בשנת ה-75 לקיומה של מדינת ישראל, מתקרבים נתוני עולם התורה לסדרי גודל ממלכתיים.
ניתן להסכים או לחלוק על האידאולוגיה, הרצוי והמצוי. ניתן לדייק ולשפר. אך העובדות הפשוטות מראות כי מדינת ישראל היא מקום התורה הגדול בעולם, המדינה היחידה שתומכת בלימוד תורה, ולא רק תומכת אלא גם מבצעת ביקורות פתע אם הנתמכים אכן לומדים בפועל. ואם נמצא שבישיבה מבטלים תורה במקום ללמוד, אוי ואבוי להם...
סבי, הרב יוסף בא-גד שליט"א שחגג השנה תשעים ואחת שנים, סיפר לנו שבילדותו היה מסתובב עם כובע קסקט כדי להסתיר את הכיפה, מפאת הבושה. יום אחד פגש אותו חבר ואמר לו בלעג: מה אתה חושב, שלא 'רואים לך'? תוריד את הכיפה וזהו. אל תישאר הדתי האחרון. זה נגמר.
התחושה שעולם התורה נמצא במקום של להיות או לחדול היתה הכח המניע שגרם לו ולבני דורו, בראשם הרב נריה והרב דרוקמן זצ"ל, לקום ולשאת על כתפיהם את הקמת עולם התורה מחדש, תחת הסיסמא 'ישיבות נקים בכל מקום, בעיר ובכפר'. ואכן, החזון התגשם והפך למציאות חיה ותוססת.
אז הנה נתוני הלומדים, במספרים:
בשנת 1948 היו כ-400 תלמידים בלבד במספר מוסדות בודדים, בשנת 1975 היו בדחיית גיוס כ-800 תלמידים. כיום תומכת המדינה בכ-135,000 לומדי תורה בכ-1600 ישיבות, מתוכם בדחיית גיוס כ- 65,000 איש. גידול של פי מאה.
בשנים האחרונות עולם התורה במגמת צמיחה קבועה של מעל ארבעה אחוזים בשנה.
ישיבות הציונות הדתית
בשנת תשע"ב היו בישיבות הגבוהות הציוניות כ- 2400 תלמידים, ב- 28 ישיבות גבוהות. כיום יש למעלה מ-40 ישיבות גבוהות ובהן קרוב ל- 5000 תלמידים, כאשר שיעור א' מונה מעל 700 איש. הישיבות הגבוהות מראות מגמת צמיחה שנתית של 6% שהיא מעל לגידול הממוצע באוכלוסייה.
מאז תקופת הקורונה, על אף החששות ממיעוט תלמידים, ולמרבה הפלא, היתה המגמה הפוכה. בשנתיים האחרונות חלה קפיצה בהיקף שיעור א', ושיעור הגידול בו עומד מעל עשרה אחוזים, שהוא גידול ריאלי של 6% (!).
ברוך ה', בישיבות ההסדר כ-75 מוסדות, ובהם כ- 9,000 תלמידים (ועוד 3,000 בצבא). בנוסף קיימים כ-60 כוללים שאינם בישיבות ובהם כ- 1000 אברכים.
בציונות הדתית ישנן כ-20 מכינות קדם צבאיות תורניות ובהן כ- 1200 תלמידים. ישנן כ-25 מדרשות תורניות לבנות ובהן כ- 1300 תלמידות.
בסך הכל ישנם 4500 בתי אב של אברכים בציונות הדתית, ובציבור החרדי כ-85 אלף. האברכים בציונות הדתית מהווים כ-35% מתוך כלל האברכים בגילאי 22-32, בעשר השנים הראשונות ללימודיהם.
מתוך כלל האברכים הנתמכים, כ- 10,000 אברכים הלומדים חצי יום ועובדים חצי יום.
גם מחוץ לישיבות נתוני לימוד התורה מדהימים: ישנם כ- 13,500 בתי כנסת ובהם כ- 6,000 רבני בתי כנסת. כ-10,000 נבחני רבנות בשנה. כמיליון שיעורי תורה וכ-27,500 מגידי שיעורים במימון המדינה.
תקציב הישיבות השנה צפוי לעלות מ- 1.2 מיליארד ולגדול בצורה משמעותית. נכון, זה עדיין רבע מתקצוב המדינה לסטודנט לפילוסופיה סינית ובמדעי הרוח, כך שיש עוד לאן לשאוף. אבל ראשית עלינו להודות על הטובה. והיא רבה ומבורכת.
כחודש לפני פטירתו הגיעו לרב דרוקמן נשות פורום "תורתם אומנותן" לקבל את ברכתו להקמת מועדון הטבות לאברכי הציונות הדתית. הרב אמר להן בקולו הצרוד והחם: "כשהייתי ילד, חשבתי שעולם התורה נגמר. שהוא שייך לחוץ לארץ. אבל המציאות היא שעולם התורה הוא הנשמה של מדינת ישראל. הוא נותן לה את הכח".
הרב נתן אבחנה דקה ומדוייקת: לא מדינת ישראל תומכת בעולם התורה, אלא עולם התורה תומך בה. נותן לה את העוצמה והכח להיות הפלא שהיא. את העוצמה שבה. את זכות הקיום שלה, לישא על נס בגאון את נכס המורשת הלאומי, החשוב ביותר בתולדות ההיסטוריה: תורת ישראל.
עוד כברת דרך לפנינו, זה ברור. אבל ברוך ה', כבר היום הרבה תורה בעם ישראל. במדינת ישראל.
אשרינו שזכינו. לתפארת מדינת ישראל.
נתונים: משרד החינוך, איגוד רבני קהילות, הרבנות הראשית, נתוני איגוד הישיבות הגבוהות
--
משה גוטמן הוא מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות