרוממים. פנינים אלו סודרו לפי נושאים כמו אהבה, אמונה, אחדות, גאולה, גבורה, הקשבה, חינוך, מידות, משפחה, נישואין, ציפיה לישועה, תשוקה, וכדומה.

החידוש המרכזי בספר הוא היקף החומרים, הליקוט והמציאה של הפתגמים והתורות השונות, העריכה, העיבוד הלשוני במקומות שהיה צריך, הסידור לפי נושאים וכמובן ההגשה מאירת העיניים. הפנינים לוקטו מכל ספרי הרב המוכרים. בראשם סדרת 'מי מרום' בהוצאת ישיבת 'בית זבול' אותה ייסד הרב חרל"פ בעצמו, וכן מהמאמרים השונים שפרסם הרב, ומקבצי המכתבים השונים שלו – מכתביו לרב קוק ולרצי"ה ('הד הרים'), מכתביו לבנו ('מכתבי מרום') ולתלמידו ('ישלח ממרום'), ולאחרונה גם מהספר 'אגרות מרום' שהוציא יאיר חרל"פ לפני שנים בודדות.

הספר פותח בפרק 'אהבת ישראל' במשפט האקטואלי: "בְּאַהֲבַת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וּבְהִשְׁתּוֹקְקוּת לִגְאֻלָּתָם עוֹבְרִים אֶת כָּל הַיָּמִים וְהַגַּלִּים הַסּוֹעֲרִים". בהמשך הספר יש פרק העוסק ב'אחדות' בו נאמר "אַחְדוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ נִפְסֶקֶת לְעוֹלָם, גַּם בִּזְּמַן שֶׁבְּחִיצוֹנִיּוּתָם הֵם פְּרוּדִים". וגם: "עַד מָתַי לֹא נִלְמַד לָדַעַת, כִּי הַהֶבְדֵּל בֵּין הַשִּׁיטוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לִגְרֹר אַחֲרָיו הֶבְדֵּל לְבָבוֹת". וגם: "מִי יִתֵּן וְהָיָה רוּחַ מִמָּרוֹם יוֹרֶדֶת לְאַחֵד אֶת לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל לַחֲטִיבָה מְיֻחֶדֶת, לַעֲבֹד אֶת ה' שֶׁכֶם אֶחָד". משפטים פשוטים ונוקבים שבימים אלו נודעת להם חשיבות מיוחדת.

הרב חרל"פ מפתיע בכמה מפניניו. כך למשל בדבריו הכנים בפרק 'נישואין' בו כותב: "בְּדָבָר אֶחָד לֹא סָלְלוּ הָאָבוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ לִבְנֵיהֶם, וְהוּא עִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְעַמְרָם נָשָׂא אֶת דּוֹדָתוֹ, וּמִזֶּה נִרְאֶה שֶׁכָּךְ הָיָה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעִנְיָן זֶה יִהְיֶה מָסוּר בִּידֵי הַבָּנִים, וְהֵם לְבַדָּם מִצַּד בְּחִירָתָם הָעַצְמִית צְרִיכִים לְהִזְדַּכֵּךְ בְּעִנְיָן זֶה". כלומר, הצלחת הנישואין לא תלויה באיזו דרך סלולה מראש אלא במשהו שבני הזוג יוצרים יחד בבחירה שלהם.

גם יחסו לבית המקדש מעניין. הוא אוחז בתפיסה המסורתית לפיה בית המקדש ירד מן השמים, אך הוא לא מוכן לקבל שהכוונה היא שבית המקדש ירד מעצמו בלי מאמץ מצדנו. וכך כתב בפרק 'ירושלים': "עִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל אֵשׁ אֲשֶׁר יֵרֵד מִלְּמַעְלָה, שֶׁאֵין בְּכַוָּנַת הַדְּבָרִים לוֹמַר שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי יֵעָשֶׂה בְּלֹא כּוֹחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִפְעָלוּהוּ בְּכֹחַ גִּלּוּי רְצוֹנָם וְאָז יֵרֵד מִן הָעֶלְיוֹנִים בָּאֵשׁ. כָּךְ לֹא תֶּחְסַר מִיִּשְׂרָאֵל לְעָתִיד לָבוֹא מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי גַּם בַּיִת הַשְּׁלִישִׁי יִבָּנֶה מִכּוֹחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל".

הרב חרל"פ היה איש אמת, שהודה על האמת, ולמרות שנמנה על החוג החרדי הקנאי בירושלים, לא יכל להשאר אדיש למסירות שראה אצל החלוצים החילונים. כך מובא בפרק 'ארץ ישראל': "אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מִזֶּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה מְסִירוּת נֶפֶשׁ לָאִידֵיאָל שֶׁל הָאָרֶץ אֵצֶל הַחֲלוּצִים וְלֹא אֵצֶל צְעִירֵינוּ בְּנֵי הַתּוֹרָה". הרב חרל"פ היה גם איש שלום וסבל מאוד מהפיצול בתוך עם ישראל. הוא ראה בהשקטת המריבות חוב של ממש: "הַחוֹב מֻטָּל עַל כָּל יִשְׁרֵי לֵב וּגְדוֹלֵי דֵּעָה לְהַשְׁקִיט אֶת הַמְּרִיבוֹת. פֵּרוּדֵי לְבָבוֹת אֵינָם חֲסֵרִים לָנוּ, וְשִׂנְאַת חִנָּם עוֹד לֹא בָּטְלָה וְלֹא נֶחְרְבָה". הוא מתפלל לשלום ורואה בו הכרח: "יָבוֹאוּ נָא מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם וְיִכְפּוּ הַר כְּגִיגִית לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם". כמה רלבנטיים הדברים בימנו.

הרב חרל"פ זכה להיות בקשר אדוק עם כל גדולי התורה שבדורו, אך היה לו קשר גם עם מנהיגי הישוב. וכך הוא כותב לנשיא הראשון חיים ויצמן בשנת תש"ט (נמצא בפרק 'מדינת ישראל'): "בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם שֶׁחֻורְבָּן שְׁלִישִׁי לֹא יִהְיֶה עוֹד, וּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּמָה לִתְחִיָּה בַּל תִּמּוֹט לְעוֹלָם וָעֶד".

הרב חרל"פ מדבר על ה"כלל" אך גם פונה אל היחיד. כך כתב פרק 'עצמיות': "לְכָל אָדָם תַּפְקִיד מיוחד שֶׁלְּמַעֲנוֹ בָּא לָעוֹלָם, וְהוּא הוּא בֶּאֱמֶת יִתְרוֹנוֹ עַל כָּל בְּנֵי הַתְּמוּתָה". הוא רגיש לחשיבות 'המקום' האישי של כל אחד: "כָּל דָּבָר מִתְבָּרֵךְ מִמְּקוֹמוֹ הַמְיֻחָד לוֹ. וְאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה, רַק כְּשֶׁהוּא עַל מְקוֹמוֹ. וּמָה מְאֻשָּׁר הוּא הָאָדָם הַמּוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ".

עם היותו איש ציבור, היה הרב חרל"פ גם איש משפחה. הוא הקדיש תשומת לב מיוחדת להתפתחותם של בני משפחתו וכתב עשרות אגרות לבני משפחתו (אשתו, בניו וכלותיו, בנותיו חתניו ונכדיו).

המכתבים מלאים ברגשי אהבה חמים. כך למשל הוא פותח מכתבו לבנו וכלתו: "לכבוד בני יקירי מחמדי שיחיה עם רעיתך היקרה החמודה" (אגרות מרום קכב). באגרותיו הוא מציע ליקיריו הדרכה, תמיכה ועידוד. כך למשל כתב לאשתו (נמצא בפרק 'השגחה'): "הָעִקָּר שֶׁלֹּא לִדְאֹג. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָזַר לָנוּ עַד עַכְשָׁו, וְהוּא יַעֲזֹר לָנוּ גַּם הָלְאָה". כך הדריך את בנותיו (נמצא בפרק 'בריאות'): "הִנְנִי לְזַרְזְכֶן לִשְׁמֹר עַל הַבְּרִיאוּת, לֶאֱכֹל בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ בַּעֲדִינוּת וְחֵפֶץ לֵב, וּמָה מְאוֹד תִּהְיוּ מְאֻשָּׁרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָבָא". כך כתב לבנו בכורו (נמצא בפרק 'הדרגה'): "אַל תִּבְלַע אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת. זֶהוּ רַק רְצוֹנוֹ שֶׁל הַגּוֹי הָאוֹמֵר: לַמְּדֵנִי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת". כך הדגיש לבנו הצעיר את חשיבות החסד דווקא בתוך המשפחה: "חֶסֶד עִם אֲחֵרִים הוּא גָּדוֹל מְאוֹד. אַךְ בְּיִחוּד עִם בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, שֶׁכֹּחַ גָּדוֹל הוּא לְקָרֵב אֶת הַקְּרוֹבִים. וְזוֹ מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". כך הדריך את ילדיו לעין טובה: "תִּתְעַנְּגוּ עַל מֶרְחֲבֵי הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה תֵּל אָבִיב, וְתִרְאוּ רַק אֶת מַעֲלוֹתֶיהָ, וְאֶת חֶסְרוֹנוֹתֶיהָ אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הַלֵּב דּוֹאֵב מֵהֶן – אַל תִּרְאוּ כְּלָל".

עמודי הספר מעוטרים באיור הכולל בתוכו מקומות מרכזיים בירושלים מחיי הרב חרל"פ: הכותל, בית כנסת החורבה, שער הכניסה לשכונת שערי חסד, בית כנסת הגר"א, מדרגות ביתו והבנין הישן של ישיבת מרכז הרב.

הקורא בספר זה ימצא בנפשו התעוררות לרגשי קודש של תשובה מאהבה, עין טובה, לימוד זכות, וכמיהה לשלום ולאחדות ישראל.

הוצאת הספר נעשתה על ידי "הועד להנצחת הרב חרל"פ" בהובלת הרב אבישי גרוסר שצועד כברת דרך עם יאיר חרל"פ. למעשה מדובר בספר השלישי של הועד. הספר הראשון הוא "שירת הי"ם" הכולל מאות סיפורים ועדויות על הרב חרל"פ, והספר השני הוא "אגרות מרום" הכולל מאות אגרות ומאמרים של הרב. שני ספרים שנחלו הצלחה גדולה והתקבלו באהבה רבה בקרב הציבור. ספר זה הוא גם המשכו של הספרון "אוהב מוסר – ניצוצות מתורת הרב יהושע צבי מיכל שפירא" שנערך על ידי עמנואל הרוניאן. ספרון המקבץ פנינים מאמרותיו של רבו הראשון של הרב חרל"פ מתקופת נעוריו, שהיה מקובל ואיש מוסר מסתורי שנהג בהנהגות סגפניות מיוחדות המתאימות רק ליחידים. בספר "מפניני הי"ם" התמזגו שני הווקטורים הללו יחד, והתוצאה – ספר עם פתגמים נבחרים מתורת הרב חרל"פ.

זהו ספר מתנה שמנגיש לרבים מבחר מתורותיו המרוממות של אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים. מי שהיה גדול בנגלה ובנסתר, פוסק ומקובל, איש הלכה והגות, איש רגש ומחשבה, איש אמת ושלום, איש ציבור ומשפחה. מי שגדל בחוגי הקנאים וגדל כאחד מבחירי חניכי הישוב הישן הירושלמי ורב שכונת שערי חסד, מי שהיה גדול תלמידיו וידיד נפשו הקרוב של הרב קוק, ומי שניסה למזג באופן הרמוני שני כיוונים אלו באישיותו הרוממה ובתורתו המקורית והנוגעת ללב.